רות פון שטראוס ׁׁ(צילום: סילבי אורן)
רות פון שטראוס ׁׁ(צילום: סילבי אורן)

מזל בביקור מולדת: סיבוב כפרות בבקעת הירדן

רות פון שטראוס חזרה לביקור מולדת בירושלים ומיד קפצה לנוף ילדותה - בקעת הירדן. שם פגשה בשורה של חקלאים וחקלאיות, נשות ואנשי אדמה שמפיקים מהארץ הזו הרבה הרבה טוב. כן, זה בהחלט אפשרי; כמובן, שבסוף הטור יש מתכון, הפעם ל"כדורי אנרגיה" מיוחדים

פורסם בתאריך: 6.8.18 18:55

כבר כמה טורים שאני כותבת על תמיכה בייצור מקומי וחשיבה לטווח ארוך, רק שהפעם החלטתי ליישם זאת על אדמה ישראלית.

אז חזרתי לארץ לביקור מולדת. נכון שנדמה כאילו אני ירושלמית מלידה, בכל רמ"ח אבריי, חיה ונושמת את השוק וכל סמטה בעיר שלנו, אבל בעצם גדלתי וחונכתי בבקעת הירדן מיום היוולדי ועד לגיל 14. היום, לאחר שנתיים שלא דרכה כף רגלי בבקעה אני שבה, רק שהפעם בתור גסטרונומית בתחילת דרכה, עם היכולת לראות את היופי שיש לבקעה להציע ועם מלא הערכה והוקרה לנפשות הפועלות בה.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

 


התחנה הראשונה שלי היא ביישוב נעמ"ה, שם אני פוגשת את גיל וינון רוזנבלום, אב ובן המגדלים תבלינים (בזיליקום וטרגון), תמרים וענבים. ינון חזר להתגורר במושב לאחר תקופה בירושלים במסגרת "בנים חוזרים" ונכנס לפני שש שנים לעסק המשפחתי. שאלתי אותו מה בער לו כל כך לחזור והוא ענה "ככה, זה אחלה של מקום, ה-מקום!". ברגע ששאלתי אותם על החיבור לאדמה ועל הזכות לגור ולעבוד את אדמת הבקעה גיליתי התלהבות רבה מצידם. גיל מסביר שמעבר לציונות שבדבר, יש משהו שמסב לו אושר גדול במלאכה שאליה הוא קם בבוקר – וואלה, התרגשתי ואף הרגשתי שהייתי רוצה לעצמי חצי ממה שהוא מרגיש כלפי האדמה עליה גדלתי. ומה לגבי עונתיות? שאלתי את גיל מה התובנה שלו לגבי גידול רב-עונתי, הוא מסביר שלא כל מניפולציה על הצמח היא בהכרח רעה, שלא לדבר שלרוב הן בכלל מזעריות (בהתאם לתקנים האירופיים כשמתעסקים בייצוא), בסופו של דבר נוכל לדאוג להאכלת יותר פיות בעולם. מרגיש לי שמשק רוזנבלום ניגש למלאכה עם המון רומנטיקה ואני בטוחה שזה מורגש בחומרי הגלם.

ינון רוזנבלום והכרם (צילום: משק רוזנבלום)

גילי רוזנבלום והבזיליקום (צילום: משק רוזנבלום)

גילי רוזנבלום והבזיליקום (צילום: משק רוזנבלום)


אני ממשיכה לביקור הבא שלי ומגיעה לנתיב הגדוד לסיור במרכז המבקרים אצל סילבי אורן. עוד לא דרכה כף רגלי בדלת וכבר מוצע לי שלל תאנים – וזו חברים הדרך אל הלב שלי. סילבי ובעלה חיים הם מחלוצי מגדלי צמח הארגן (היי בנות! לא רק במרוקו!), ממש כאן בחצר האחורית שלמרגלות ירושלים, ניתן למצוא את הצמח הפלאי הזה שאגב, מעבר למוצר קוסמטי הוא משמש לתיבול האוכל – וזה חברים, פנומנלי. תוך כדי הצגת סרטון ההסברה הנפלא שלהם, אני תופסת את הראש וחושבת לעצמי :"ראבאק! כל הטוב הזה שנמצא ממש מתחת לאף שלי, היה כאן מאז ומתמיד! איפה הייתי כל הזמן הזה?". תוך כדי דיבורים על התיישבות ועבודת כפיים ואידיאולוגיות, מצאתי את עצמי מזמינה את סילבי להכין אצלה בבית "כדורי אנרגיה", הלא הם כדורי תמרים עם טוויסט שכמובן אצרף במתכון.

סילבי אורן (צילום: רות פון שטראוס)

סילבי אורן (צילום: רות פון שטראוס)


התחנה הבאה שלי היתה במושב פצאל שם אני פוגשת את גדי ורבקה שמקבלים אותי בזרועות פתוחות ובתחושה כי נדמה שמעולם לא עזבתי. מעבר לכמויות הנוסטלגיה שמציפות אותי, אני ישר חותרת להגיע לעניין שלשמו נתכנסנו, והוא – התמר! משק בלומנפלד הוא מוותיקי מגדלי התמרים בבקעה, ותאמינו לי – ממה שאני מבינה העיסוק בחקלאות הוא סוג של הימור. רק החקלאי יודע כמה ואיך הוא משקיע אך מוצא עצמו מתפלל לסיים הגידול ברווח ובטח שלא בהפסד – וזה ממכר.

גדי בלומנפלד והתמרים (צילום: רות פון שטראוס)

גדי בלומנפלד והתמרים (צילום: רות פון שטראוס)

מזה שנתיים, במסגרת לימודי שאני מסיירת, טועמת ושומעת מחקלאים המון על עמל כפיים ועל אהבת האדמה המדינה וכדומה, אבל היום לראשונה – הרגשתי בניצוץ שבדבר, במעין גאווה ששזורה בה המון הכלה של מציאות מאתגרת של החקלאים בימינו, ובפרט בבקעה. גדי ורבקה חשפו בפני שאדמת הבקעה היא נס בהתהוות, מדבר שגדל וצמח להיות פלא טבע ומתנה של ממש. שלא לדבר על העובדה שזן ה'סופר עסיסי' שלהם הוא התמר הכי טעים שאכלתי, המתיקות המדוייקת והמרקם המפתיע הדהימו אותי.


כבר שעת צהריים מאוחרת ואני מתקדמת ליעד הבא. מושב ארגמן, שם מחכה לי הפתעה סופר מרעננת (בול בזמן כשרמת החום היא ארבעים מעלות בצל), ייצור וודקה מתמרים! אני פוגשת באירה מורזייב שמסבירה לי שהכל התחיל מאהבה שלה ושל בעלה לוודקה והתמיהה מה יהיה על הפחת מהתמרים שבבתי האריזה. השניים שולבו ומאז פצחו להם בעסק משגשג (חמסה! חמסה!) של ייצור וודקה מתמרים – וגם אם אתם כמוני לא מחסידי הוודקה, אתם תופתעו לטובה. אירה ובעלה עובדים מהבית בייצור קטן ואינטימי אבל הם עשו גלים ברחבי הארץ, הם משתתפים בתחרויות ואף זכו במדליות כסף ולביקור ממנחם הורוביץ! ואישים רמי מעלה רבים.

אירה מורזייב והוודקה (צילום: רות פון שטראוס)


אחרי ששתיתי לרוויה הגיע הזמן להתקפל ולנסוע הביתה. ומעבר לאוכל ושתייה ממש בכניסה למושב רועי ממוקמות אצלנו כל החממות, מיד עשיתי רוורס למרות שלא הייתי שנתיים בבית וקפצתי לבריכות דגי-נוי של אבי אגלמז וזוהר מזן. תוך כדי הסבריו המעניינים של זוהר על הקמת העסק והתנהלותו, תוהה מי הלקוחות שלהם. ובכן, רוב הלקוחות הם באירופה, מעט ארה"ב ולגבי המתחרים אמר כי הם משווקים ממזרח אסיה וציין שהם צריכים להתמודד מולם מול מחיר נמוך אך האיכות לא מהווה תחרות, כאן מהיישוב הקטן שלנו נותנים "פייט" לא קטן, זוהר ואבי מבטיחים שדגי הנוישלהם הם מעל לכול, בריאים, הם שורדים שינוע ממושך והם אוכלים טוב והם מקסימים ביופיים. הוקסמתי מהם ומהעובדה שתחום דגי הנוי הוא כל כך רחב ואף אקולוגי.

זוהר מזן ובריכות דגי הנוי (צילום: רות פון שטראוס)


בנימה זו אחרי סיור מוצלח במיוחד, אני יכולה להעיד כי אני רואה את הבקעה בצורה שונה לחלוטין, הבקעה הפכה בשבילי למקור גאווה שלא אחדל מלספר עליו.

**חשוב לציין כי לא נחשפתי לכל מגוון הגידולים הנפלאים שיש בבקעת הירדן. כל גידול חקלאי עובר תחילה בדיקה וגידול במו"פ (מחקר ופיתוח) הבקעה, ושם לומדים ובוחנים כל גידול ודרישותיו,מחלותיו, קשייו – ולבסוף מאושר הגידול לחקלאי .

כדורי תמר וארגן (צילום: רות פון שטראוס)

כדורי תמר וארגן (צילום: רות פון שטראוס)

מתכון לכדורי תמרים וארגן של סילבי אורן

מצרכים:

100 גרם שקדים קלופים

100 גרם תמרים חצויים ומגולענים

100 מ"ל דבש

75 מ"ל שמן ארגן למאכל

אופן הכנה:

במעבד מזון שמים את כל המרכיבים יחדיו, על מהירות גבוהה וב"פולס" אחד נביא את חומרי הגלם לידי עיסה אחידה . מי שמעוניין יכול לטעום ולהחליט אם יש צורך בהוספת שקדים נוספים על מנת שלא יהיה עיסתי יתר על המידה.

אל דאגה התערובת תהפוך לפחות גמישה עם הכנסתה למקפיא ותתגבש בהתאם.

נכדרר לכדורים בקוטר הרצוי עלינו ונעטוף אותם במה שאוהבים.

להקפיא ל-3 שעות

אנחנו עטפנו את הכדורים בג'עלה שרבקה בלומנפלד סיפקה לנו – ג'עלה! וגם בשבבי קוקוס קלויים. אבל האפשרויות הן אינסופיות אז תשתגעו ותתפנקו.

זה הפתרון האולטימטיבי לתקופות מבחנים או לנפילת סוכר או סתם זריקת אנרגיה.

תיהנו, מזל.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. נורית שלומי פון שטראוס

    איזו כתבה נפלאה, אמיתית, מלאת גאווה לחקלאים ולבקעה, וכדורי האנרגיה מומלצים בחום רב, כל כך טעים – שווה לנסות ולספר ליקירים לכם .

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר