ועדת החקירה באסון הר מירון כבר בפתח ואפשר להתחיל לבחון על מי מוטלת האחרון המשפטית כבעלי הבית של המקום, ועל מי מוטלת האחריות הציבורית והמוסרית. רמז: אין פה אשם אחד בלבד | פרשנות משפטית
בעידן של הזנחה טוטלית של המערכות – אנשים נרמסים מדי יום תחת נסיגת המדינה מלקיחת אחריות: כך, המשטרה אינה מתמודדת עם אנשי הרב ברלנד המטילים אימה על שכונת מוסררה ומשרד החינוך מסרב לבדוק עמותות פרטיות שפועלות בבתי הספר ומשרד הרווחה מתקשה להתמודד עם קשישים שעוברים התעללות | דעה
זה לא רק האסון במירון, כל קיר והכתובת שלו – אובדן האמון בהנהגה ובעומד בראשה זה שורש הבעיה | טור דעה
בעיר מורכבת כמו ירושלים, שבה אוכלוסיות שונות – יהודים וערבים, חילונים וחרדים – יש לחזק את הכוחות הדוגלים בשיח מכבד ומכירים בדעות שונות, ולגלות אפס סובלנות כלפי אלה המנסים לערער את שגרת החיים בעיר | טור דעה
זה היה רק עניין של זמן עד שהמהומות בירושלים יתחדשו – כל עוד הסכסוך הישראלי-פלסטיני טרם הגיע לפתרון, העימותים האלימים יתרחשו מעת לעת; במקביל, אסור לאפשר לגורמים קיצונים כמו להב"ה לקחת את החוק לידיים | טור דעה
חשיפתם של המתלוננים והמתלוננות בתוכנית "עובדה" עם אילנה דיין בפרשת יהודה משי זהב, שכנגדו נפתחה חקירה במשטרה בחשד כי ביצע עבירות במשך שנים במספר קורבנות, גורמת להם נזק והופכת אותם ל"כלי רייטינג" עבור התקשורת, שבסוף משאירה אותם להתמודד לבד עם השלכות | טור דעה
השטח בירושלים בוער והסיבה העיקרית לכך היא הבחירות המתקרבות ברשות הפלסטינית – על הציבור היהודי בירושלים להוריד הילוך, חוסר איפוק עלול להוביל לאסון | טור דעה
בימין בכלל ובציונות הדתית בפרט צריכים להבין שהשינוי מתרחש כבר לנגד עיניו – מנסור עבאס הוא פרטנר פוליטי, גורם מתון בתוך החברה הערבית הדואג לאינטרסים ההגיוניים של ערביי ישראל | טור דעה
"במותם ציוו לנו את החיים": ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה יש לא רק לזכור את הנופלים, אלא גם את משפחותיהם שנותרו מאחור – לשמוע את האלמנות, להקשיב ליתומים ולכל היקירים שאיבדו את החשובים להם מכל
לקראת ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה: לבד או עם קהל, לעלות להר הרצל עם האלפים או לעמוד בודד מול אנדרטה – עידן הקורונה גרם ליום הזה ללבוש צורה אחרת ולכל אחד יש את הדרך שלו לזכור – טור אישי
על רקע המרדף המשטרתי השבוע אחר כנופיית פורצי רכבים, שהסתיים בהתנגשות ברכב מג"ב: המשטרה חייבת לנקוט בשורת צעדים כדי להחזיר את תחושת הביטחון של תושבי פסגת זאב – כמו הצבת דוקרנים במחסום חיזמא וסיורים סמויים וגלויים של הכוחות | טור דעה
פרשנות משפטית: המעשה המגונה של העבריין בפרשת "הילדה בת ה-4.5" מעורר סלידה, אבל בית המשפט המחוזי בירושלים נהג במקרה זה כהלכה, למרות מחאת הציבור, וטוב שלא שלא התפתה לעונש מוגזם. הכרעת הדין דווקא נראית תואמת והוגנת
פרשנות משפטית: הרשעת התוקף של הילדה בת ה-4.5 מירושלים בעבירת "מעשה מגונה" ולא "אינוס" – רק חשפה את הכאוס החוקתי וחידדה את הצורך בהחמרת עונשי המינימום לעברייני מין באמצעות שינוי חקיקה
מקרה ההתעללות הנבזי של הכלב מירושלים על ידי בעליו מציף מחדש את הנחיצות בחוק, שיבסס רף ענישה מינימלי של מאסר בפועל | טור דעה
עצירתה ובדיקתה מחדש של תוכנית המנהרות בצומת אורה היא מבורכת, אבל היא רק חלק מתוכנית-הענק "ספדי" שנראה כי קמה לתחייה, בראשה המאבק נגד הבנייה ברכס לבן | דעה
הגנתו של אלירן מלול, בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבה ניסה להכתים את דמותה אצילת הנפש של מיכל סלה ז"ל, היא למעשה התקפה עצמית, שסופה שתחזור אליו כבומרנג | טור פרשנות של מומחה למשפט פלילי
פרשנות משפטית: פרסום שמו של החשוד יובל כרמי לא באמת משרת תכלית חקירתית, אלא רק את יצר המציצנות, ובכך פוגע בקורבנות נוספים חפים מפשע – בני משפחתו של החשוד
על רקע תלמודי התורה הפתוחים באין מפריע והלוויות הענק בירושלים: החרדים-החסידים נהנים מזכויות יתר – אין אכיפה, אין סמכות שלטונית, אבל יש נחל ארוך-ארוך, בלתי נגמר ושופע של יותר מדי כספים ציבוריים, שממומנים על ידי הציבור היצרני – מצב שמנציח ומעצים את היעדר הצדק החלוקתי במדינה. קוראים לזה פריבילגיה
