משה (קינלי) טור־פז, 45, אב לחמישה, איש חינוך שפעל כמורה בבתי ספר בעיר ואף כמנהל, פורש מתפקידו כראש מינהל החינוך בירושלים לאחר חמש שנים. טור־פז עומד להקים רשת חינוכית ארצית, שתאגד תחתיה 20 מוסדות חינוך (כפרי נוער, מכינות קדם צבאיות ובתי ספר) מכל חלקי הארץ, שכיום לא משתייכים לאף גורם. בין המוסדות תחבר האידיאולוגיה של מתינות דתית והחיבור בין תורה ועבודה.
"בחמש השנים האחרונות, החינוך בירושלים עבר מתפיסה מנותקת לתפיסה מחוברת", אומר טור־פז בשיחה עם "כל העיר". "אנחנו קוראים לזה 'מינהל חינוך ירושלים אמנות שיתופי הפעולה', משמעות הדבר שהיתה לנו גם קודם מערכת חינוכית טובה, פורה ומצליחה אבל רובה עבדה לבד. היה נתק בין מערכת החינוך למערכות אחרות. לכן יצרנו את פרויקט הדגל שקראנו לו 'בית ספר בקהילה'. היום יש 106 בתי ספר ברחבי העיר שבאג'נדה שלהם מחברים בין הקהילה לבית הספר. בנוסף, לפני שנתיים התחלנו בפרויקטים שכל מהותם זה חיבור בין מגזרים שונים. הראשון בין יהודים וערבים. כיום, שותפים לתוכנית 40 בתי ספר ו־20 בתי ספר חרדים וחילונים. הצלחה נוספת היא החיבור בין מנח"י להורים, היום הם שותפים בקבלת ההחלטות".
משה (קינלי) טור־פז (צילום: ארנון בוסאני)
באיזו עשייה בקדנציה שלך אתה הכי גאה?
"שהעיר עברה למגמת צמיחה. אני מאוד גאה בצמיחה של בתי ספר חדשים, כמו הניסויי הדתי, ובתי ספר מתחדשים כמו פלך לבנים, גם חטיבות ביניים חדשות כמו המדעים והאמנויות שייפתח בשנה הבאה וזה רק במערב העיר. במזרח העיר פתחנו כ־30 בתי ספר חדשים ואני מאוד גאה במהלך של בגרות ישראלית במזרח ירושלים. לפני חמש שנים ניגשו לבגרות פחות מ־1,000 תלמידים, והיום למעלה מ־5,000 תלמידים ב־26 בתי ספר שונים במזרח העיר ניגשים לבגרות הישראלית. אני מאוד גאה בתהליכי החדשנות שהכנסנו למערכת החינוך – האקתונים, טאבלטים בבתי הספר וקהילות מורים, שהפכו להיות חלק מה־DNA הירושלמי בשלוש שנים האחרונות. אנחנו פותחים מרכז חדשנות בשכונת פסגת זאב ומרכז חדשנות עירוני חינוכי במוזיאון הטבע".
ובאילו תחומים לא רשמת הצלחת?
"האתגר הגדול ביותר של החברה הישראלית והירושלמית זה החיבור לקהילה החרדית. אני מרגיש שסללנו דרכים ויש מקומות שהצלחנו, יש היום יותר חרדים שלומדים לימודי ליבה מלאים. יש 13 מוסדות חינוך שבהם מתחנכים חרדים במה שנקרא חינוך חרדי רשמי, אבל עדיין הדרך ארוכה ואני חייב לומר שאני מסיים את הקדנציה בתחושה שהעבודה לשינוי במגזר החרדי היא עוד רבה מאוד. השקעתי הרבה מאוד מהזמן שלי בחיבורים וסיוע לשינויים בחברה החרדית. אם במזרח ירושלים זה הלך יותר קל והציבור היה צמא לזה, בחברה החרדית זה הלך הרבה יותר קשה".
***
מורה לחיים: מי המוזיקאי שמופיע עם תלמידיו על הבמות בעיר?
לוריא: הורים השביתו את בית הספר
כ-145 אלף תלמידי יסודי יוצאים לחופש הגדול
***
נרשמת מגמה של סגירת גני ילדים חילוניים בעיר – כיצד פעלת בנושא?
"בחמש השנים האחרונות, הציבור הדתי והחילוני ביחד צמחו באלפי תלמידים. תוספת של 7,000 תלמידים מ־2011. בציבור החילוני יש לנו יציבות עם עלייה קלה. בציבור הדתי יש לנו עלייה יותר מהירה, ולכן מה שבולט לעין זה שהציבור הדתי גדל בקצב מהיר יותר מהציבור החילוני, אבל זה לא נכון לומר שיש סגירה של מערכות חינוך. הגענו ליציבות אחרי שנים רבות של ירידה, והיות שיש יותר משפחות צעירות בעיר, גם חילוניות, אנחנו צופים עלייה במערכת החינוך החילונית בשנים הקרובות".
מה אתה בדיוק הולך לעשות?
"אני מאמין במערכת חינוכית פלורליסטית המחוברת לקהילות אחרות. במבצע צוק איתן ראש העיר ניר ברקת שלח אותי להיפגש עם 65 מנהלי בתי ספר ממזרח ירושלים. הם סיפרו לי על כמה קשה להם לנהל את המערכת. אמרתי להם 'אתם שליחים שלנו, אתם הגורמים הממתנים והמחברים, אנחנו נעזור לכם כדי שהתלמידים שלכם לא יסתבכו בצרות'. אנחנו מימנו פעילות לילדים, שלא יהיו משועממים ובהמשך יצרנו חיבורים בין יהודים וערבים בעיר הזאת, וזה החזון שלי, זה מה שאני הולך לעשות ברמה ארצית. אני מאחל הצלחה רבה לאביב קינן, המחליף שלי, אני מאוד מאמין בו, ותודה נוספת לראש העיר שבמשך חמש שנים האמין בי ונתן לי את מלוא הכלים והסמכויות".
