ליגת מאמאנט ירושלים הגיעה לסיומה לפני כשבועיים עם זכייתה של קבוצת אלון באליפות המחוז זו השנה השלישית ברציפות.
השחקניות בקבוצה הן אימהות לילדים בבית הספר אלון, בית ספר אזורי מטה יהודה שממוקם בין קרית ענבים למעלה החמישה, שם הן גם מקיימות את האימונים שלהן אחת לשבוע.
בקבוצה 15 שחקניות, שפעילות גם בליגת מאמאנט, כך שהן נפגשות באופן תדיר יותר מרוב הקבוצות הפועלות במחוז – שלוש פעמיים בשבועיים. את הקבוצה מאמן גוסטבו גקמן והקפטנית היא סילבי כהן.
כהן, שביום-יום משמשת כמנכ"לית מלון כרמים בקרית ענבים, מספרת כי עבודת הקפטנית היא תובענית, על כן היא מקבלת סיוע משלי צוריאלי, שאמונה על הפן החברתי של הקבוצה.
מה זה מאמאנט עבורך?
"בראש ובראשונה זאת אופציה לספורט קבוצתי בחברה של אימהות עצמאיות, שעסקו בעבר בספורט או חיפשו לעצמן עיסוק שיהיה רק שלהן. משהו שהוא לא חוג רגיל, אלא מביא איתו אווירה ספורטיבית אמיתית".
הילדים מגיעים לעודד – קבוצת אלון של מאמאנט ירושלים (צילום: רני גוט)
מה המסר שלך לאימהות ששוקלות האם להצטרף למאמאנט?
"העיסוק בספורט מאפשר לצאת מהחשיבה היומיומית. זה ניקוי ראש, יכולת ליצור קשרים חדשים והתפתחות חדשה. לא פעם שחקנית אחת מצאה לשנייה מקומם עבודה, או עזרה עם המלצות. יש במאמאנט התעסקות חברתית קהילתית רחבה ומקיפה. אנחנו זוכות להכיר אימהות במעגלים הרבה יותר רחבים מהסביבה המוכרת, דבר שלא היה מתקיים אם לא מאמאנט".
איך מאמאנט תורם לך ברמה האישית?
"זה רק עושה יותר טוב. צריך למצוא לזה את המקום הנכון, ואז הפעילות במאמאנט יוצרת אווירה הרבה יותר כיפית במרקם המשפחתי. הילדים שלי באים איתי לאימונים, כל הילדים של האימהות בקבוצה מגיעים למשחקים חשובים. אנחנו קבוצה מאוד מגובשות ומאוד אכפת לנו אחת מהשנייה, והיכולת הזאת לתת לאחרים חוץ מהיכולת לתת למשפחה היא נהדרת. בנוסף, יש הרגשה של עשייה ואתגר ספורטיבי תחרותי וזה משדרג את ההרגשה".
