יפה בן דויד (צילום: ענבל סגל)
יפה בן דויד (צילום: ענבל סגל)

"ההוראה לא נתפסת כמקצוע יוקרתי כמו רפואה למשל וזו טעות גדולה"

על השכר: "עובד הוראה בתחילת דרכו צריך להרוויח כ-9,000 שקלים". על ההשבתות: "רובן היו סביב אלימות כלפי עובדי הוראה". על התערבות ההורים: "כולנו משלמים את המחיר בנטישה של עובדי הוראה טובים". רגע לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה, מדברת מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, על הכל. ראיון מיוחד

לא קל להיות מורה בישראל. הקושי מתחיל מלמעלה – שרי החינוך מתחלפים תכופות וכל שר מטיל את שק האידיאולוגיה שלו על מערכת החינוך. הקושי ממשיך באווירה הציבורית בישראל, שלא בדיוק מכבדת מורים. אחר כך מגיע המעגל הקרוב יותר – ההורים. הורים ישראלים מוצאים לנכון להתערב בכל סוגיה המתרחשת בכיתת הלימוד של ילדיהם. ולבסוף מגיעים התלמידים עצמם, שגם הם לא תמיד רוחשים כבוד למוריהם וידם קלה על כפתור השיימינג. לכך מתווספת משכורת לא גבוהה במיוחד.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון


באווירה הזאת פועלים שני ארגוני מורים, ארגון המורים והסתדרות המורים, תחתם מאוגדים מורות ומורים, גננות וגננים ומנהלות ומנהלי בתי ספר. הסתדרות המורים הוא הארגון הגדול מבין השניים, בו חברים כ-120 אלף עובדי הוראה פעילים ועוד כ-40 אלף גמלאים. הסתדרות המורים זכתה לכותרות גם בגלל פרשת השחיתות שנחשפה שם ב-2016, בסיומה הורשע במסגרת הסדר טיעון, המזכ"ל הקודם, יוסי וסרמן, בקבלת טובות הנאה.

אחרי התפטרותו של וסרמן, נבחרה יפה בן דויד לתפקיד מזכ"לית הסתדרות המורים. לא רק שהיא נאלצה להיכנס להסתדרות אחרי חשיפת ההתנהלות הבעייתית של ההנהלה שם, היא גם האישה הראשונה לכהן בתפקיד זה בענף שבו עיקר העובדות הן נשים, עובדה מכעיסה בפני עצמה. בן דויד תולה את האחריות על היעדר נשים קודמות בתפקיד גם בנשים עצמן: "בעבר, הבעיה היתה שחלק מהנשים לא האמינו מספיק בעצמן. הן לא האמינו שהן יכולות, שהן מוכשרות ושיש בכוחן לחלום ולהגשים. זה נכון שיש גם חסמים אחרים, אבל לשמחתי הם הולכים ונעלמים. אגב, חלק מתפקידנו כנשות הוראה הוא להעביר לתלמידות, שהן הדור הבא, את הרעיון שהן יכולות לחלום ולהעז".

כניסתך לתפקיד היו"ר נעשתה לאחר שהיו"ר הקודם הואשם בלקיחת שוחד וסחיטה באיומים. איך מוודאים שזה לא יקרה שוב?

"הסתדרות המורים עברה שינוי ארגוני יסודי ועמוק מאז הפרשה ההיא, ומי שלא הפנים את השינוי, לא נשאר בה. רבים סיימו את תפקידם. לשמחתי, לא מעט אנשים היו צמאים לשינוי ויש לי שותפים טובים ומסורים לדרך החדשה, כך שאני לא מקבלת החלטות לבד. יש לנו ועדות מקצועיות, הנהלה רחבה שבה מתקבלות החלטות, אנשי מקצוע, מבקר פנים ומבקר חיצוני. התקציב שלנו מפורסם באתר האינטרנט ומונגש לציבור ואני מעדכנת את עובדי ההוראה באופן שוטף כל הזמן. באופן אישי, אני נמצאת כל הזמן בשטח כדי שהסתדרות המורים תקבל החלטות על פי הצרכים של עובדי ההוראה. אין שבוע שאני לא מסיירת בבתי ספר ועורכת מפגשים עם עובדי הוראה, אלו דברים שלא היו בעבר".

בתשובה לשאלה האם באמת יש צורך בשני ארגוני מורים במדינה קטנה כמו ישראל, אומרת בן דויד: "כשנכנסתי לתפקיד, הצעתי לארגון המורים לפעול ביחד מול משרד החינוך בכל מיני סוגיות משותפות בתחומי שכר ותנאים. חשבתי שיש יתרון בכך שנפעל ביחד. לצערי, הצעתי זו לא התקבלה על ידם".

את הדברים האלה של בן דויד סותר ארגון המורים. ״נדהמנו מאמירתה של הגברת בן דויד שכן ההפך הגמור הוא הנכון. עם היבחרה לתפקיד פנה יו״ר הארגון מר רן ארז אליה מספר פעמים בכתב ובעל פה כדי להיפגש ולשתף פעולה בסוגיות הנוגעות לכלל עובדי ההוראה, אך היתה זו בן דויד שביטלה את הפגישות. כולנו תקווה שהסתדרות המורים תתעשת ותבין כי ישנן סוגיות הנוגעות לכלל עובדי ההוראה שיש לשתף בהן פעולה, נשגב מבינתנו לדוגמא מדוע מתעקשת הסתדרות המורים שלא לשתף פעולה בעניין מורי חטיבות הביניים כאשר ברור לכל כי רפורמת אופק חדש המותאמת לבתי הספר היסודיים אינה מתאימה למורים המלמדים בעל יסודי. לשאלה מדוע יש צורך בשני ארגוני מורים התשובה ברורה: הצרכים, דרישות הפרופסיה, והבעיות בהן נתקלים עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי, שונים מאשר בחינוך היסודי. ארגון המורים הוקם מתוך הצורך הזה ולא בכדי הוא מונה כיום מעל ל־70 אלף חברים".

הציבור בישראל לא חש אמון רב בהסתדרות המורים, בין השאר בגלל עניין השביתות.

בן דויד: "מבחינתי השבתה היא המוצא האחרון ובוודאי שלא ברירת המחדל. עיקר ההשבתות שלנו היו סביב אירועי אלימות כלפי עובדי הוראה ואני לא מתחרטת עליהן. מבחינתי זה קו אדום ומרבית הציבור מבין את זה. כשהורה תוקף פיזית מורה, אני אעשה הכל כדי להבהיר שזה לא מקובל. הידברות היא דבר חשוב אבל כשהיא לא מקדמת פתרונות, אין מנוס. אני פועלת כמיטב יכולתי לשכנע, לדבר ולשקף את המציאות בשטח בלי להשבית, אבל לעתים, לצערי, הצד השני מגלה אטימות ואז אנחנו צריכים לנקוט צעדים יותר דרסטיים".

על פי בן דויד, לשחיקה במעמד המורה סיבות רבות. "מעמד המורה נשחק בתהליך ארוך ומורכב", היא אומרת. "ראשית, ההוראה לא נתפסת כמקצוע יוקרתי כמו רפואה למשל וזו טעות גדולה. הכשרה של עובד הוראה רק מבחינת שעות לימוד אקדמאיות איננה נופלת מזו של משפטן. כולם חושבים שהם יודעים לחנך וללמד וזה מאד רחוק מהמציאות. מפה נגזרות תופעות של התערבות הורים בוטה, של חוסר כבוד לעובדי הוראה ושל אלימות פיזית ומילולית, גם פנים מול פנים וגם ברשתות החברתיות. כל אירוע אלימות הוא אירוע אחד יותר מדי ולצערי הרב לא מדובר באירועים בודדים. לאחרונה יזמנו בהסתדרות המורים חקיקה שמחמירה את הענישה כלפי מי שתוקף עובדי הוראה, אבל לא הכל נמצא בידינו".

מה הנזק שגורמת התערבות ההורים?

"צריך להבדיל בין התערבות הורים למעורבות הורים. אנחנו בעד מעורבות ודיאלוג מכבד של שני הצדדים, אבל נגד התערבות, כי את המחיר המיידי של התערבות ההורים כולנו משלמים בנטישה של עובדי הוראה טובים. אנשים שמגיעים להוראה עם תחושת שליחות ומסורים לעבודתם, מתייאשים ופורשים בגלל שהם לא יכולים לשאת את זה. חלק מההורים פשוט מנסה לנהל את המערכת, ואם הם נתקלים בהתנגדות הם משמיצים מעל כל במה. זה הזוי. אני בעד הידברות, בעד דיאלוג, בעד שיתוף פעולה, אבל אי אפשר שהורה יחליט איזה מורה ילמד באיזו כיתה ומתי יהיו המבחנים. גם משרד החינוך חייב להידרש לכך, כי כולם מפסידים מזה".

עניין נוסף שעולה לא פעם בשיחות סלון הוא מספר ימי החופש של המורים, וכך גם בהתאמה של הילדים. ברקע עומדת הרפורמה המתגבשת של בנט לקיצור ימי החופשה של התלמידים. מה היחס שלך לסוגיה?

"העיסוק בימי החופשה של עובדי ההוראה הוא לא נכון. המהות היא שיש פער גדול מדי בין ימי החופשה של עובדות ועובדים במשק ביחס לימי החופשה של מערכת החינוך. הדבר הנכון הוא להעלות את ימי החופשה במשק. אני מבינה ללבם של ההורים, אבל אי אפשר לפתור את המצוקה שלהם דרך פגיעה בזכויות עובדי ההוראה. אני חושבת שהציבור לא מבין את עבודת ההוראה. היא לא מתחילה בשמונה בבוקר ומסתיימת ברבע לאחת. היא מסביב לשעון, גם בחופשות: מבחנים, עבודות, היערכות, שיחות עם הורים, הכנת חומרים, השתלמויות ועוד ועוד. זה לא נגמר. בית הספר של החופש הגדול הוא פתרון מצוין לטובת כלל המשק".

יכול להיות שאחד הגורמים למעמדם הנמוך של המורים בישראל טמון בעובדה שהמקצוע הפך מגברי לנשי?

"לפני 50 שנה, מורה, שהיה כמעט תמיד גבר, נתפס כאיש מקצוע בעל סמכות שאין עליה עוררין. אם בעבר, דמות המורה הייתה במרכז, אחר כך התלמיד נכנס למרכז והיום לצערי אלה ההורים שבמרכז".

לאחרונה פורסם מחקר, שמלמד גם על המגמה ההפוכה של אלימות מורים כלפי תלמידים. לפי המחקר, שערכה פרופ' מונא חורי כסברי מהאוניברסיטה העברית, ככל שהרמה הסוציו-אקונומית של התלמידים יורדת, כך הם סופגים יותר אלימות מהמורים. איך את מתכוונת לשפר את המצב הזה?

"מעולם לא הגנתי על מורים שנוהגים באלימות. האינטרס שלי ושל הסתדרות המורים הוא שבמערכת יהיו אנשי חינוך איכותיים. הסתדרות המורים לא תגן על עובדי הוראה כאלה ובלבד שההאשמות הוכחו והמורים עברו הליך הוגן".

אי אפשר לדבר על עולמם של תלמידים היום בלי להזכיר את המסכים למיניהם ואת הרשתות החברתיות. איך זה שינה את מקצוע ההוראה ואת האווירה בבתי הספר?

"אני בעד קידמה וגם אני משתמשת ברשתות חברתיות, אבל הדברים יצאו מאיזון. זה מתחבר לשינוי שעבר על תפקיד ההוראה בשנים האחרונות, כי אחד האתגרים של עובדי ההוראה כיום הוא להביא את האיזון בין הקידמה לבין יחסים בינאישיים. ילד שפוגע בחברו לכיתה בקבוצת וואטסאפ לא מרגיש את העצב ואת העלבון שהוא גרם לאותו ילד. הניכור הזה הוא קשה. עובדי ההוראה עוסקים המון בתיווך בין ילדים ומייצרים פלטפורמות למפגשים אנושיים משמעותיים כדי שגם ההתנהלות במסכים תהיה אחרת".

ואם מדברים על מסכים, מה עמדתך לגבי לימודים מתוקשבים?

"אחד הדברים הכי משמעותיים בנושא הזה הוא בתחום החינוך המיוחד. שם קורים נסים וללימודים המתוקשבים יש ערך עצום. עובדי הוראה בתחום החינוך המיוחד הצליחו בזכות הלמידה המתוקשבת לעקוף לקויות שונות של תלמידים ולקדם אותם משמעותית. זה כלי עזר חשוב בכל מערכת החינוך, אבל בחינוך המיוחד זה ממש בולט".

יפה בן דויד, בוועידת החינוך של ירושלים בשבוע שעבר (צילום: שלומי כהן)

יפה בן דויד, בוועידת החינוך של ירושלים בשבוע שעבר (צילום: שלומי כהן)

אחת הטענות המרכזיות כנגד שר החינוך, נפתלי בנט, עוסקת בהדתה, אותו תגבור של לימודי יהדות גם בבתי ספר חילוניים. לימודי היהדות נעשים גם דרך תכנית הלימודים וגם באמצעות תכניות העשרה, שמועברות על ידי ארגונים חיצוניים המעניקים שירותים למשרד החינוך. בן דוד אומרת: "זה לגיטימי, זה חלק מהמשחק הפוליטי", אבל בכל זאת מוסיפה באופן כללי ש-"עם כל הכבוד לשינויים הפוליטיים ולאג'נדה של שר כזה או אחר, עובדי ההוראה זכאים לאוטונומיה פדגוגית וברוב המקרים כך הדברים מתרחשים בפועל. כל שר שנכנס לתפקיד שם דגש על נושא שחשוב לו ומתווה מדיניות בהתאם. עובדי ההוראה פועלים בהתאם למתווה של המשרד, אבל זוכרים תמיד לשמור על איזון עם הצרכים הפדגוגיים של הילדים".

איך צריך לדעתך להיראות תלוש שכר של מורה?

"עובדי הוראה עושים עבודת קודש וזו גם עבודה קשה מאוד, אבל הם לא מתוגמלים כפי שצריך, מה שגורם לכך שהמקצוע אינו זוכה לכבוד הראוי לו. חינוך הוא קריטי לחוסן של חברה, אז אם באמת רוצים לטפח את מעמד המורה ולמשוך עובדי הוראה איכותיים, חייבים להעלות את השכר בצורה דרמטית. אני מאמינה שאם תהיה חקיקה לטובת עובדי הוראה, בה משרד החינוך מגבה את עובדי ההוראה ומבחינת השכר יהיה שינוי משמעותי – מעמד עובדי ההוראה ישתנה לטובה".

הדרישות שלה בנושא השכר לא בשמיים. היא סבורה שעובדי הוראה בשנותיהם הראשונות זכאים להרוויח סביב 9,000 שקל בחודש (ולא בין 4,000-5,000 כפי שהם מרוויחים כיום) ושמשכורתם תעלה בהתאם לוותק.

איך את רואה את דמותו של המורה הישראלי בעוד כעשור?

"כבר היום ההוראה משתנה כל הזמן. הקניית ידע היא לא העיקר, כפי שהיה בעבר. כיום, עובדי ההוראה מתווכים ידע, מעניקים מיומנויות חברתיות, מטפחים יזמות, יצירה ומנהיגות. מעבר לכך, ולא פחות חשוב, הם מחנכים לערכים כמו חמלה, שוויון ואהבת אדם באשר הוא אדם. אלה דברים שיישארו רלוונטיים ומשמעותיים גם בעוד 50 שנה. עם כל הכבוד שיש לי לאלגוריתם כזה או אחר, אין אף אלגוריתם שיידע לזהות מצוקה חברתית של ילד ובוודאי שלא איך להתמודד איתה ולהפוך כיתה של 35 תלמידים לקבוצה מגובשת, שמתקיימים בה יחסים חברתיים מורכבים, כמו שמורה טובה יכולה לעשות. אנחנו חברה שפוסעת בצעדי ענק אל עבר עתיד טכנולוגי להפליא, אבל כיצורים חברתיים, נזדקק תמיד לקשרים חברתיים ועובדי ההוראה הם אלה שיהפכו את התלמידים לאנשים שיכולים לקחת חלק פעיל בחברה הישראלית".

את ממליצה לדור העתיד לפנות ללימודי מקצוע ההוראה?

"הוראה היא מקצוע שיש בו סיפוק רב ומלווה אותו תחושת שליחות עמוקה. אין דבר יותר מספק ומרגש מלעזור לילד להתגבר על קושי. אין כמו חיוך של ילד והידיעה שלך, כמורה או גננת, שיש לך חלק בשמחה שלו, כי עזרת לו להצליח. אנשים שמגיעים למקצוע ההוראה עושים זאת מאהבה וממסירות, לכן יש לנו כל כך הרבה עובדי הוראה מוכשרים וטובים. הייתי ממליצה לכל מי שאוהב ילדים ורוצה להוביל שינויים להצטרף למערכת החינוך".

, תודה על הרשמתך.
עתה אשר את קבלת הדיוור במייל וקבל את הידיעות החמות בעיר למייל שלך
תגיות:
אולי יעניין אותך גם

תגובות

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר