הודיה, מיכל פישמן-רואה (צילומים- אפרת אמיתי, יולי שוורץ)
(צילומים: אפרת אמיתי, יולי שוורץ)

אמא ירושלמית – הטור של מיכל | חג שבועות שמח בפתח, ואני מרימה דגל לבן

החג האחרון בכוננות החולצות הלבנות הגיע. נותר רק להצטייד בזר ובטנא, ולהתפנות להתרגש מחג מתן תורה ועוגת גבינה טובה

פורסם בתאריך: 16.5.18 16:27

חג שבועות שמח בפתח,

מעבר לעובדה שהוא מסמל את החג הכי טעים, ומקורי (סוף סוף מוצרי חלב ולא על האש) שיש לנו בלוח השנה. הוא מסמל לנו האימהות, שהסתיימה כוננות החולצות הלבנות.

כבר שבועות שכולנו בסטרס על כל הלבן הזה. יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות, יום ירושלים. לבן, לבן לבן. חולצות לבנות בוהקות ומגוהצות, שחלילה הילד שלנו לא יהיה הצבעוני היחיד בגן או בטקס בית הספר

אז זהו, הכוננות הוסרה!


  • להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
  • להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון

חג שבועות הוא האחרון בסדרת מסלולי הדוגמנות הבוהקים בלובנם. אך רגע לפני שננשום לרווחה, בשבועות אנחנו נדרשות להלביש את הילדים בלבן מכף רגל עד ראש, לא רק חולצה. ולספק אקססוריז ברוח החג. אל דאגה. מיד נגיע גם לאקססוריז.


נעם ועילאי (צילום: עינב גלעד כהן)

נעם ועילאי (צילום: עינב גלעד כהן)


אז מה עושים עם הלבוש הלבן הזה? בנות זה קל. שמלה אחת חגיגית, עדיפות לנפוחה ומסתובבת. רשמתי עדיפות? סליחה, תיקון. ח-ו-ב-ה מנופחת ומסתובבת. שיער פזור ומוברש היטב, ונעלי שבת.

אבל אצל הבנים… מי קונה מכנס לבן לבנים? אם זה לא מגיעה בחליפה ייעודית, איזו אמא רוצה להתבאס ולראות מכנס חגיגי חוזר מיום בנים שגרתי? אף אחת! לכן מלכתחילה אנחנו נמנעות מלרכוש אותם. במקסימום… בז', אוף וויאט ובקיצור כל הנגזרות ל"לבן מלוכלך" שיש.


יעל (צילום: לילך טל)

יעל (צילום: לילך טל)


אז אתמול כשקיבלתי חום שבעצם אין לבנים מכנס לבן לטקס, החצי האהוב שלי שלף בגאונות: "תקחי את המכנסיים הלבנים מחליפות הכדורגל שלהם". גאון!!! עכשיו אני גם מסודרת, וגם חסכתי ריבים בבוקר הטקס של "לא נוח לי, לא בא לי, אני לא אוהב את המכנסיים המחויטים האלה". בקיצור, פיתרון ניצחון. כי איזה ילד חובב כדורגל יסרב ללבוש מכנס אהוב.


הודיה (צילום: אפרת אמיתי)

הודיה (צילום: אפרת אמיתי)


עכשיו שכולם לבושים, בואו נדון באקססוריז. טנא וזר. כאילו באמת? הם יפים לתמונה למזכרת. אבל מעבר, פשוט מיותר.

הזר, יפה וחגיגי, שוזרים אותו שעות, או קונים מוכן. בכל מקרה אחרי כמה דקות הוא מציק להם, נופל להם, ונשכח בפינה חשוכה.

ועם הטנא אנחנו תמיד נתקעות. הם מתלהבים בדיוק שניה ואז זה הופך לכבד להם, לא נח להם, או בקיצור: "אמא, תחזיקי שניה", והופ הם נעלמים או פשוט מתכחשים שהטנא הזה שלהם, בטענה: "אני לא ביקשתי כזה".

אז תתעודדו שהמאמץ שווה, כי הוא מסמל את החג האחרון לשנת הלימודים, את החולצה הלבנה האחרונה, ורשימת המצרכים להרשמת כיבוד האחרונה. טוב לא ממש אחרונה. לפחות לחודש זה עד מסיבת סיום השנה.

חג שמח!


אמא ירושלמית – הטור של מיכל: תנו לחיות בשקט

הטור של מיכל: חופשת לידה, לא מה שחשבתם

ביונסה מאחורינו, גם וירג'יניה וולף


הודיה (צילום: אפרת אמיתי)

הודיה (צילום: אפרת אמיתי)

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר