היום (שישי, 19.5) תשחק הפועל את משחקה האחרון העונה, נגד הפועל עפולה (16:00 בטדי), שעשוי להיות גם משחקה האחרון בליגה הלאומית. האדומים חייבים לנצח את עפולה ולקוות להפסד של נצרת עילית (שתשחק בבית נגד הפועל ראשון לציון) או של עירוני נשר (שתשחק בבית נגד מכבי שעריים שכבר ירדה ליגה) בהפרש מצטבר של ארבעה שערים, אחרת היא תנשור לליגה א'.
- גם מעוז סמיה מספר על הדמעות שזלגו
- מדוע חיים ברעם כואב את מצבה של הפועל?
- האם דודו דהאן יצליח למכור את הפועל?
המצב הזה לא פשוט בכלל עבור אנשי המועדון בקרית היובל. "קשה לי מאוד עם המצב שאליו הגענו, זה פשוט נורא", אומר הבלם יוסי ביטון. "מגיל 9 אני בהפועל, בשבילי הקבוצה הזאת היא יותר מבית, וזו לא קלישאה. עברתי בהפועל הכל וכואב לי מאוד שאחרי כל השנים ודווקא שאני בשלהי הקריירה המועדון קרוב לירידה".
ביטון מוסיף ומספר כי "עם השנים למדתי לקחת דברים בפרופורציה, אבל ביום שישי האחרון חזרתי לגיל 12, כשהייתי בוכה אחרי הפסדים. התחושות קשות מאוד והן ליוו אותי לכל אורך השבוע. אל המשחק נגד שעריים עליתי אחרי חודשיים וחצי שלא שיחקתי, עם קרע של 7 ס"מ בשריר התאומים, ואחרי שהפיזיותרפיסט אמר לי שלא הגיוני שאשחק. לקחתי בחשבון שיש מצב שאגמור את הקריירה, אבל ראיתי לנגד עיניי את המצב והחלטתי שאני משחק. אם נגזר עלינו לרדת, נהיה חייבים לחזור ללאומית כבר בעונה הבאה, אחרת יהיה קשה לחזור. אבל אני לא סוגר את הסיפור. יש לנו עדיין סיכוי ויש לי הרגשה טובה. אנחנו ניתן הכל נגד עפולה ואם נגזר עלינו על ידי בורא עולם לא נוכל להילחם בזה. אני רוצה לומר לקהל שלנו תודה רבה על התמיכה ואני מקווה שהם ימשיכו להיות איתנו".
