ביום שני שעבר, 23.4, עלתה בתיאטרון מיקרו הבכורה של ההצגה "דם דם דא דם", קומדיית אימה שבה מככב נירו לוי. לוי מגלם את עצמו, כוכב קולנוע וטלוויזיה שנחטף בידי זוג הורים במטרה שיהיה לבעל עתידי לבתם, מעריצה שרופה של השחקן. ההצגה נעה בכיוונים בלתי שגרתיים, עד הסוף המפתיע.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- תרבות בירושלים – לכל הכתבות
"יפים ריננברג הבמאי שאל אותי אם זה בסדר שבמקום סתם שם אקראי של כוכב קולנוע נשתמש בשם שלי", מסביר השבוע לוי בראיון מיוחד ל"כל העיר", "ובאמת, מה יותר יפה מלהשתמש במי שאני? כך גם שהקהל יוכל להזדהות איתי, עם הכוכב שמוכר מהסלון. אני מאוד אהבתי את זה כמובן. התפקיד הזה נותן לי את האופציה לתת לקהל לראות את הפנים שלי, לא רק 'גיסנו' השרמנטי והיפה".
ההצגה מתכתבת עם החיים האמיתיים, כאשר כבר בסצנה ראשונה השחקן "נירו לוי", שעל הבמה צועק על הסוכן שלו ומסביר שנמאס לו לקבל תפקידים בסגנון "גיסנו" כל הזמן, ושהוא רוצה במקומם תפקיד אופי רציני. ההצגה מאפשרת ללוי השחקן להראות את יכולותיו, כאשר לקראת הסוף הוא נדרש לוורסטיליות של משחק. התפקיד המאתגר והמחזה המקורי שכתב רועי מליח רשף, הם ששכנעו את לוי לקחת חלק בהצגה.
נירו לוי והבמאי יפים ריננברג בעת הקראת המחזה (צילום: טל צבר)
"פנה אלי הבמאי, יפים ריננברג, איש מקסים", מוסיף לוי, "מאוד הערכתי את זה. קראתי את המחזה שמאוד מצא חן בעיני, וראיתי בו המון פוטנציאל. קבענו פגישה, והוא הסביר לי איך הוא רואה את הדברים ולמה פנה אלי. אהבתי את הראש, הגישה, הלך המחשבה ואת התפקיד – קודם כל".
מדובר, כאמור, על קומדיית אימה, לא הז'אנר המתבקש מתיאטרון מיקרו, המציג לרוב מחזות המבוססים על עיבוד של ספרות יפה, קלאסית או מודרנית כמו למשל "כימים אחדים" מאת מאיר שלו, או "טייבלה והשד שלה" מאת בשביס זינגר.
"אנחנו כבר עמוק בתהליך העבודה", מספר לוי, "כל יום אני מבלה בעיר היפהפיה הזו, ירושלים, שיש לי איתה רומן בהמשכים, עוד כשהעיר היתה אדומה וחילונית. אחות של אבא שלי גרה בנחלאות עוד בתקופה שהיה אפשר לקנות בה בזול, והייתי מבלה המון בגן סאקר. אחר כך, בצבא, כששירתתי בגולני הייתי בעיר הרבה. בהמשך שיחקתי בלהקה של החאן תחת אופירה הניג, שהיתה התקופה הכי טובה של החאן בעיני, והנה אני חוזר לפה, לתיאטרון שרובר. תמיד מרגש אותי לחזור לבניין הזה, הכי משקף אמנות והכי ירושלים".
אתה מסתובב הרבה בעיר או שרק מגיע לחזרות ולהצגות?
"איזו שאלה? אני לקוח קבוע של יודל'ה בשוק ובטלביה אני אוכל כל יום בוקר וצהריים. אני חולה על העיר הזו. אני מסתובב בה הרבה ברגל. יש לי גם חבר במזרח ירושלים שלוקח אותי לעיר העתיקה ואפילו לבית לחם ולרמאללה. יש לי גם חברים ברדיו ירושלים. אני אהיה גם בגמר גביע המדינה שיתקיים בטדי למרות שאני לא צהוב. אני אדום, אבל אני אוהב את בית"ר".
נירו לוי והבמאי יפים ריננברג בעת הקראת המחזה (צילום: טל צבר)
לאילו קהלים ההצגה מיועדת?
"הקהל שאני רוצה שיגיע להצגה הוא מגוון מאוד. מבני נוער ועד אין גיל, כי כולם יכולים ליהנות ממנה. ירושלים מתאפיינת בהכל – מחילוניות ועד לאנשים דתיים, מסורתיים, תיירים והכל. אני מאמין בכולם, ואם זה משהו טוב – זה ידבר לכולם. השאיפה היא גם להופיע בהצגה בכל הארץ. לי יש בית ספר למשחק בחיפה, ואני לומד מתיאטרון מיקרו. השאיפה שלנו היא להופיע גם שם עם ההצגה".
רוצים להישאר מעודכנים?
אתה חושב שהעובדה שאתה, כשחקן מוכר, מופיע בתיאטרון מיקרו יפתח אותו גם לקהלים חדשים?
"הלוואי שזה יפתח לקהלים חדשים. הרי לשם כך אנחנו עושים אמנות. אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים יגיעו. ההצגה יכולה לדבר לכולם, בלי יוצאים מן הכלל".
מנכ"ל תיאטרון מיקרו, יוסי זינגר, מוסיף ואומר כי "תיאטרון מיקרו, בניהולה האמנותי של מייסדת התיאטרון, אירנה גורליק, שם לנגד עיניו לגוון ולהוסיף לרפרטואר שלו רבדים שונים ויוצאי דופן מתוך מטרה להיות תיאטרון מוביל בנוף התרבותי הישראלי".
"קומדיית אימה גורמת לקהל לגלות שהדברים אינם כפי שהוא סבור ותופס אותם", מציין הבמאי יפים ריננברג. "זהו המנגנון שעובד כאן. ההצגה מגיעה לנקודות שנוגעות בגבול הדק שבין המציאות לבין התפיסות שלנו את המציאות. על הבמה עולה שחקן ששמו נירו לוי, שמשחק דמות שהיא נירו לוי, שהיא גם שחקן ושמו נירו לוי – וזה עדיין לא הוא. זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז – אבל זה לא ברווז. המחזה 'דם דם דא דם' מחובר מאוד לעכשוויות ולישראליות. הוא כתוב בשפה שמדברים בה היום. מבחינתי, המחזאי רועי מליח רשף, כתב את המחזה על ישראל של היום, והאימה שמתרחשת כאן, בשנת 2018, נוגעת במציאות שזולגת לעיתים אל מעבר לאגדה".
אורך ההצגה: כשעה ורבע.
