בתחילת חודש אוגוסט נפטר מוטי רחמים ז"ל, בן 54 במותו, דר הרחוב שכולם שהכירו – הוא התגורר במנהרה שבין התחנה המרכזית לבנייני האומה, ובשנים האחרונות סבל מבעיות בריאותיות. "פה ישב מוטי, שהיה אור גדול בקצה המנהרה", כך נכתב בשלט שנתלה בתוך המנהרה על ידי חבריו. "תמיד אמר תודה, וחייך והאיר לכל מי שהיה עוצר אצלו. היה כל כך שמח ומלא אמונה, גם ברגעים קשים, והנשמה המתוקה שלו זהרה מבעד לעיניו הטובות. זכרו את מוטי, זכרו לחייך גם כשנראה שאין לכם כלום. מוטי יחסר לנו מאוד ודעו הדברים הכי מתוקים וטובים לפעמים נמצאים לנו ממש מתחת לגובה העיניים. מוטי בן רפאל-יהי זכרו ברוך".
השלט שנתלה במנהרה (צילום: צבי מעודה)
(צילום: לירון גולן)
היום, ראשון, במנהרה שבין בנייני האומה לבין התחנה המרכזית מספר אחד מדרי הרחוב, שהכיר את רחמים ז"ל: "הוא סבל מאוד, ולא היה מי שיעזור לו בדיוק כמו שלא עוזרים לאף אחד מאיתנו. אני יודע שהוא נפטר אבל לא יודע ממה ומתי".
כזכור, באפריל 2016 התראיין רחמים ז"ל ל"כל העיר" וסיפר מה הביא אותו להתגורר ברחוב: "פעם הייתי משתמש בסמים והייתי בכלא על עבירות שקשורות לסמים ולגניבות”, הוא תיאר. "עכשיו אני לא משתמש. אבל משנת 2001 כשהשתחררתי מהכלא נגמרו העניינים האלה. ואז החלטתי לקחת את עצמי בידיים. הלכתי למרכז גמילה בבית שמש, עבדתי במפעל קרוב לשנתיים, שכרתי דירה והייתי בסדר עם המשפחה. הייתי קם בבוקר והולך לעבוד, היה לי טעם לחיים. אבל אז הכל התפקשש".
מוטי רחמים ז"ל (צילום: ארנון בוסאני)
רחמים ז"ל עוד סיפר כי לפני שש שנים הוא נפצע בפיגוע שהתרחש ליד הקיוסק הפועל סמוך לבנייני האומה, ומאז התהפכו חייו. "מאז אני נכה והמצב הבריאותי שלי הולך ומחמיר”, כך סיפר, "אף פעם לא באו והציעו לי לצאת מזה. לפני כמה שנים הציעו לי מקום לישון. זה מקום שאפשר ללכת בערב ומחויבים לעזוב בשבע בבוקר. מקום שאליו מגיעים כל הנרקומנים, אוי ואבוי מה שהולך שם. אני לא מוכן להיות במקום כזה, מעדיף להיות כאן במנהרה”.
הראיון עם מוטי רחמים ז"ל, 22.4.2016 (צילום: ארנון בוסאני)
הראיון עם רחמים ז"ל עורר תהודה ברשת, רבים ביקשו לתמוך בו וזאת לאחר שסיפר כי את ליל הסדר הוא בילה במנהרה. רחמים הוסיף ואמר: "אין מישהו שעוזר לי חוץ מאנשים טובים שמידי פעם נותנים לי כסף לקנות תרופות כי אכפת להם. זה אנשים זרים שמכירים אותי, מידי פעם הם באים לשבת איתי ולעודד”.
אור
לא הכרתי אותו אבל הסיפור עצוב יהי זכרך ברוך אולי עכשיו סוף סוף הוא יוכל לנח