רק שתדעו שאנחנו שומעים אתכם. גם אם אתם לוחשים והמוזיקה עוטפת לנו את האוזניים, גם אם אנחנו מאזינים לדפיקות הלב שלנו וקשובים לצעדינו. בפארק המסילה, בגן סאקר, בגן הפעמון, במדרכות העיר ואיפה לא – אתם שם. מנידים את ראשכם, מרימים גבות, תוהים, צינים, לא מבינים, מצקצקים: "לאן הם רצים?", "מה יש להם?", "עוד טרנד, זה יעבור להם".
אם אתם מאותם האנשים שבכל פעם כשאתם רואים מישהו רץ ומזיע ברחובות אתם זורקים הערה צינית בשקט, או לא, הטור הזה הפעם הוא בשבילכם!
(צילום אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)
כמו הרבה דברים אחרים בחיים, ואני בטוחה שפרויד היה מגבה אותי בעניין הזה, לרוב האנשים יש טראומה, כזאת או אחרת, מתקופת הילדות, למען הדיוק – מתקופת התיכון בה נדרשו לרוץ את המרחק המהולל 2,000 מטרים בשיא הכח, כשהם לא בכושר. חלק השלימו עם המרחק וחלק קיצרו, אבל בגדול לרוב נשארה צלקת לא קטנה (ושרירים תפוסים) מההשקפה שלהם לגבי מה זו ריצה. ברבות השנים הם הפכו לצינים יותר או חסרי אמונה שיום אחד גם הם יוכלו לרוץ – קילומטר או מרתון. והאמת גם אם הם יוכלו לרוץ, בשביל מה?
- הטור של רותי המאמנת: למה לא צומחים כאן יותר אלופים אולימפיים?
- הטור של רותי המאמנת: הבת שלי תבעט לשער אם היא תרצה
תקראו לזה "הדתה של הריצה", במקרה הזה האלוהים זה רק אתם – הנה שש סיבות למה אנשים רצים, גם כאלה שבעבר צקצקו וגיחכו והיום הפכו לרצים ורצות.
ריצה זה טעם נרכש. המנה המשובחת בעולם יכולה בביס הראשון להיות בעלת טעם מוזר, אך ככל שאתם נוגסים ממנה בפה מלא עוד ועוד אתם מגלים את עושר הטעמים שבתוכה. כך גם הריצה, ככל שתרוצו יותר ויותר זמן, כך תבינו מה הריצה נותנת לכם בחיים. יום ללא ריצה הוא לעתים גם יום חסר טעם.
(צילום: ארנון בוסאני)
הורמונים. זה כל הסיפור. אז מה קורה לכם בגוף כשאתם רצים? ההורמונים שתורמים לתחושה טובה, כגון: אנדרופינים, דופמינים ועוד, מופרשים אל תוך זרם הדם שלכם ממש כמו פרק בסדרת "החיים". גם אם אתם מרגישים שכמעט פרחה נשמתכם במהלך הריצה, התחושה הטובה וה-high המטורף, שרצים לא מפסיקים לדבר עליהם, יישארו אתכם לעוד כמה שעות טובות. החומרים האלה ממכרים בצורה חמורה, אבל ללא ספק חוקיים להפליא.
חיבור פנימי. ריצה זאת תנועה פשוטה למדי ועם זאת היא טומנת בחובה זמן של שקט מכל לחצי החיים. יום לחוץ בעבודה? רבתם עם הבוס? פשוט צאו לרוץ! הזמן היקר הזה שאני מבלה עם עצמי נותן לי מנוח לעשות קצת סדר במחשבות או זמן ללא מחשבות כלל. ממש כמו מדיטציה.
בכל מקום ובכל זמן. אחת הסיבות שהכי מצדיקות את הריצה כפעילות גופנית מועדפת היא הזמינות שלה. האפשרות שניתן לעסוק בפעילות הזאת כמעט בכל מיקום בעולם היא אדירה. כמו כן, הציוד הנדרש הוא בסיסי ולא מצריך הוצאות רבות. מכנס, חולצה, נעלי ספורט ויאללה לעבודה.
רשת חברתית אמיתית. בעולם בו אנו זוכים, לעתים, להכיר חברים חדשים דרך המסך הרי שהריצה גורמת לנו לצאת החוצה ולהכיר אנשים חדשים. אותם חברים שתתחברו אליהם יכולים להיות החברים הטובים ביותר שלכם – כן, כאלה שירוצו אתכם כל החיים.
בריאות. אם עוסקים בריצה בצורה מבוקרת והדרגתית הרי שהיא פעילות בריאה ומסייעת במניעת השמנה, מחלות, הורדת לחץ דם ועוד, אבל את זה כבר ידעתם, לא? אז מי בא לרוץ?
- הטור של רותי המאמנת: 5 טיפים שיגרמו לילדים שלכם לזוז בחופש הגדול
- הטור החדש של רותי זינדל-אוכמן: איך התחלתי לרוץ ולא הפסקתי?
רותי זינדל-אוכמן וילדיה אביב ועידו בגן העצמאות (צילום: פרטי)
רותי זינדל-אוכמן,
מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,
רצה ואמא לשלושה מתוקים.
