אחד המוסדות הקולינריים הוותיקים בעיר הוא ‘לבן בסינמטק’. את תחילת דרכו החל המקום כבית קפה בלבד, ששם דגש על תרבות ואמנות, והיווה אבן שואבת ליוצרים ואנשי רוח בקהילה. לימים, הפך המקום למסעדה של ממש, אבל הזהות כלוקיישן מושלם למפגשים שונים, משפחתיים או עסקיים, נותרה כשהיתה וגם כיום נוהגים לשבת זה לצד זה תיירים ומקומיים.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- בית אבי חי: כל האירועים
מסעדת "לבן בסינמטק" (צילום: פרטי)
בעידן בו כל אירוע זוכה להיקרא “פסטיבל” – גם לבן בסינמטק הצטרפה לחגיגה, ובמקום מתקיים פסטיבל אוכל ערבי, עם תפריט מיוחד המבוסס על המטבח הערבי המסורתי בנגיעות מודרניות. במסגרת הפסטיבל, השף מוחמד אבו דייה ליקט חומרי גלם בולטים של התרבות הערבית ובנה תפריט שאליו הוסיף גם ‘מנות דגל’ מהמטבח המשפחתי. כך שכרגע ניתן לאכול במקום מנות סופר מודרניות מהתפריט הקבוע לצד אוכל ערבי אותנטי מוקפד, שילוב מיוחד שחוצה מגזרים, ושניהם מבית היוצר של אותו השף.
את אווירת המסעדה ניתן לאפיין איפשהו בין כפרי רומנטי לבין בית קפה. ביום יפה מומלץ לשבת במרפסת המקסימה הצופה לגיא בן הינום וחומות העיר העתיקה, לשתות קוקטייל וליהנות מהנוף. ביום קריר מומלץ להיכנס פנימה, לשבת על הבר הגדול וליהנות מהתחושה הכפרית ומהקהל שעובר בחוץ בדרך לעוד סרט קולנוע. המלצרים היו צעירים, נחמדים ולא הפסיקו לחייך ולהיות נגישים. הרגשה נעימה.
על השולחן מוצג תפריט האוכל הערבי, שכולל מספר מנות ייחודיות. החלטנו לשלב בין המנות הקבועות לאלו של הפסטיבל.
רוצים להישאר מעודכנים?
לראשונות הלכנו על מסקעה חציל וזוקיני – פרוסות דקות של חציל וזוקיני מגולגלות יחד וממולאות בבשר טלה וגרגירי חומוס; שלוש ברוסקטות עם גבינת עזים ופרוסות תאנה טרייה.
המבוגר האחראי לא מוותר על מרק – והפעם נצפתה הפתעה, קיבלנו מרק כרובית עם רצועות קבנוס מטוגנות. בהחלט לא שגרתי. כל הכבוד על היציאה מהבטוח, זה הצליח בגדול.
- בין שמיים לארץ: סיגל קליין עושה סנפלינג מחומות העיר העתיקה
- זהירות, סיגל קליין נוהגת על מכונית מרוץ
- הלוחשת לסוסים: סיגל קליין בטיול רכיבה בהרי ירושלים
- חיה בסרט – סיגל קליין בהקרנת VIP בסינמה סיטי
מסעדת "לבן בסינמטק" (צילום: פרטי)
לעיקריות שוב גיוונו בין שני המטבחים. מהמטבח הערבי בחרנו מנסף בשר צלע – תבשיל איטי וארוך של צלע בקר ללא העצם, מוגש עם אורז צהוב ואגוזי קשיו ולצדו רוטב המורכב מציר הבישול ולבן כבשים. מדובר במנה גדולה מאוד שהיה אפשר לחלוק בשקט, עם נוכחות בשרית חזקה, בטעם אחר מהמוכר לנו, בשל תוספת היוגורט. מנה טובה לחובבי הבשר.
הוספנו ריזוטו פטריות פורטובלו ושמפיניון, עם שמנת, גבינה כחולה ופרמזן. מאוד אהבתי את הטעמים, איך אפשר שלא עם כל הגבינות הללו? מנה מאוד נימוחה ועדינה, הגבינות לא משתלטות, ועם זאת הופכות הכל לקרמי עם עוקץ שנובע מחריפות הגבינה הכחולה.
לקינוח הוגש אחר כבוד מלבי קפיטולינה – מלבי בניחוח ורדים, לצדו מרנג איטלקי אפוי, שאנחנו מכירים בתור”נשיקות”, ורוטב כתום של מנגו, באמת שהצטערתי על כך שאין לי כבר מקום ליהנות ממנו. כנראה שהעדפתי להתעסק בגלידה מסטיקא עם דבש, שהתגלתה כאטרקציה המרכזית של הערב מבחינתי. עם טעם לא ברור ומרקם אחר ממה שאנחנו מכירים, כולל “כיסים” של פירורים ופיצוחים, לא השארתי פירור. מעדן אמיתי.
אז אולי לא מדובר בדיוק בפסטיבל, אלא יותר בתפריט מיוחדים, אבל אין ספק שמדובר בהפתעה אמיתית שמציעה לבן בסינמטק. לאווירה האורבנית מתווסף רעיון נפלא, שבבסיסו עומד שף המסעדה, שיש לו ידע וניסיון במטבח הערבי וכעת גם אפשרות ביטוי במטבח שלו. שני התפריטים יחד מציעים בילוי מושלם ונינוח לכל טעם.
