לקראת הבחירות הבטתי מהצד על קבוצת האימהות המופלאה שלי, של ירושלים. קבוצה שמכילה את כל המגוון האנושי שיש להציע – "אמהות ירושלמיות (והסביבה)" – דתיות וחילוניות, יהודיות מוסלמיות ונוצריות, אשכנזיות וספרדיות, צמחוניות טבעוניות ומעבר, בעלות עור כהה, עור בהיר, עיניים עגולות ומלוכסנות. רווקות נשואות אלמנות וגרושות, חד הוריות, גאות ועוד ועוד.
כולנו מתגוררות כבר כמעט 7 שנים. תחת קורת גג אחת בכבוד ובהרמוניה. המון המוני נשים שרק רוצות לגדל את ילדיהן בחוכמה ובבטחה. חברויות אמת שנולדו וירטואליות, ורק מחפשות להקל, לסייע, לתמוך ולשפר אחת לרעותה. קהילה מגוונת אך מגובשת, שכל החיבור בה הוא אימהות.
ואז אני מביטה מחוץ לקבוצה. לעיר שלי האהובה. זאת שאני מרגישה מחוברת לכל אבן ואבן שנבנתה. ותוהה מדוע אחת לחמש שנים, רגע לפני הבחירות ושבועות אחרי – העיר שלנו, קצת מאבדת את העשתונות.
מה יש בבחירות שמוציאות מאנשים צדדים לא נעימים, שלא לומר מכוערים.
(צילומים: אפרת אמיתי ולילך טל)
מאיפה הלהט הזה למטרה, בלי לשים לב שאתה פוגע בכל מה שעומד בדרכך בדרך לכבוש את הפסגה שלך. מאיפה האומץ הזה להחליט מי טוב ומי רע, ולדבר על אנשים שבמבחן המציאות מעולם בכלל לא פגשת.
בחירות 2018, תמונת מצב.
הדבר הכי קשה לי בבחירות, זה הפילוג. מצד אחד כולם קוראים להתאחד, להתאגד, להתחזק ביחד. ומנגד צפים כל פרורי הלכלוך שדואגים לטאטא בחיי היומיום מתחת לשטיח.
בבחירות יוצאים כל השדים שלנו כחברה. וזה פשוט לא נעים. פתאום יש קבוצות של דתיים מול חילוניים, אשכנזים מול ספרדים, שחורים מול לבנים, עשירים מול עניים. כאילו אף אחד לא מצליח להתקדם ולראות מעבר, להבין שהכי חשוב זה להיות בן אדם. ואין לזה בכלל קשר למוצא, דת, מין או גזע. כמה עתיקים וחלולים הערכים שאנשים מסגלים לעצמם, וסוחבים לאורך שנים בתחושת צדקנות, שלא לומר עליונות.
אני מוצאת לנכון לנצל את הזמן הזה שכולם עוד המומים מהתוצאות, ומתרגלים לעובדה שעוד לא נגמר, לבקש מכולם שלפחות אל הסיבוב השני נגיע בוגרים יותר, שקולים יותר, אנושיים יותר.
(צילומים: אפרת אמיתי ולילך טל)
בלי הכפשות, בלי פוסטים מתלהמים של שיימינג, בלי פילוגים והפרדות.
נצלו את הזמן להזכיר לעצמכם שרק ביחד אפשר להצליח. אין צורך להוריד מישהו כדי להתרומם. כוחנו באחדותנו. ורק כבוד ביננו יביא תוצאות טובות באמת.
כהורים, צריך לזכור שהילדים סופגים מאתנו הכל. אם נשריש להם היום שיוויון, הם יגדלו וייצרו חברה שווה באמת. אם נראה להם כבוד אדם לרעהו, הם יגדלו לכבד. ואם נראה להם מגוון שמקיף אותנו, הם לא ירחיקו מעליהם אף אדם שונה.
אז לקראת סבב הבחירות השני. מאחלת לכולנו נשימות עמוקות והמון כבוד הדדי. ובעיקר מאחלת לעיר שלי, שלנו – בהצלחה!
סמנו לכם ביומנים, גם בסבב השני כולם מצביעים. והלוואי שיתמודדו תמיד רק אנשים טובים.
מיכל
מיכל פישמן-רואה (צילום: ארנון בוסאני)
