אוכל

יהונתן כהן ועמית אהרנסון, מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)
יהונתן כהן ועמית אהרנסון, מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

שיפודי אקספרס בצומת אורנים. ויש גם בונוס – קובה מצוין

סבב השיפודיות של יהונתן ועמית נמשך, כשהפעם הגיעו השניים ל"ביבי אקספרס" בצומת אורנים, אלא שעל השיפודים, שהיו בהחלט טובים, האפיל קובה מטוגן ממולא בבשר שפונדרה שהיה פשוט מופלא
מאת: עמית אהרנסון ויהונתן כהן

אחרי שביקרו באחד ממוסדות השיפודים הוותיקים בעיר וגילו מקום שעמד מלכת, מחליטים השבוע יהונתן ועמית להמשיך במסעם האופטימי בעקבות השיפוד הירושלמי המתחדש. היעד הפעם – תחנת הדלק שבצומת אורנים, שם התמקמה באחרונה מסעדת "ביבי אקספרס".
עמית: לא חשבתי שנחזור לצומת אורנים כל כך מהר. היינו כאן בפעם האחרונה לפני בערך שנה וחצי ואכלנו יופי של ארוחה ב"חיוקה בפיתה", של אבירם חיוקה.



יהונתן: אלא שכמו שקורה יותר מדי בעולם האוכל התזזיתי, במיוחד בשנים האחרונות, חיוקה והמקום המקסים שלו סגרו דלתות ונעלמו כלעומת שבאו מהר מהצפוי.
עמית: הסגירה הזו בהחלט היתה מפתיעה, כי "חיוקה בפיתה" היה מקום טעים להפליא, שאף הצליח לייצר סביבו הייפ ודיבור שחרגו אפילו מגבולות העיר. שניצל עגל בפיתה, פלאפל עדשים, סלטים מקוריים ורטבים טובים – הרבה אנשים טובים נדלקו על המקום, ואנחנו ביניהם.

יהונתן: הסיבות לסגירה כמובן אינן קולינריות – האוכל היה נהדר – וככל שאנחנו מבינים התגלעו חילוקי דעות מסוימים בין חיוקה לבין שותפיו בפרויקט, ומכאן הדרך לסגירה היתה קצרה. חבל.
עמית: נאחל לחיוקה שישוב במהרה לבשל עבורנו במקום אחר, כי יש לו בידיים כשרון לא קטן בכלל. ועכשיו נצעד עם הפנים קדימה לעבר המקום שתפס את אותו החלל ועכשיו הוא "ביבי אקספרס", שם שמהדהד את סטיקיית ביבי מאזור התעשייה תלפיות, שם אכלנו לפני הבחירות של 2013.
יהונתן: מסעדת "ביבי" נפתחה בשנת 2004 על ידי צדוק ביבי ובני משפחתו ומהר מאוד התבססה כמקום איכותי לבשר על האש באזור התעשייה תלפיות – אזור שיודע דבר או שניים על בשר על האש.
עמית: מהארוחה שלנו שם אני זוכר בעיקר דווקא פלטת ממולאים שהיתה נפלאה, עבודה טובה בתחום השיפודים ומחירים גבוהים יחסית לז'אנר. אה, וגם צלחת חומוס רע במחיר מופרז.
יהונתן: הבניין של המסעדה המקורית ברחוב הסדנא נהרס ומשפחת ביבי נאלצה להתפנות. ככל שאנחנו יודעים הם שואפים למצוא לוקייישן חדש של קבע למסעדה של ממש, ובינתיים נכנסו לתחנת הדלק בגרסה מהירה ומצומצמת.

מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

למעט השם שהתחלף על השלטים ועל הדלת קשה מאוד במבט ראשון לזהות ש"ביבי אקספרס" כבר אינה "חיוקה בפיתה". עיצוב הפנים נותר זהה לחלוטין, החל ממספר הטלפון שמודבק לארגז הקלקר של הפיתות ועד תפריט המיוחדים שכתוב בגיר. הבדל אחד בכל זאת ניכר – בעוד אצל "חיוקה" היה נראה ששם המשחק הוא בעיקר תבשילים וסירים, הרי שכעת עיקר העבודה מתרכזת סביב מנגל הפחמים.
עמית: רק חמישה שולחנות אמנם, אך כולם מלאים לגמרי. מעניין אם עדיין מגיעים לפה אנשים כי הם חושבים שזה המקום של חיוקה…
יהונתן: אם זה קורה אני מניח שזה רק ילך ויצטמצם. הסיפור פה די מינורי – כמה שיפודים, פס סלטים, צ'יפס, שניצל למי שחייב, ולוח שעליו מיוחדים – היום מדובר על נקניקיות מרגז ושקדי עגל.
עמית: הכל זמין באחת מארבע אופציות – פיתה, לאפה, חמגשית או צלחת. המחירים בתפריט מעט מבלבלים, ובמבט ראשון עלולים להיראות גבוהים מדי. לא ממש ברור איזה מנות מורכבות משני שיפודים ומתי המחיר הוא לשיפוד בודד.
יהונתן: בסוף זה נראה שעל שיפוד בודד בצלחת, שכולל גם סלטים ותוספות, משלמים פה באזור ה־50 שקל, ולכל שיפוד נוסף מחיר משלו. מסכים איתך שייתכן ויש מקום להפוך את התפריט לבהיר יותר.

יהונתן כהן ועמית אהרנסון, מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

יהונתן כהן ועמית אהרנסון, מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

כמעט ללא התלבטות מחליטים יהונתן ועמית לפתוח שולחן ולבחור באופציית ה"צלחת". הם מזמינים מגוון של שיפודים ובעוד מערך הסלטים נפרש על שולחנם בקעריות חד פעמיות קטנות הם מזהים במגש שעל דלפק ההגשה שתי קובות מטוגנות שמנמנות ומנכסים אותן לעצמם.


מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

עמית: אני מודע לכך שאני הולך להישמע מאוד-מאוד "פלצן", אבל קשה לי עם מקומות שמגישים את כל הסלטים שלהם בקעריות חד פעמיות. נכון שזה מהיר, נכון שזה חוסך שטיפת כלים, זה רק כל כך לא סביבתי…
יהונתן: אתה באמת רוצה לדבר אקולוגיה כשאנחנו אוכלים בתחנת דלק?
עמית: נו טוב. הדבר שמפתיע בערכת הסלטים הזו היא ההיעדר הכמעט מוחלט של חצילים. בשבוע שעבר ב"יהודית" קיבלנו לא פחות משלושה סוגים של סלטי חצילים, וכאן פרט לחצילים מטוגנים אין לירק הסגול והאהוב אף ייצוג.
יהונתן: את מקומם ככוכב המרכזי תופס הכרוב – חומר גלם יותר זול וקל יותר לעבודה. יש פה קולסלו מצוין במיונז, שאני תמיד אוהב, סלט כרוב צהוב בתיבול עמבה וסלט כרוב קלאסי, שלושתם טריים וחביבים.

עמית: יש גם סלט ירקות, סלט טורקי, עגבניות עם שום, פלפלים חריפים מטוגנים, חומוס וטחינה. הרוב מרגיש ביתי, פרט לחומוס שסובל מטעם תעשייתי שאי אפשר לפספס. הטחינה, מנגד, לבנה, חמצמצה, חלקה וטעימה. פיתות טובות מאוד, עסיסיות ועבות.
יהונתן: סלט ירקות בסדר, טבולה סתמית, חריף טוב. כולם מתגמדים לעומת הקובות המטוגנות, שהן ממש לא מה שציפינו לו. לא זוכר שנתקלתי בקובה מטוגנת טובה ומיוחדת כל כך במסעדות מהז'אנר הזה, אולי אפילו בכלל.
עמית: כשחותכים קובה מטוגנת לחצי מצפים לראות מעטפת דקיקה שמגנה על מילוי בדמות פירורי בשר טחון. הפעם חתכנו וגילינו מילוי שמזכיר חוטי בשר שעברו בישול ארוך, משהו כמו סיסקה של קובה חמוסטה, עם קצת פטרוזיליה ואולי קוביות עגבנייה.
יהונתן: הביס הראשון מביא טעם מאוד מפתיע – עשיר מהצפוי, טעם של בשר בבישול ארוך עם לא מעט שומן שנמס. דופן הבורגול, שאנחנו מעדיפים בדרך כלל שתהיה דקיקה, עבה יחסית כאילו כדי להכיל את כמויות המילוי העסיסי, והכל מתחבר יחד לקובה פשוט אדירה.
עמית: בארוחת ראש השנה קיבלנו על הבר ב"מחניודה" קובה מטוגנת שהיתה טובה – אני חושב שאם היינו מקבלים ב"מחניודה" את הקובה של ביבי היינו מגדירים אותו כהברקת השנה. קובה אסאדו קוראים לזה כאן, מה שאומר שהמילוי מבוסס על שפונדרה. זה כל כך עסיסי שלא חייבים לטבול, אבל קצת טחינה ונגיעת עמבה תמיד משדרגות. תענוג גדול.

 

 

השיפודים יורדים מהאש, הגיע זמן הבשר. בבחירות של עמית ויהונתן הפעם – בהתאם לקו המנחה הקבוע של טעימה רחבה ככל הניתן מסקציית השיפודים – קבב, שישליק בקר, נקניקיות מרגז, חזה אווז ושקדי עגל. על תקן התוספות – צ'יפס ואורז עם שעועית.
יהונתן: כשבעל הבית הוא שניצב על הגריל זה כבר אומר שהמקום רציני. היה יפה לראות אותו מתמרן במיומנות בין הזמנות מגוונות וקטנות כמו שלנו לבין הלקוח שנכנס כמה דקות אחרינו והזמין 8 שיפודי קבב ו־8 שיפודי פרגית כדי לקחת לעובדים שלו.

מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

עמית: מה שיפה הוא שדי בטוח שהעובדים האלה, וגם אנחנו נקבל בשר צלוי באותה הרמה, ומדובר ברמה גבוהה למדי. בביקור שלנו במסעדת "ביבי" אתה הכתרת את הגרילמן לגיבור האלמוני של המקום. משמח לגלות שהידיים הטובות על המנגל נדדו עם השם ללוקיישן החדש.
יהונתן: במקום הראשון – שיפוד האווז. בשר אדמדם ועסיסי במרכזו, שומן פריך ומבריק. כשזה טוב, זה נפלא, וכאן זה טוב מאוד.
עמית: את המקום השני חולקים שני השיפודים הצנועים יחסית – האנטרקוט והקבב. הבשר האדום צלוי מצוין וחתוך לגודל מוצלח, כזה שאיפשר לו לקבל מעטפת חרוכה פריכה ועדיין להישאר עסיסי. הקבב נטול ייחוד, לכאורה, ואולי זה סוד קסמו – זה פשוט קבב טעים, במיוחד כשמוסיפים לו קצת סלט עגבניות בשום וזילוף עמבה.

יהונתן: המרגז והשקדים פחות מוצלחים. אלה שני בשרים שונים מאוד אך עם מכנה משותף בולט – שניהם מחייבים תחושת פריכות ו"התפצחות" על השיניים. זה לא קורה למרבה הצער בנקניקיות, שמרגישות כאילו היו יכולות להרוויח מעוד כמה שניות על האש בחום גבוה.

מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

עמית: מסכים. הנקניקיות כשלעצמן טעימות, אפילו אם המרקם קצת מפוספס. בשיפוד השקדים, לעומת זאת, משהו פשוט לא עובד. אין פריכות, המרקם מעט צמיגי והטעם הוא מהפחות משובחים שפגשנו. לאור ביצועי המנגל ביתר השיפודים אני מייחס זאת לנתח פחות מוצלח יותר מאשר לתקלה רגעית של הגרילמן.
יהונתן: קערת האורז שעועית, שניתנת להזמנה גם בנפרד, נדיבה מאוד במינונה. מי שרעב, ממהר ורוצה לחסוך לגמרי יכול להסתפק בתוספות הזו וקצת חמוצים ליד ב־20 שקל. תבשיל השעועית מוצלח, האורז פחות. אנחנו אוהבים את האורז הלבן שלנו שמנוני ודביק יותר ואילו פה בחרו ללכת על סגנון ה"אחד-אחד" שפחות מתאים לשילוב עם שעועית.
עמית: הצ'יפס, מהזן הקפוא, טוגן כהלכה. היינו שמחים, כתמיד, לצ'יפס טרי, אבל כנראה במקום שחרט על דגלו את המהירות זה אולי פחות ריאלי.

מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

מסעדת "ביבי אקספרס" (צילום: ארנון בוסאני)

המבקרים מסיימים לאכול, מציצים בשעון ומגלים שהמילה "אקספרס" בשם המסעדה בהחלט מצדיקה את עצמה. מרגע הכניסה ועד רגע תשלום החשבון עברו פחות מ־40 דקות.
יהונתן: אנחנו מכירים ואכלנו כבר בכמה מקומות שקוראים לעצמם "אקספרס", לרוב כדי לתאר סניף קטן יותר של מסעדה או רשת גדולה. כאן מהירות היא שם המשחק, וזה נאמר לחיוב – בשום שלב לא הרגשנו שדוחקים בנו או שמשהו קורה מהר מדי.
עמית: ואנחנו עוד פתחנו שולחן של ממש – סלטים, קובה, שיפודים ותוספות. מניח שרוב האנשים שיושבים לאכול כאן סוגרים עניין בפחות מחצי שעה.
יהונתן: אי אפשר לפספס את העובדה שזה מקום של מקצוענים, אנשים עם ניסיון של שנים בהפעלת מסעדה ובהאכלת אנשים. מה שהכי שמחתי לראות זה את התחושה הביתית שהמקום מצליח להעניק ללקוחות, שבאה לידי ביטוי בסוג של נדיבות. עוד חמוצים, תוספת טחינה, ריפיל של צ'יפס – הכל קורה מהר ועם חיוך.
עמית: לידנו ישבו שני מעונבים ואכלו שניצלים, ובשלב מסוים בעל הבית עבר והוריד להם לצלחת טעימה של שיפוד קבב בתור פינוק קטן, "לסגור את הפינה", כדבריו. לאור זאת, לא פלא שנראה כאילו המקום נקלט במהרה ואומץ בחום.
יהונתן: צומת אורנים היא לוקיישן מאוד הגיוני לשיפודייה מהירה, שכן עד היום מי שחיפש אוכל כזה היה צריך להרחיק לתוך אזור התעשייה או להגיע לעמק רפאים.
עמית: בשורה לעולם השיפודיות בעיר עדיין אין פה, ולא נותר לי אלא לחזור על הדקלום הקבוע שלי – לא צריך 3 סוגי סלט כרוב, לא צריך 12 סלטים. מספיק 5-4 טובים באמת.
יהונתן: נכון. סלט ירקות או עגבניות, סלט משוויאה, טחינה, עמבה – לא צריך יותר. ותעשו משהו עם החומוס, בבקשה. מקום שמגיש בשר טוב ומשקיע בלקוחות שלו לא יכול להגיש חומוס מבאס שכזה. ועדיין לאור הביצועים הטובים לא נתפלא אם משפחת ביבי תאריך כאן ימים יותר ממה שחיוקה הצליח.

ביבי אקספרס, פייר קניג 2 (תחנת הדלק אורנים), 02-5660808. כשר.

חשבון:
2 X שני שיפודים בצלחת 112 שקל
שיפוד שקדים 50 שקל
3 X מים מינרלים 24 שקל
סך הכל: 186 שקל

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. אורזושועית

    עדיין מוזר לי שלסדרת כתבות על שיפודיות ירושלמיות נבחרו שני כתבים סחים מתים. במקום זוג כורדים ירושלמים אותנטיים שייצגו את הקול המירבי בעיר קיבלנו זוג מתייפיפים שקשה להם עם חוסר ה׳סביבתיות׳ שבצלחות סלטים חד פעמיות. פשוט מאבד מהאפקט וחבל מגיע לנו יחס יותר אותנטי מזה.

  2. עידן

    בשאר העולם אנשים מפסיקים להכנס למקומות שמגישים פלסטיק. הגיע הזמן שגם בישראל יפנימו כמה שזה מזהם.

  3. גיר

    תתעוררו, לחיוקה כבר יש לוקיישן חדש בעמק רפאים שנפתח בקרוב.
    בתור כתבי אוכל בירושלים אתם אמורים להיות בעניינים

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר