הפינה ההיסטורית: הגן בצפון ירושלים בדרך לציון דרך היסטורי

הגן הבוטני שבאוניברסיטה העברית בהר הצופים, הוא הגן האוניברסיטאי הראשון בארץ – וגם הוותיק ביותר בין הגנים הבוטניים המציגים את צמחי הבר בישראל. הוא מתקרב עתה לשנתו ה-90. יש הטוענים שהוא הגן האקולוגי הראשון בישראל – ומצויים בו 40 אחוז מכלל מיני צמחי הבר של הארץ.

בשונה מהגן הבוטני בגבעת רם, שקיים בו אוסף צמחים המייצגים אזורי צומח מהעולם כולו, מתרכז הגן בהר הצופים בצמחי הבר של ארץ ישראל בלבד.

הגן משתרע על שטח כ-25 דונם – קטן בהרבה מהגן בגבעת רם שגודלו כ-120 דונם – וגדלים בו כ-1,400 מיני צמחי בר. מטרתו לשמר צמחים נדירים וצמחים בסכנת הכחדה, ולשמש כ"בנק" לגנים שלהם. ישנם בגן אוספי צמחי בצל ופקעות ממינים שונים, ואוספי זרעים, שנועדו להעשרת אוסף צמחי הגן, ולהחלפה עם מינים בוטניים אחרים. המטרה היא מתן אפשרות להשבחת והשבת מינים לטבע. כ"גן אקולוגי" הוא מדגים קבוצות צמחים ממגוון בתי גידול בישראל והמינים המקומיים, תוך שימור חזותם הטבעית המשתנה במשך עונות השנה.

מפת הגן הבוטני בהר הצופים (צילום: באדיבות מנהל הגן)

חשיבותו של הגן הולכת וגדלה משנה לשנה – עקב הצמצום בשטחים פתוחים בשל פיתוח אורבני מואץ, צמצום מקורות המים ועליה בטמפרטורות האקלים. בנוסף לכך קיימת חדירת פולשים, המביאים להרס בתי גידול טבעיים. הצמחים הגרים גורמים לדחיקת צמחים מקומיים הנמצאים בסכנת הכחדה – והגן משמש להם מקלט ומשמר את מגוון המינים האוטנטיים.

הגן מציג בתי גידול המאפיינים בתי גידול של אזורי צמיחה שונים. כל חלקה בגן מייצגת אחד מאזורי הצומח של ארץ-ישראל. כך למשל ישנה חלקת צומח של חולות מישור החוף, חלקת צומח של הר הנגב וצמחי מדבר, חלקת צומח של החורש הים תיכוני, צומח מקווי מים וגדות וחלקה המשחזרת את התרבות החקלאית המסורתית. כך בשטח קטן יחסית, מציג הגן את כל צמחי הבר הגדלים בישראל, מהצפון עד הדרום. בגן ישנם עצים, שיחים וצמחים עונתיים – כאשר באביב מתמלאים בפריחה מקסימה – אך אפשר למצוא עניין בסיור במקום בכל עונות השנה.

הטיול בגן מעניק תחושה של הליכה בחיק הטבע ונשקפים ממנו גם נופים מרהיבים לעבר מדבר יהודה, הדרך לים המלח ועד הרי עבר הירדן. לגן יש גם ערך היסטורי וארכיאולוגי, מאחר ונמצאו בתוכו מערות קבורה מימי בית שני. במקום נתגלו גלוסקמאות וכוכי קבורה ובין ארונות הקבורה נמצא הארון של ניקנור מאלכסנדריה. במשנה ובתלמוד מסופר על ניקנור כי תרם דלתות נחושת לבית המקדש. מנחם אוסישקין, מראשי התנועה הציונית ויו"ר קק"ל, שעזר ברכישת אדמות הר הצופים למען הקמת האוניברסיטה העברית, רצה להקים במתחם מערות הקבורה, את הפנתיאון הלאומי. הוא ציווה בצוואתו שיקברו אותו באתר הנכבד ויזם ב-1934, את העלאת עצמות י"ל פינסקר מורו. אוסישקין שנפטר ב-1941, קבור לצדו במתחם. לבקשתו של אוסישקין, הובאו שקיות עם אדמה מכל הישובים שהוקמו על אדמות קק"ל – ובטכס רב רושם פוזרו על קברו. מלחמת העצמאות קטעה את חזונו של אוסישקין מאחר והר הצופים הפך עד 1967, מובלעת ישראלית בשטח ירדני. הפנתאון הוקם בהר הרצל (עם קבורתו של בנימין זאב הרצל במקום), נבנה בית קברות צבאי ולאומי – וכן נמצאת בו גם חלקת גדולי האומה. האומה. מערת ניקנור הייתה למקום שלא רבים יודעים עליו, טקסים לא נערכים לידה ומעטים נכנסים לתוכה.

מערת ניקנור בה קבורים אוסישקין ופינסקר (צילום: אדם אקרמן)

הגן הבוטני ניטע בשנת 1931, ביוזמתו של פרופ' מאגנס, נשיא האוניברסיטה, שהחליט על הקמת הגן בחלקת מערות הקבורה. התכנון המפורט והעבודה המעשית נעשתה על ידי אלכסנדר אייג. הרעיון היה לייצג את כל הצומח בארץ-ישראל, כאשר כל חלקה תייצג בית גידול מסוים בזעיר אנפין. במקום ניטעו מיני עצים רבים, ביניהם ארז הלבנון. ברם ב-1948 נותק הר הצופים משטח ישראל. אחת לחודש עלתה שיירה של שוטרים לשמור על המקום, אך הטיפול בצמחי הגן הופסק, לאורכו ולרוחבו נחפרו תעלות קשר ועמדות ירי והוטמנו מוקשים באדמתו.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, הוחלט לשקם את הגן הבוטני והתברר כי חרף ההזנחה בת 19 השנה, שרדו רבים מן העצים והשיחים. בשנת 1970 קבוצת גננים, בראשם מאיר שאוובט, החלה בטיפול מסור בגן. הם גזמו ופרצו שבילים, החלו בעבודות עפר, הקימו מסלעות ובריכות מים, יצרו בגן חלקות חדשות, הביאו אדמות מחלקי הארץ השונים ואוספי צמחים וזרעים – מהם גודלו שתילים חדשים שנשתלו שוב בגן. הגן הוחזר למצב בו ניתן היה לבקר בשביליו, הוא עבר ריענון והרחבה – וב-1988 נחנך בטכס רשמי. משנת 2006 מתקיימות עבודות שיקום נרחבות בגן לחידוש תשתיות האתרים ההיסטוריים – ויצירת חלקות צומח חדשות -ופתיחת הגן לנגישות קהלים שונים. כל זאת נעשה בזכות תרומה נכבדה שהעניקה הקק"ל, בהתחשב גם שקבור בה מנהיגה בעבר – "איש הברזל" מנחם אוסישקין.

פרגה אדומה בגן הבוטני (צילום: אדם אקרמן)

כיום מהווה הגן פינה נעימה, בועה ירוקה, מטופחת ורחוקה משאון העיר. מאות שלטים בכל הגדלים מסבירים למטייל שאינו מומחה לבוטניקה את סוגי הצמחים. במקום נמצאות פינות מרגוע כמו: בריכות מים, מעיינות מפכים וקיר מטפטף עליו גדל השרך שערות שולמית – ומנהרת שורשים (שבשני ציידיה ישנן תעלות מים המשקות שורשים, המבצבצים גם מהתקרה). הערוגות המעובדות ושבילי החצץ, ובעיקר השדרה הארוכה בת 90 שנה, מעניקים אווירה של גן מעוצב ומעשיר, עבור מומחים לצומח, מכיל הגן גם הפתעות נעימות של צמחים נדירים, שלא ניתן כבר לראותם עשרות שנים בטבע. הזנים גדלים ומונבטים במשתלה. כאשר השתילים מבשילים וכמות הזרעים הנאספת מספיקה, אוספים אותם כדי להחזירם למקומות הגידול הטבעיים, בהם הם בסכנת הכחדה. בין הצמחים הנדירים בסכנת הכחדה: חלביב יווני, רקפת יוונית, איריס הדור ואגרוסטמת השדות. הגידולים המסורתיים כוללים צמחים כמו חומוס, עדשים ופול.

בצד עצי הבוסתן כמו השקד, הזית, התאנה ואלון התבור, החרוב והקטלב האדום – ישנם בין אוספי הגן, המינים היפים והמרשימים ביותר של אירוסים. שמונה מינים נדירים הנמצאים באזורים מוגדרים ומצומצמים בארץ, גדלים בגן וראוי להגיע ולראותם בעת שיא פריחתם, מסוף מרץ ועד סוף אפריל. ביניהם גדלים אירוס הארגמן, אירוס הגלבוע, אירוס הנגב ואירוס החרמון.

איריס הארגמן בגן הבוטני (צילום: אדם אקרמן)

יחודו של הגן הוא בשילוב בין הצומח לבין ההיסטוריה והארכיאולוגיה. הגן הבוטני הוא נכס תרבותי ואקולוגי מרשים, וביטוי של תבנית נוף ארץ ישראל. מקומו הגיאוגרפי של הגן על הר הצופים מאפשר טיפוחו ושמירתו ללימוד הטבע הצומח בארץ. הגן הוא אוטנטי, זו לא שמורת טבע ולא גן נוי, אלא מדובר בנטיעה מלאכותית על גבי אדמת טרשים וגבעות קירחות. הוא מהווה מיקרוקוסמוס ארץ-ישראלי. מטיילים החפצים בסיור מקצועי מודרך יכולים להירשם לסיור מעשיר כזה אצל ד"ר מני נוימן, המנהל המסור של הגן.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".