זהו, הנה זה בא, צמד המילים מצמיחות הקרניים – "סוף שנה".
המילים שמכניסות כל הורה לכוננות, מעמידים אותנו מתוחים בהקשבה, ומזכירים לנו לנער את האבק מטבלת האקסל של שנה שעברה. אלו מילים מקדימות לצמד הבא "החופש הגדול" אליו עוד נחזור בקרוב ונדון בהרחבה.
אך בינתיים נחזור ונתרכז ב"סוף השנה". מה בעצם אומרות המילים האלו. מה הן מרמזות לנו.
בקצרה, זהו סימן מוסכם לתחילת החגיגה. לרגע בו ילדים כבר מתחילים להוריד הילוך בלמידה, המורים משחררים את הרסן, וההורים נכנסים לסחרחרה.
אחד מהבונוסים הבולטים של החודש, הוא פרידה סופית מימי שישי הקדושים שלנו (דיברנו עליהם בעבר) מעתה ועד ספטמבר.
ואני מאוד מקווה שהשכלתם לנצל שישי אחרון להטענת המצברים לקראת שלושת החודשים הבאים. כי ימי שישי של יוני ייראו כמו מירוץ מסיבות סוף שנה. בחוגים, בגנים, ובבתי הספר. ימי שישי של יולי יראו כמו ניסיון להיות סוג של המשכיות לקייטנה, ואם תשרדו עד אוגוסט, שם תהיו גרסה עייפה ומרוטה של עצמכם, מלאי תקווה לשרוד עד לפתיחת השנה הבאה.
(צילום: יוני הכהן-יוניץ')
אבל לא כאן תם העניין. להפך, כאן הוא רק מתחיל. אחרי שסידרתם ביומן את כל אירועי הפרידה של השנה, סוף סוף התפניתם לבחירת מתנות, שהינן חלק בלתי נפרד מקונספירציית ה"סוף שנה".
צ'ופרים לילדים, תמונות מחזור, הפעלה למסיבה, תעודות הוקרה לצוות, מתנות לכל אנשי ההוראה, ומכתבי תודה. המון המון תודה, לכל מי שעזר לנו לצלוח (שלא לומר לשרוד) את השנה.
ובתוך כל השמחה וההילולה, יש לי רק בקשה קטנה.
(צילום: יוני הכהן-יוניץ')
כשאתם רוכשים מתנות לצוות אל תשכחו את הסייעת, את המורה המשלימה, ובעיקר אל תשכחו את השומר והמנקה.
אנשים אלו דואגים לילדינו לא פחות מהמורים, המורות והגננות. השקיעו עוד כמה דקות בכתיבת תודה, ועוד כמה שקלים לפנק גם אותם במתנה קטנה. מגיע להם את תשומת הלב והאהבה.
ובינתיים לכולנו, שתהיה אחלה "סוף שנה".
רוצים להישאר מעודכנים?
(צילום: יוני הכהן-יוניץ')
