אז כמעט שבועיים חלפו מאז לקחו לנו חצאי ימים, ושתלו במקומם לילות מוקדמים. עוד לא מסיימים איסופים מהמסגרות, וחושך כבר מכסה את היום. מכיוון שאני אדם אופטימי מטבעי, ניסיתי למצוא נקודות של אור בחושך הזה, מודה זה לא היה קל, אבל מצאתי. ולא רק אחת.
שעון מראה 5 – בבוקר!
הראשונה: בערב, אפשר לעבוד על יורשי העצר שכבר ממש מאוחר, ולהקדים את שעת השינה. שזה דווקא נחמד לתקתק מקלחות וטקס שינה שעה לפני הנורמה. גם אם זה עולה לנו בתחושת "השף המהיר" כי צריך לתקתק ארוחת ערב בין לבין.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- בית אבי חי: כל האירועים
- 7 מספרות בירושלים שכדאי להכיר
מצד שני, הם נרדמים מוקדם, ואז, יודע כל הורה טרוט עיניים, הם גם קמים מוקדם. מה זה מוקדם? בנץ! לפני תרנגולות המשק. 5 בבוקר הם כבר ערניים מספיק להעיר לול שלם.
אם יש לכם תרנגול, ואתם הורים, בחורף אפשר לשחרר את התרנגול לחופשי. תפקידו ללא ספק מיותר. הילדים עוקפים אותו בלי למצמץ או לקרקר לצורך העניין.
רוצים להישאר מעודכנים?
נקודה אופטימית שנייה: כשיוצאים בבוקר, יחסית נעים, לא קפוא ממש. בינתיים בכל אופן, עד בואו של החורף האמיתי. אפשר עדיין להימנע משכבות כבדות כי השמש מבצבצת לה ומחממת בקרניה.
מצד שני, בוקר הוא לא ממש בוקר כשקמנו ב־5. מה שאומר שלצאת למסגרות זה כבר כמעט אמצע יום אחרי ההשכמה בנץ, ואז זה שחמים כבר לא מרגיש כמו מציאה גדולה, אלא יותר כמו פרס ניחומים שאנחנו בכלל מתפקדים על אדי השינה שנותרו כזיכרון עמום.
בואו נודה על האמת. החושך הזה מדכא. הוא גורם לכולנו למהר יותר במטלותינו, להספיק יותר כל עוד יש אור, ובעיקר הופך גם אותנו עייפים, כי וואלה החושך משדר גם לנו שכבר לילה, ומצליח לעבוד גם עלינו. וזה עוד פחות כיף.
אז ההמלצה שלי לשיפור המצב רוח, נצלו את החושך המוקדם, בשילוב החורף המתקרב, להכניס ללו"ז המשפחתי חצי שעת התכרבלות בערב. מיד אחרי הארוחה והמקלחת החמה, שנייה לפני השינה. במיטה או על הספה, תחת פליז או פוך עבה, התעדכנו במעללי היום, קראו יחד סיפור. מקסמו את החושך והפכו אותו לאור.
