מסעדות בירושלים: תעצרו רגע, אוכל הרחוב הכי טוב בירושלים

בעמידה ואפשר גם בישיבה, לא משנה איך – בפיתה, בבאגט או בצלחת, העיקר תאכלו. זירת הקולינריה הירושלמית כבר מזמן מושכת אליה אוהבי אוכל משובח, טרי ואיכותי, ונראה כי מדור ה-street food של עיר הבירה רק מתרחב בשנים האחרונות. אז בלי יותר מדי דיבורים, תעצרו רגע, הנה אוכל הרחוב הכי טוב בירושלים.

דוויני פיתה בר – שווארמה דגים

החיים בפיתה.
“עגול סגור או פתוח?”, כך ישאלו אתכם בדוויני פיתה בר בשוק מחנה יהודה. סוד הקסם של דוויני מתחיל בבעלים של המקום – דיני קסורלה, עם אישיות כריזמטית שמתבטאת במנה החדשה האחרונה שהמציאה – שווארמה דגים. בפיתה כמובן.
אחרי שקסורלה הבינה שהדגים תופסים אצלה תאוצה, היא הוסיפה מנה מטורפת וצבעונית שמשלבת מצד אחד טעם חזק ונקי של דג, לצד קו שמזכיר מעורב ירושלמי. שווארמה דגים בפיתה כולל שני סוגי דג צרובים על הפלאנצ’ה, מושט ובורי, אליהם מצטרפים בצל מטוגן, עגבניות קלויות, תערובת עשבים ירוקים, לימון כבוש, פלפל חריף, טחינה עבודת יד וצנוניות פריכות שנותנות את העוקץ הסופי. התבלין סודי נרקח בחשאי עם מיני זרעים וגרגרים בעלי ומכתש, והוא מעניק את הטעם הסופי הממכר. אוכלים בידיים, אין סכו”ם, ולא לשכוח את החריף, אחרת דיני תכעס.
רחוב בית יעקב 6, כשר.

שווארמה דגים, דוויני (צילום: דיני קסורלה)

פישנצ’יפס – פישנצ’יפס קוד

במקור לונדון, בסטייל ירושלים.
שירות מהיר, אוכל טוב, מחירים זולים. זה השילוש הקדוש של פישנצ’יפס. כאן לקחו את המנה הבריטית ושדרגו אותה באווירת שוק תוך נאמנות לציפוי הקריספי המענג. שני אחים החליטו להביא דגים היישר מהבסטה של אבא, ציוותו להם שף שיכין בלילות ורטבים מיוחדים והרי לכם מנה מושלמת. דגים שונים ומגוונים, החל מברבוניה, דרך טונה או סלמון ועד ללוקוס, עשויים בדיוק במידה הנכונה שמשאירה את הפנים עסיסי, בליווי צ’יפס. יש תוספות מגניבות כמו פישנצ’יז קוד – אצבעות פילה קוד מטוגנות, כשמעליהם מפוזרת גבינת צ’דר חמה שמעניקה עקצוץ ומחדדת את הטעמים. הבלילות משתנות ובהחלט מקוריות – בלילת בירה וחרדל, פאנקו יפני, מעטפת פלאפל או עשבי תיבול. לאלו מצטרפים הרטבים שעשויים במקום: מיונז קארי, מיונז שום ומיונז חריף. במקום גם ברז בירה פילזנר צ’כית מצוינת, בת לוויה נפלאה לחגיגה.
רחוב האגוז 12, כשר.

מנת הקוד, פישנצ’יפס (צילום: מיכל משה)

חצ’אפוריה – אצ’ארולי

מאפה מכל הלב.
המוסד הקולינרי הגיאורגי נוסד לפני שמונה שנים בשוק והפך במהרה לשם דבר בקרב חובבי הבצקים – הטעם הרומנטי הגיע למרחקים. יש מישהו שיסרב לסירת אהבה? כאן מציעים את האצ’ארולי – מאפה מבצק שמרים בצורת סירה, אשר נולד בקו החוף על שפת הים השחור. במרכז המאפה גבינה גרוזינית 12 אחוז שומן ומעליה מונחת ביצת עין, כשלסיום מתווספת קוביית חמאה אשר נמסה לאיטה. את האצ’ארולי לא מגישים עם סכין ומזלג כי הוא מגיע עם הוראות הפעלה שאין להמרות אותן. יש לחתוך חתיכת מאפה מהצדדים ובעזרתה לערבב את הפנים, הביצה, החמאה והגבינה. טובלים פנימה ומתאהבים. 30 שקל לקטן, 35 שקל למתקדמים.
רחוב השקמה 5, כשר.

אצ’ארולי, חצ’אפוריה (צילום: Mruwka Photographyy)

ג’חנון בר – ממולוואח

משפחה לא בוחרים, ג’חנון כן.
יכול להיות שאחרי כל כך הרבה שנים, עם אינספור מנות ממולאווח, עדיין אפשר להכין אותן באותה אהבה, פינוק ודיוק כמו במנה הראשונה? כנראה שכן. כך מוכיחים מדי יום בג’חנון בר, שמוכרים את מנת הדגל – ממולוואח – כבר 15 שנה בירושלים. הרעיון פשוט: בצק מלוואח שמגלגלים אותו לסנדוויץ’. תוכלו לבחור בין מריחת חומוס לכף טחינה, לשלב גבינות, סלטים ומיני תוספות כמו כרובית מוקפצת, חצילים או חמוצים. המנה פופולארית, גם בקרב התיירים שפוקדים את המקום, שנהנים לצלם את הפלא התימני. אנחנו ממליצים על ממולוואח בסיסי עם טחינה ירוקה, רסק עגבניות, סחוג וביצה קשה חומה. על הבסיס הזה תוסיפו חציל מטוגן, בצל ירוק, חמוצים ופטרוזיליה קצוצה ותקבלו ביס קטלני, ויש האומרים אף מצמיח שיער מקורזל סטייל ניסים גרמה.
רחוב הלל 28, רחוב האגוז 30, כשר.

ממולוואח, ג’חנון בר (צילום: דן לב)

ארחנטו – אמפנדה אסאדו

ארגנטינה אהובתי.
בלב השוק העיראקי במחנה יהודה, מול בסטות הירוקים, ליד דוכן הפירות, פתח שף לוקאס סיטרינוביץ’, שעבד במסעדת “מחניודה” ולאחר מכן היה השף הראשי במסעדת “סדנא”, את “ארחנטו”. מקום על טהרת האמפנדס – מאפה בצק דרום אמריקאי עם מילויים מפתיעים. במקום יש כמה סוגי אמפנדס, הפופולאריים הם אמפנדה אסאדו עם זיתים וביצה קשה, אמפנדה טלה קצוץ עם ראס אל חנות ותמרים, אמפנדה עוף מעושן פיקנטי עם כוסברה ולימון ויש גם אופציה טבעונית – עם ירקות מעושנים, תרד, פטריות וכרישה. מעבר לכך המקום מציע גם כריכים, לא מעט צ’ייסרים, בירות והרבה הרבה שמח. תמיד תענוג לעצור רגע לפני או אחרי הקניות, לחטוף איזה אמפנדה עם מילוי מהביל, כזה שרק ממש עכשיו קפץ מהתנור, מעשה ידיו הקסומות של שף לוקאס. כדאי להגיע גם בלילה, המקום שוקק חיים.
מחנה יהודה 6, השוק העיראקי, כשר.

גם עמית אהרנסון ויהונתן כהן נהנו מהאמפנדס.

אמפנדה אסאדו, ארחנטו (צילום: מתוך אינסטגרם)

סטריט מרקט – צ’יראשי סושי

הסושי הכי ירושלמי שיש.
כל המתלוננים שאי אפשר לשבוע מסושי – מוזמנים להתייצב. מנת צ’יראשי סושי היא וריאציה אסייאתית רעננה ונדיבה של סושי. כמו ה”פוקי פוקי”, שהגיע מהוואי וכבש את תל אביב, כך גם בצ’יראשי יש את כל המרכיבים של סושי, רק מפוזרים בקערה, ולא מגולגלים בתוך רול. למה? כי אנחנו כנראה אוהבים בלגאן (מאורגן). הצ’יראשי של סטריט מרקט בשוק מחנה יהודה הוא בעצם קערת אורז סושי עם תוספות שונות ודגים טריים: טונה אדומה או סלמון, אבוקדו, מלפפון, טמאגו (חביתה יפנית), שברי אצות נורי ומיקס שומשום לבן ושחור. המהדרין מוסיפים שבבי טמפורה שמוסיפים קריספיות למנה. לטבעונים יש גרסה משלהם, נטולת דגים, עם קוביות טופו, בטטה, פטריות שיטאקה, אבוקדוף מלפפון, גזר ואצות וואקמה. איך אוכלים את הצ’יראשי? מזלפים על התפזורת הזו סויה בנדיבות, אפשר גם טריאקי או ספייסי מיונז, מערבבים וזוללים. מומלץ להוסיף כוסית סאקה צונן ולהרגיש טרנדיים במיוחד.
רחוב אפרסק 14, כשר.

סטריט מרקט, צ’יראשי סושי (צילום: איגור פרברוב)

***

עמית ויהונתן בחומוס לינא וקבב שאהין

פיתה עם ריאות וקציצה בפיתה בעיר העתיקה

אוכלים צהרייים: לא רק מעורב

***

אישטבח – שמבורק

לחם, בשר, מה עוד צריך.
כאן נרשם קונצנזוס במערכת. אישטבח מייצר מעדנים ועל כך יעיד התור המתארך בפינת הרחוב. מדובר במאפים שמשלבים בין מאפה סורי-כורדי מסורתי במילויים בשריים מרגשים לבין המטבח הקוצ’יני. המומחיות של המקום היא ‘שמבורק’ – מאפה מהטאבון המקומי, במילויים בשריים שונים ומשונים שחובה לטעום לפני שמצקצקים בלשון. כמו תבשיל צלעות, תבשיל מוח, לחי וריאות, תבשיל לשון, תבשיל אסאדו או אפילו סיסקה – בשר בקר חתוך גס. וכאילו זה לא מספיק, מצוותים שם למאפים תוספות הודיות כמו צ’אטני הודי עם בצל, תבשיל קארי מנגו, תבשיל קארי גזר או סלט קארי פפאיה. שילובים משוגעים שעושים את זה בגדול.
רחוב השקמה 1, כשר.

שמבורק, אישטבח (צילום: יפעת ראובן)

החביתה של אניטה – סנדוויץ’ חביתה

חביתה-עגבניה-חמוץ-חריף-עם-הרבה-נוסטלגיה-בפנים.
לא רחוק מהמפלצת, שתי דקות מהמרכז המסחרי, בין שני הכספומטים, פועל כבר למעלה מ־40 שנה צריף החביתות של אניטה. כאן לא תמצאו אומלט מפונפן או ביצה עלומה – פשוט חביתה. ככה פשוט, כמה טעים. את החביתה יתבלו לכם במלח-פלפל, הופס לתוך מחבת חמה. בינתיים, בזמן הטיגון, בלחמניה – עגבניה וחמוצים, ויש גם חריף למעיזות ולמעיזים, מיונז וזהו. יש לזכור שמדובר במוסד אליו מגיעים לא רק תושבי קרית היובל, אלא מכל ירושלים. תור של רעבים לחביתה של פעם נראה במקום, שהפך למוקד עלייה לרגל, מדי יום. אין מקומות ישיבה, יש אולי ספסל מתקלף ועיתון מאתמול, אבל זה הקסם של המקום, אשכרה מפעל חיים.
מעלות חנה סנש, פינת רחוב טהון, בין הבנקים, קרית היובל, כשר.

סנדוויץ' חביתה, החביתה של אניטה (צילום: ארנון בוסאני)

פסטה בסטה – פסטה עם תוספות

ליטל איטלי.
המקום שעושה הרבה כבוד לירושלים – בין דוכני שוק מחנה יהודה נולדה פסטה בסטה, שמפורסמת היום בערים רבות בארץ. מקום של אווירה, מוזיקה, אנשים וכיף, הפסטה היא רק התירוץ לכל אלה. כשתגיעו אל תשכחו להביט בחלון מהופנטים מצורות הפסטה שמטפטפות ונערמות בחן וברכות, מחכות להתבשל ולהיכנס למנה שלכם. התהליך מורכב משלושה שלבים: בחירת פסטה (רביולי, פטוצ’יני, ניוקי וכו’), בחירת רוטב שמהווה התלבטות לא פשוטה, כיוון שיש כאן רטבים מיוחדים כמו חלב קוקוס וקארי, או פסטו אדום, ולבסוף תוספות – בטטה, כדורי מוצרלה, אספרגוס, בצל מקורמל ועוד רעיונות מדליקים לתוספות שוק.
סמטת התות 8, כשר.

פסטה בסטה (צילום: בתיה דורון)

פי בריבוע – פיצה מרגריטה

הפיצה הכי טובה בעיר ביי פאר.
יותר מדומינוס, יותר מהאט ויותר מהפיצה הביתית שלכם בבית – פיצה פי בריבוע העלתה את רף הפיצות בעיר כמה רמות למעלה. בצק שמרים דק-דק שמרודד במקום ונאפה בתנור עם אבן שמוט, גבינת מוצרלה טרייה-טרייה, רוטב עגבניות הום-מייד, בזיליקום ותוספות מארטישוק ותרד ועד קבנוס ואנשובי. התוצאה היא פיצה סופר דקה, שיכולה להתאים גם לזוג ולגם למישהו רעב פלוס. במקום יש תפריט מצומצם ואיכותי הכולל גם פסטות – המומלצת היא הפטוצ’יני עם שמן זית, ארטישוק וגרידת לימון. כוס יין לבן או מבעבע בצד, איזה צ’ייסר ויש גם קינוחים – פבלובה וטירמיסו. בפיצרייה שקרובה לגן הפעמון ניתן למצוא משפחות, לצד סטודנטים וזוגות צעירים ומבוגרים. תיהנו.
רחוב קרן היסוד 36, לא כשר.

פיצה מרגריטה, פי בריבוע (צילום: עמרי נחמיאס)

פינתי – חומוס בירושלים

מנה יפה.
מסעדת פינתי ברחוב קינג ג’ורג’ במרכז העיר ירושלים היא המוכרת ביותר במנת החומוס שלה. זמן הישיבה בשולחן עומד על בין 5 דקות לבין 15 דקות – מנות טעימות, גדולות וכאלה שעושות את העבודה – משביעות במינימום זמן. עורכות דין לצד פועלים, אנשי ביטוח לצד קוסמטיקאיות, נשות הייטק לצד קבלנים – כולן וכולם יושבים בפינתי, אחד ליד השנייה, לפי כיסא פנוי – כאן כל ירושלים חברים. ובכל זאת, קצת כמה מילים על החומוס – מנת החומוס פול של בעלי המקום מאיר מיכה מתיישבת על החך, מענגת אותו יפה וסוגרת את הצהריים. חומוס אוורירי, טעים ונימוח. החומוס הוא טרי ונעשה במקום כל יום, מאז שנת 1975, ואפשר לבקש אותו עם שפע של אופציות. במסעדה יש תבשילים ביתיים טעימים – המומלץ ביותר הוא מוסקה ואל תשכחו לבקש כוס מיקס מיץ, מסורת זו מסורת.
רחוב קינג ג’ורג’ 13, כשר.

חומוס, פינתי (צילום: פול סגל)