מוטי שלום נולד ברחובותיה החרדיים של ירושלים וכמו רבים מחבריו הוציא פטור מגיוס. בגיל 18 הוא התחתן עם בת זוג חרדית והתגרש שנה לאחר מכן כאשר החליט לצאת בשאלה. כיום, כשהוא בן 20, חילוני, עומד להתגייס בקרוב ומקווה לשרת כלוחם חטיבת הצנחנים. לאחרונה עשה שלום סרט דוקומנטרי קצר המתעד את הסיפור שלו ושל שותפיו לדירה, כשהקרנת הבכורה צפויה להתקיים בתחרות במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בסינמטק.
- אייסלנד – עולם מהפנט של קרח
- "ברור לי שלא כל החרדים במאה שערים נגד חיילים"
- "כל מה שרציתי זה לעלות לארץ ולהתגייס"
"הסיבה שבגללה יצאתי היא שזה לא היה המקום שלי", משתף שלום בראיון עם "כל העיר" ומוסיף: "שאלתי את עצמי איך אני רואה את חיי עוד כמה שנים. כשהסתכלתי בעיתון והייתי רואה חילונים הייתי אומר "זה מה שאני רוצה להיות". חילוני יוצא לברים ולמועדונים אבל בבית שלי היה רק לחם וחלב. החיים של החילונים יותר קשים ובכל זאת אמרתי לעצמי "זה מה שאני רוצה
העולם החילוני קסם לו – מוטי שלום (צילום: אלבום פרטי)
להיות". בגיל 18 חשבתי שאם אני רוצה לעשות משהו טוב אז אני רוצה להשפיע אבל לא ידעתי במה. אחרי הצבא אני רוצה ללמוד, להתנדב ולצאת. להמשיך ולעשות יותר טוב – לי ולסביבה".
מתי קרה השינוי בחייך?
"בגיל 18 עדיין הייתי בבית למרות שכבר רציתי לצאת אבל אז קיבלתי ההצעה לשידוך. נפגשנו פעמיים ואחרי זה כבר הבנתי שאני רוצה להתחתן, היא הייתה יפה וחמודה וזה גם נתן לי עוד הזדמנות לברוח מהבית. פתאום הגענו ליום החופה, אני הייתי קצת עם חובות ואז אחרי זמן רב בו הייתי שם התלבטתי מה המטרה שלי והחלטתי שאני רוצה לעזוב. אז התגרשתי, עזבתי את הדת ועברתי לדירה של עמותת "הלל". הייתי שם ארבעה חודשים ואז יצאתי עם שני שותפים ושכרנו דירה והכל, כולנו מגיעים מאותו רקע. אחר כך נחשפתי למרכז לחיילים בודדים ע"ש מייקל לוין והם שלחו אותי למכינה קדם צבאית".
למה אתה רוצה להתגייס לצה"ל?
"העובדה שאני עכשיו לפני גיבוש צנחנים – אני מגשים את החלום שלי. הפטור שעשיתי ב-2014 ושאליו התפללתי הפך למה שנלחמתי בו במשך שנה שלמה כדי להתגייס לצבא. נכון אני הולך להתגייס בגיל 21 כשהמפקד שלי יותר קטן ממני והכל אבל זה בגלל סיבה אחת: אני רוצה לשרת כאן כמו כל אחד במדינה. לימודים אני אעשה אחרי הצבא בכוחות עצמי אבל קודם כל אני רוצה להיות כמו שאר האזרחים במדינה ולהתגייס. אני לא רוצה להיות שונה בגלל שיצאתי בשאלה אלא להיות אחד ככולם".
רוצה לשרת כמו כל אחד במדינה – מוטי שלום (צילום: אלבום פרטי)
לא פחדת מהשינוי הזה?
"עשיתי את זה בלי פחד, חד וחלק ובלי רגשות. אנשים שיגעו אותי ורצו שאחזור לקהילה אבל אני הייתי מוכן לזה. לא ידעתי לאן אני נכנס ולאיזה עולם אבל ידעתי מה אני רוצה. הרצון הוא מעל הכל ואם רוצים מצליחים. רציתי והגעתי ומשם המשכתי. אני זוכר בדיוק מתי הורדתי את כל החזות החרדית שלי, זה היה ביום ראשון. לפני כן היו כמה חודשים שהורדתי את הפאות. הייתי במשבר אחרי שחזרתי עם גרושתי מאומן. באיזשהו מקום אמרתי שאני מפסיד פה אישה שהיא יהלום והרבה דברים טובים. הייתי חברותי ופחדתי להפסיד הכל אבל הייתי חייב. אז דיברתי עם עמותת "הלל" וכשבאתי אליהם עדיין היו לי הפאות. נכנסתי לשם שחור לבן וכולם הסתכלו עליי. אז נכנסתי לשירותים, הורדתי את הכל ואחרי חמש דקות יצאתי החוצה והם לא הבינו מי זה הבן אדם הזה שעשה את זה בלי רגשות".
למה החלטת לעשות על זה סרט?
"במכינה 'ארז אור יהודה' אנחנו לומדים תקשורת, איך לדבר מול מצלמה ובמסגרת הזאת היינו צריכים גם לערוך סרטים. משם פשוט החלטתי לעשות סרט על הדבר שאני הכי מכיר שזה אני. השותפים שלי הסכימו להתראיין ולבסוף הסרט הוקרן במכינה בטקס הסיום. השותפים שלי ואני לא חשפנו יותר מדי וידענו לשים את הפרופורציות. לא חשפנו דברים שאולי בעתיד אנחנו נתחרט עליהם. יכולנו לעשות את זה יותר מרגש אבל המטרה הייתה שאנשים יבינו מה זה המעבר הזה. שיבינו מה קורה בעולם החרדי. הרעיון שלי היה לילדים בני 15 שלא יודעים לאן ללכת אחרי היציאה בשאלה ומה שקורה זה שילדים הולכים לישון בגן סאקר. הרבה אנשים ממש אהבו ואמרו על הסרט דברים טובים. זה מרגש אותי כי עבדתי על זה קשה, צילמתי וערכתי וזה לא היה קל. הייתה עבודה אינטנסיבית של חודש לפחות. כשגדלתי לא התעסקתי עם מחשבים כי זה היה אסור אצלנו אז למדתי את כל הדברים האלה מאפס והצלחתי".
סרטו של שלום – "הבית שלי" – יוקרן כאמור במסגרת תחרות "היצירה הצעירה" בפסטיבל הקולנוע. יום חמישי, 13.7, בסינמטק ירושלים.
