הקונפליקט החרדי-חילוני, כך נדמה, תופס בשנה האחרונה נפח גדול יותר בחיי היום-יום בירושלים, ובמיוחד בכל הקשור למערכת החינוך בעיר. המאבק על מבני חינוך לפלחי האוכלוסייה השונים מתרחשים לעיתים קרובות יותר ובעיקר בשכונות המעורבות דוגמת קרית היובל, הגבעה הצרפתית ורמות.
יחד עם זאת, בשיחה עם "כל העיר" בנושא חינוך – זאת במסגרת חודש החינוך של ירושלים ולקראת ועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, שתיערך ב-21.8 בטרמינל במתחם בתחנה בהפקת "כל העיר", מדגיש סגן ראש העיר יוסי דייטש (אגודת ישראל) כי "על ידי הידברות אחד הם השני ועל ידי הבנה של אחד את השני ניתן יהיה להפיג את המתחים ואת החששות. אני אמרתי בעבר לא אחת ואני אומר את זה שוב: אם כולם בירושלים יבינו שלא צריך לחנך את האחר אלא לדאוג לחינוך שלהם, ובמידה שנפנה את המשאבים לכל קבוצה וקבוצה, ניתן יהיה להגיע להסכמות ולחיים משותפים טובים יותר. צריך להפסיק להתערב במה שקורה אצל מישהו אחר. כשזה יקרה נמיס את המתיחות הזו".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
דייטש, שהתמודד כזכור בבחירות לראשות העיר בחודש נובמבר 2018, דיבר אז לא מעט על האחדות הזו ועל הצורך להפסיק ולנסות לשנות את האחר. בוועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, צפוי דייטש לשאת דברי ברכה, כשלאחר מכן יתקיימו פאנלים בנושאים שונים, בהם גם בנושא הזרמים בחינוך בירושלים.
- "פורנוגרפיה; איפה המעורבות ההורית?". דייטש על פרשת איה נאפה
- השכונה החדשה בסמוך לרמות והברכות שמגיעות מהחרדים
- מדוע עיריית ירושלים מוציאה את מתקני המיחזור מהשכונות?
- איך בדיוק יעבור כאן נער בכסא גלגלים?
"המתיחות שקיימת כיום", ממשיך דייטש, "נובעת מצפיפות שקיימת בשכונות ומחשש שהאחר רוצה להשתלט. אבל זה ממש לא נכון. אף אחד בציבור החרדי לא רוצה לחנך את הציבור הפלורליסטי בשכונות המעורבות. אבל אנחנו – החרדים – רוצים שילדינו, שגרים בשכונות המעורבות כמו קרית היובל, יקבלו מעונות יום ליד הבית, יקבלו גני ילדים בשכונה ואין שום סיבה שילד שמתגורר בקרית היובל יצטרך לנסוע למעון יום מרחק של 20 דקות בגלל שאין בשכונה מוסד חינוכי שמתאים לו. כדי לעשות את זה צריך לבנות הרבה בירושלים, לפתח את העיר ולהרחיב אותה ואז לכל אחד יהיה את המקום שלו. אני משוכנע שאם הכל ייעשה בהידברות וברצון להבין את האחר, ניתן יהיה לפתור למעלה מ-90 אחוזים מהבעיות והמחלוקות. את הבעיה צריך לפתור מהשורש – מאופן הדיבור עם האחר, מצורת הפנייה ומטון הדיבור. בשורה התחתונה כל אחד מילדי ירושלים זכאי לקבל חינוך איכותי וטוב במקום מגורים ובהתאם לדרך החינוכית שאותה מבקשים ההורים שלו. יש פתרונות לכל בעיה – צריך רק לשבת ולדבר ולכבד אחד את השני, ואז ניתן יהיה להגיע למסקנות".
למרות מה שאתה אומר, ח"כ משה גפני אמר בכנס של סיעת 'דגל התורה' שראש מנח"י צריך להיות חרדי. מה בדיוק הציבור החילוני אמור להבין מזה?
"ראשית, אני לא דובר של ח"כ גפני, אבל אני כן יודע שהוא לא אמר שמינהל החינוך בירושלים צריך להיות חרדי. אין לו שום דבר נגד יו"ר מנח"י אביב קינן, שהוא אדם מצוין. ח"כ גפני דיבר על כך שיש בירושלים התערבות בחינוך החרדי מצד גורמים שאינם חרדים. הרי לא יעלה על הדעת שאת החינוך הכללי יוביל חרדי ואותו הדבר תופס לצד השני".
הדתה? "מסורת יהודית היא בגדר חובה"
אחד הנושאים המדוברים ביותר בהקשר של מערכת החינוך, ברמה העירונית וברמה הארצית, הוא הגבול שבין לימודי מסורת יהודית לבין הדתה. מבחינת דייטש אין בכלל שאלה. "מסורת יהודית היא בגדר חובה", הוא אומר וממשיך: "הבעיה העיקרית היא ששכחנו את המסורת שלנו. זה כנראה הדבר הכי קל שאפשר לעשות. זה כמו המשל הידוע על הספינה שעומדת להיטבע, ואז הדבר הראשון שזורקים זה את התפילין כדי להקל על המשקל. הכי קל זה להשליך את הערכים התרבותיים, המסורתיים וההיסטוריים. אבל זה לא יעבוד. צריך לזכור שדרך ארץ קדמה לתורה ולפני הכל צריך ללמוד ולדעת את הערכים ואת המסורת היהודית".
הדתה בחינוך (צילום מסך מתוך אתר הארץ)
איפה הגבול?
"אני לא יודע אבל אני בטוח שאנחנו רחוקים ממנו. כמה ילדים מסתובבים היום במערכת החינוך בלי לדעת מיהם יהושע בן נון? מי היה לוט ומי זה אברהם? כמה ילדים יודעים היום מהו המועד שבו מציינים את חגי ישראל? מתי יוצא פסח? ולמה שהם לא יידעו את התאריך העברי? מה מסמל חג השבועות? זה המינימום – החגים שלנו. ילדי ישראל חייבים לדעת מאין באנו, מהם הערכים שלנו, מהי ההיסטוריה. אלו הם היסודות של העם שלנו, השורשים שלנו".
"ילד אמריקאי יודע לומר את התאריכים של החגים שלו ומה הם מסמלים?", שואל דייטש ומיד משיב: "בוודאי. אז למה אצלנו ילדים לא יודעים לתת תאריך של חגים ולא מבינים את המשמעות שלהם? סליחה – זה תעודת הזהות שלנו, אלה הם החגים היהודיים. זה המינימום. צריך להעמיק את נושא המסורת היהודית במערכת החינוך. זה א'-ב'. אחרת – למה אנחנו בישראל ולא באוגנדה?".
