כמעט 60 שנים אחרי – ומשפט אייכמן עודנו חי, בועט ומרתק: ביום רביעי הקרוב, 3.1, יועלה בבית מזי"א קונצרט יוצא דופן בשלוש מערכות, "סינדרום E", אשר מתבסס על הפרוטוקולים של אחד המשפטים החשובים, המרתקים והמזעזעים בהיסטוריה של מדינת ישראל, ומציג אותו מנקודת מבט חדשה, חיצונית למשפט עצמו.
הקונצרט, פרי יצירתה של מאיה בואנוס, יעלה על הבמה מקהלה ושלישיית מיתרים, שמספרות באמצעות שירה, מוזיקה ומקצב את סיפור משפט אייכמן. המופע עוסק בשאלת הפרפורמטיביות של הרוע מול הפרפורמטיביות של הצדק ובקונפליקטים שנוצרו מעצם קיומו של המשפט – בין דמוקרטיה לדיקטטורה, בין עלבון לזעם, בין קורבן לרוצח ובין קהל לפרפורמר.
מתוך הקונצרט "סינדרום E" (צילום: נועה ליבנת)
לאורך כל המופע משחקת המוזיקה תפקיד חשוב ומרכזי: המתח שבין האסתטיקה המוזיקלית לבין העדויות הקשות מעלה שאלות על אודות רגשי הנאה לנוכח זוועה, על תהליך התקהות החושים ועל ההפיכה לעדר – גם בקרב הקהל הצופה. האפיון המוזיקלי של התמונות השונות נועד לבטא בכל פעם רעיון אחר, וכל צליל, המכיל בתוכו מניפולציה, מציג בפנינו את הדיון המשפטי-חברתי על קולותיו השונים. כך מבקש "סינדרום E" לפרק את מנגנוני האלימות, הצדק והמופע, על מנת להאירם מחדש ולשאול כיצד יכול "להופיע רוע", כיצד יכול "להופיע צדק" ואיזה תפקיד מגלמים שני אלה בביסוס המוסר האנושי ובחיים החברתיים. באמצעות המוזיקה נשאלת השאלה: כיצד הופכת חברה מתורבתת למכונת השמדה ומה תפקידו של הפרפורמנס בתהליך זה.
רוצים להישאר מעודכנים?
את השם "סינדרום E" בחרה בואנוס לא במקרה: זהו שמו של המודל הניורולוגי שפיתח פרופ' יצחק פריד, חוקר מוח ישראלי, המתאר את התהליך שבו אדם נורמלי הופך לרוצח המונים.
מתוך הקונצרט "סינדרום E" (צילום: נועה ליבנת)
בואנוס, יוצרת ההצגה, מספרת על התהליך שהוביל להיווצרות המופע: "הרעיון נולד כשקראתי את ספרה של חנה ארנדט, 'אייכמן בירושלים – דו"ח על הבנאליות של הרוע'. עם הקריאה הבנתי עד כמה משפט אייכמן רלוונטי לחברה האנושית היום, ומתוך המחקר שלי הגעתי למחקרו של פרופסור פריד, "סינדרום E". בין המחקר של פריד לפרוטוקולים של המשפט התחדדה לי השאלה שביקשתי לשאול: רציתי להבין דרך המשפט איך הופכים להיות אייכמן. נהוג לכנות את אייכמן 'מפלצת' או 'חיה', ואני חושבת שלכנות אותו בן אדם זה הרבה יותר מפחיד".
מתוך הקונצרט "סינדרום E" (צילום: נועה ליבנת)
המלחין והמנהל המוזיקלי של הקונצרט דניאל פיין מוסיף: "כשמאיה סיפרה לי על הרעיון בפעם הראשונה, חששתי מעט לעסוק בסוגיה כל כך רגישה, אך ככל שהתעמקתי יותר בנושא הבנתי כמה חשוב להעלות שאלות הנוגעות למשפט ולבחירה לקיים אותו באולם תיאטרון. המוזיקה מבליטה את המתח בין העדויות עצמן לבין המקום שבו הן נשמעות, והיא כלי מניפולטיבי: היא יכולה להוות ניגוד לנאמר או להבליט את מטרת העדות הספציפית. בכל אחד מהמקרים, הצופה ייאלץ לשאול את עצמו שאלות בנוגע למה שהרגיש באותו רגע. הוספת המוזיקה כמדיה שלישית לבית משפט ולתיאטרון, מאפשרת לקשר ולחבר ביניהם או לחלופין להדגיש סימני שאלה רבים העולים מחיבורם יחד".
בית מזי"א (צילום: מגד גוזני)
הקונצרט יועלה, כאמור, בבית מזי"א ביום רביעי, 3.1, בשעה 20:30. שחקנים משתתפים: שרון אלעזר, מאיה בואנוס, מרי אן גנין, מעיין זיטמן, אור חסון, אילון פרימן וצליל רובינשטיין.
