כולנו הזדעזענו מהממצאים שעלו בפרשת ילדי תימן. רוב הזמרים המזרחיים המצליחים של היום, ורובם חברים שלי – כבודם במקומם מונח, שחלקם ממוצא תימני, מן הראוי שינצלו את כוחם בציבור ויבואו להפגנות כדי להשמיע קול ברור. אני מבחינתי מתקשה לראות את ההבדל בין דברים שנעשו בשואה על ידי הנאצים לבין ניסויים שנעשו בילדי תימן על ידי יהודים. אחרי שרואים את התמונות, פשוט מזעזע.
הפגנה להכרה ולצדק בפרשת ילדי תימן בירושלים (צילום: אמיל סלמן)
פה אני מתגעגע לשנות ה־70. אם פעם היינו מחליטים לעשות הפגנה אז היתה מתקיימת הפגנה וכולם היו באים, מאות אלפים, והיו שורפים את המדינה אחרי דבר כזה.
הפגנה להכרה ולצדק בפרשת ילדי תימן בירושלים (צילום: אמיל סלמן)
היום האדישות השתלטה. כל הזמרים שעולים על בימת קיסריה עם ביצים גדולות, איפה הם? למה הם לא פוצים את הפה שלהם ויוצאים נגד מה שעוללו לילדי תימן? אני חושב שהם יכולים לעשות את זה. כל אלו שהפגינו למען שחרורו של גלעד שליט, מן הראוי שיקימו בימות ויעשו רעש בנושא של ילדי תימן, אבל כרגיל מה שמעניין אותם זה הפוזות, הכוסיות, המרצדס, הגורמטים, משקפי השמש בשתיים לפנות בוקר ונעלי טשטש.
אין ספק שצריך למצות את הדין עם מי שעדיין נותרו בחיים, ובמלוא החומרה.
הפגנה להכרה ולצדק בפרשת ילדי תימן בירושלים (צילום: אמיל סלמן)
טור #2
ישראל בונדק.
אמרגן ומפיק, פעיל חברתי ימני, וחבר ארגון ה־"פנתרים השחורים" של שנות ה־70
הפגנה להכרה ולצדק בפרשת ילדי תימן בירושלים (צילום: אמיל סלמן)
***
הטור החדש של ישראל בונדק: על נאמנות בלתי מתפשרת בין אמרגן לזמרת
הטור של רני חזון וייס: צדק צדק נרדוף
הטור של רותי זינדל-הוכמן: למקומות, היכון מרתון?
***
