הכיפור הראשון שלי בחו"ל (צילום: שיר אשכנזי)
הכיפור הראשון שלי בחו"ל (צילום: שיר אשכנזי)

יום הכיפורים הרביעי של מזל בחו"ל

גם השנה מזל מוצאת את עצמה בוחנת את מהות יום הכיפורים ומהו בדיוק אותו חשבון נפש שיש לעשותו. בין לבין היא מביאה מתכון לסקלופיני לא כשר בעליל

פורסם בתאריך: 15.9.18 22:06

יום כיפור קרב ובא, ויחד עם הציפייה ליום המיוחל כל מה שאני חושבת עליו זה אוכל. אני מאמינה שרובכם מזדהים עם התחושה בין אם אתם צמים ובין אם לא, טבעי מאוד ללכת כנגד איסור כזה או אחר, זה משאיר אותנו עם סיפוק מסויים. ובכן, כאישה שחושבת מארוחה לארוחה אני מוצאת את עצמי נערכת לארוחה הגדולה מכולן – הלא היא – הארוחה המפסקת (את מה היא מפסיקה לי? לא ברור).


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

 


כמו בכל שנה אני מוצאת את עצמי בוחנת את מהות יום כיפור ומנסה למצוא במאורע אתגר, בין אם זה במחשבות על לצום לעשרים וארבע שעות ובין אם זה ההכנות לארוחה או ניהול סדר היום.

זה יהיה יום כיפור רביעי שלי בגולה. אני זוכרת שאת הפעם הראשונה שהעברתי את כיפור בחו"ל, הייתי בטיול של אחרי צבא (שלוש שנים אחרי השחרור) בברלין עם חברה, נכנסו למסעדה מקסיקנית בקרוייצברג ותוך כדי שאני נוגסת בקאסדייה מושחתת התבהר לנו כי יום כיפור נכנס בשעון ישראל. למרות היותי חילונית מן המניין, איכשהו צבט לי בלב ונהייה לי חם מהלחיים הסמוקות. מהבושה? תחושת שובבות? אני עד היום לא יודעת לומר מה הסיבה שבלב שלם היום הזה לא מסומן לי ביומן. אולי אלו נורמות חברתיות שעדיין משפיעות עליי ביום שכביכול אמור לאחד אומה שלמה? הרי אנחנו אומה על שלל רבדים, אז מה אכפת לי?!

סולחת לעצמי - רות פון שטראוס (צילום: שיר אשכנזי)

סולחת לעצמי (צילום: שיר אשכנזי)

במסע של שכנוע עצמי אני מסבירה לעצמי שצום מאוד מומלץ, באופן בריאותי. הוא מסייע בניקוי רעלים מהגוף, הפחתה בשומן (זה יהיה הישג בתואר שבחרתי ללמוד!), איזון חילוף החומרים בגוף ומניעת סוכרת. כן שכנוע עצמי שאיכשהו כל שנה חומק ממני. ויתרה מכך, זה מאכזב אותי כל פעם מחדש. אני תוהה לעצמי מתי אצלח את המשימה הזו. כשיהיו לי ילדים וארצה להנחיל להם מסורת (שלא קשורה אלי ישירות? שאין לי הסבר ממשי – למה כן או למה לא?) כשאמציא את עצמי מחדש מבחינה גסטרונומית? שיקרה לי נס ממי שברא את היקום וארצה להחזיר לו טובה? מתי?

מה יש ביום הכה חשוב הזה שגורם לי ללכת הלוך ושוב עם כל השאלות הללו? אולי בצורה סמויה היום הזה כן חל עלי, מכיוון שביום כיפור עלינו לעשות חשבון נפש. יום שבסופו "נתחיל מחדש" ונפתח בדף חדש, נקי וטהור.

אז אסכם לכם, או יותר נכון לעצמי – אני לא מאמינה גדולה ב"לפתוח דף חדש" ולשכוח את מה שהיה. אני מאמינה שכל צעד שבחרתי לנקוט בחיים יוביל אותי למחר טוב יותר, בין אם ההחלטות שלי היו שגויות או לא. וכן! בעיקר בעולם האוכל בו אני נמצאת, כשאנחנו לומדים שבאוכל ישנן הרבה יותר השלכות ממשקל, טעם וריח. אני כגסטרונומית לעתיד מאחלת לעצמי לעשות החלטות נבונות יותר השנה מבחינת צרכנות ובעיקר מהבחינה של השלכותיו של האוכל עלי – ולקבל את העובדה שכל גרם שעליתי היה שווה את זה!

הסליחה היחידה שאני יכולה לבקש מעצמי היא אם גם השנה לא אעמוד באתגר הקולינרי הזה שנקרא יום כיפור – ואבחר שוב, לא לצום.

מאחלת לכם שנה טובה וגמר חתימה טובה,

רות/מזל "הצדיקה" פון שטראוס

סקלופיני (צילום: רות פון שטראוס)

סקלופיני (צילום: רות פון שטראוס)

מתכון לסקלופיני *לא כשר בעליל*

מצרכים:

חצי קילו של נתח סינטה או חלק אחורי ללא שומן (גם שייטל יהיה נפלא)

3 כפות צלפים (שטופים ומנופים משאריות המלח)

מיץ מחצי לימון

כוס יין לבן

כוס של ציר ירקות או עוף

5 פרוסות בייקון (לא חובה אך מומלץ מעומק הלב)

צלוחית קמח, צלוחית ביצה טרופה (ממש כמו בהכנה לשניצל)

150 גרם חמאה איכותית קפואה (חתוכה לקוביות)

שמן לטיגון

סקלופיני (צילום: רות פון שטראוס)

סקלופיני (צילום: רות פון שטראוס)

אופן הכנה:

חותכים את הבשר לפרוסות דקות ודופקים אותן בעזרת פטיש לשניצלים, חוצים לשני חצאים ומיד מעבירים לצלוחית עם הביצה הטרופה, מוודאים שכל נתח נעטף היטב ומיד מעבירים לקימוח.

מעלים מחבת עם שמן טיגון ומיד כשחם מתחילים – יש לטגן עד להזהבה קלה של הנתחים, ברגע שהזהיבו יש להניחם בצד ולכסות בעזרת צלחת נוספת על מנת שלא יתקררו – אנחנו מיד נשתמש בהם שוב.

לאחר שכל הנתחים טוגנו מוסיפים לאותה המחבת את הצלפים השטופים, כוס יין לבן ומיץ מחצי לימון.

מצמצמים לשני שליש ואז מוסיפים את כוס הציר שלנו ואז מצמצמים למחצית מכמות הנוזלים. מעבירים את הרוטב לכלי נפרד לבינתיים. עם מעט הנוזלים שנשארו במחבת נמיס את החמאה לאט לאט על להבה נמוכה עד בינונית עד לכדי גיבוש רוטב מבריק ואחיד.

מחזרים את הבשר בשכבות ומעל הכל יוצקים את הרוטב ומניחים לשתי דקות, יש לוודא שהרוטב מכסה היטב את כל הנתחים.

*אופציונלי – לקישוט אני מאוד אוהבת להוסיף בייקון קריספי מפורר מלמעלה, לכן- מניחים את פרוסות הבייקון בתנור על חום של 200 מעלות – כשהבייקון שחום ומבעבע מיד מוציאים (כל תנור וכוח העבודה שלו – אצלי זה עניין של 4 דקות). מניחים על נייר סופג ומחכים שהבייקון יתייבש לחלוטין. בזמן ההגשה פשוט פוררו בעזרת הידיים מעל הבשר, אפשר גם לקצוץ בעזרת סכין – מה שנוח לכם! העיקר שתשבעו.

ובתיאבון.

 

רות פון שטראוס (צילום: איריני ברולי)

רות פון שטראוס (צילום: איריני ברולי)

 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. יונה הנביא

    הסיפור של יונה הנביא שנהוג לקרוא ביום הכיפורים אקטואלי גם למצבנו היום. יונה מקבל מאלוהים משימה להזהיר את תושבי העיר נינווה, לסור מדרכם הרעה, משנאת החינם לאהבת הזולת. כאז כן היום – כמו יונה גם לנו, עם ישראל, יש תפקיד שלא נוכל להתחמק ממנו. אותו תפקיד שמלווה אותנו מימי בבל – התקופה שבה אברהם איחד אותנו לעם על בסיס אהבת הזולת – לייצר בינינו אחדות שתשמש דוגמה לעולם כולו. מילוי התפקיד הזה הוא זכות הקיום שלנו.
    http://www.kab.co.il/kabbalah/short/135769

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר