פוסט - מיכל פישמן רואה

אמא ירושלמית – הטור של מיכל | "קראתי את הפוסט והתכווצה לי הבטן"

ביקור בג'ימבורי עבור אמא ירושלמית, הפך לפלטפורמת התנשאות מביכה מצד אמא אחרת: מה יקרה אם במקום שיפוטיות וגסות רוח תוצע עזרה וערבות הורית?

פורסם בתאריך: 27.12.18 16:08

לפני מספר ימים עלה פוסט בקבוצת "אמהות ירושלמיות (והסביבה)", אמא שיתפה מכאבה אחרי ביקור בג'ימבורי:

"לאמא הנחמדה שאתמול בג'ימבורי קניון הדר אמרה לי: 'הבן שלך מסריח מחרא!' – כנראה שהיית יכולה למצוא מלים אחרות לספר לי שלילד היה פספוס קקי. זה היה מספיק מביך גם בלי גסות הרוח שלך".

קראתי את הפוסט והתכווצה לי הבטן. כאב לי על האמא שנפגעה כל כך במקום שאמור להיות מוגן לה ולבנה. מקום של כיף ושמחה, זמן איכות והנאה.

כאב לי על האמא שהעירה. מה גורם לאמא להיות כל כך ממורמרת ולדבר ככה אל אמא אחרת?



ובעיקר כאבה לי הידיעה, שמקרים כאלה קורים לא פעם, ולצערנו יש הורים שזאת ההתנהלות שלהם. הדיבור המכוער, המילים הגסות, ההתנשאות, השפיטה.

לצערנו, להורות לא צריך רישיון. אין מבחנים, אין התאמות, אין לימודים. כל זוג שמחליט יכול להביא ילדים. אין פיקוח על ההורים, אין ועדות הסמכה. לצערנו כולם יכולים להיות הורים. ככה סתם מעכשיו לעכשיו.

התוצאה לפעמים הרסנית. בעיקר כשאנשים לא ראויים הופכים להיות הורים. ולא אני לא מתיימרת להחליט מי ראוי ומי לא. אבל יש מצבים שברור ומובן שאין בהם מקום לילדים. לדוגמא הורים צורכי סמים והורים מכים. ולפעמים אנשים לא ראויים כי הם לא מבינים את האחריות ההורית שמגיעה עם הילדים.

ילדים זה לא בובות שמחליטים מתי לשחק איתם. ילדים לא יכולים "להסתדר" או "לזרום". ילדים צריכים חום, אהבה, ביגוד וגג, ובעיקר הם צריכים דמות שתחנך אותם במהלך התפתחותם ותלמד אותם לצאת אל העולם.

ילדים רואים אותנו, סופגים אותנו, לומדים אותנו, ובסוף גדלים להיות גרסה שלנו. מה שהם רואים, זה מה שיהיו.

אם לא נקפיד על השפה שלנו, גם השפה שלהם תהיה מביישת. אם לא נקפיד על ההתנהגות שלנו, גם הם ירשו לעצמם להתנהג בצורה לא מכובדת ולא מכבדת. ואם לא נדגים להם חמלה, אהבה, ועזרה – הם לא יכירו את התכונות, ולצערנו יגדלו מבלי להכיר ולדעת כי יש באפשרותם להיות טובים יותר.

אז אנא מכם הורים יקרים, תמיד תזכרו שהילדים שלכם מעריצים אתכם ורוצים להיות בדיוק כמותכם. לא סתם אתם רואים את עצמכם בהם.

ובעיקר, אל תתנשאו מעל הורה אחר. הציעו עזרה, עצה, תושיטו יד. לכל הורה יש רגע קשה יותר או פחות – ושפיטה לא תסייע לו אלא רק תוריד אותו יותר.

השינוי מתחיל בנו. לגדל ילדים טובים יותר תלוי בחינוך שלנו!

ושיהיה לנו בהצלחה עם זה.

מיכל

מיכל פישמן-רואה (צילום: יולי שוורץ)

מיכל פישמן-רואה (צילום: יולי שוורץ)

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. ירושלמית חסרת אמצעים ואמא טובה מאוד

    מזעזע שמשווים הורים חסרי יכולת למסוממים! זה לא עבר עריכה???? בושה לעורך בושה לכותבת. יש אנשים גסי רוח ובינהם הרבה בעלי ממון.

  2. אלמונית.

    כתבה בעייתית. שמשווה עוני להתמכרות לסמים. פוגע מאוד מאוד

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר