בתוך כשבועיים אובחנו בירושלים 8 חולי חצבת, כולם משתי משפחות המתגוררות בעיר. מדובר על רבע מכלל חולי החצבת שאובחנו בישראל מאז אמצע חודש אפריל – 32. כך על פי נתוני משרד הבריאות. פרט לירושלים – 8 חולים כאמור – אובחנו 7 מקרים במודיעין עילית, 6 חולים בבני ברק והחולים הנוספים הם מעמק חפר, מאור עקיבא, מבאקה אלגרביה, מבית יצחק, ומרחובות.
על פי משרד הבריאות – 26 מבין החולים (90 אחוז) לא היו מחוסנים כלל, ארבעה חוסנו באופן חלקי (מנה אחת), ושניים בלבד מחוסנים באופן מלא. האחרים עדיין בבדיקה. מבין החולים – מבוגרים בודדים.
יצוין כי על פי משרד הבריאות, בירושלים לא מוגדרת התפרצות חצבת (בניגוד למשל למודיעין עילית, שם הכריז המשרד על התפרצות), ועדיין – מספר החולים ובעיקר העובדה שיש ריכוזים לא מעטים של לא מחוסנים מעוררת חשש מפני התפרצות. ועל כן, במערכת הבריאות כולה – משרד הבריאות, בתי החולים, קופות החולים, הרופאים והאחיות – כולם קוראים לציבור להתחסן. הסיבה – חצבת היא מחלה וירלית שנחשבת לאחת המחלות הכי מדבקות שיש, גם מהסיבה שהיא מועברת גם באוויר. משרד הבריאות פתח מוקדים להנגשת חיסונים ואין צורך לקבוע תור.
"חצבת היא מחלה וירלית שנחשבת לאחת המחלות הכי מדבקות שיש, העשויה לעבור גם במגע, גם באויר", אומר ד״ר דניאל גרופל, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הדסה. "הוירוס נשאר זמן באויר בחדר בו שהה חולה, גם שעתיים אחרי לכתו, דבר שמגביר את סיכון ההדבקה כמובן, בעיקר במקומות צפופים".
עוד מוסיף ד"ר גרופל: "המחלה היא מחלה מסוכנת. מלבד חום ותסמינים וירליים של דלקת עיניים וגרון, יש סיכוי של החרפה משמעותית וסיבוכים במעל 30 אחוז מהמקרים, של שלשולים ופגיעה במערכת העיכול ופגיעה בריאות. במקרים חמורים – שגורמים להרבה ממקרי התמותה מהמחלה, יש דלקת של המוח, שיעולה להתפרץ בזמן המחלה או בזמן מאוחר יותר".
"בנוסף", מדגיש ד"ר גרופל, "יש פגיעה במערכת החיסון שיכולה לגרום לחולה להיות יותר פגיע לזיהומים אחרים אחרי המחלה החריפה בחצבת. אוכלוסייות סיכון להן יש יותר סיכוי להדבק ולחלות באופן קשה, לדברי הרופא הן אנשים לא מחוסנים, כמו תינוקות מתחת לגיל שנה (גיל החיסון הראשון) או כל אדם שלא יכול בשל נסיבות רפואיות לקבל את החיסון וכמובן – מי שלא חוסן מסיבה אחרת. הסיכוי להדבק עולה במקומות צפופים וכך גם אצל מי שלא חוסן – סיכוי של מעל 90 אחוזים להדבק".
רוצים להישאר מעודכנים?
העניין עם חצבת הוא שמדובר על וירוס שניתן למגר בקלות – באמצעות חיסון, שניתן בשתי מנות – המנה הראשונה ניתנת לתינוקות מעל גיל שנה, והמנה השנייה בגיל . "החיסון מגן במעל 97-95 אחוז, הוא מאוד יעיל ובטוח ואם בכל זאת תהיה הדבקה – הוא ימנע את סיבוכי המחלה. אין ספק שמומלץ להתחסן לפי הוראות משרד הבריאות", מסביר ד"ר גרופל. "לאורך השנים ראינו ירידה עד כדי מיגור המחלה בישראל, לאור שיעורי החיסון הגבוהים וככל שיש ירידה בשיעור החיסונים – כמו אחרי מגפת הקורונה או בקרב איזורים בהם שיעור החיסונים נמוך, וגם בהבאת המילה מחו״ל כמובן, אנחנו רואים התפרצויות מקומיות״.
פרופ׳ אריאל טננבאום, מנהל מחלקת הילדים בהדסה, מוסיף: "אופי המחלה יכול להיות מאוד קשה אצל ילדים. מתחיל ממשהו שנראה כמו וירוס – צינון, נזלת, שיעול, דלקת עיניים קלה – עם חום או בלי חום. אחר כך היא יכולה להיות קשה וסוערת. אחד הדברים המשמעותיים הוא כשל נשימתי – עד כדי הנשמה וטיפול נמרץ ואפילו מוות".
עוד מציין פרופ' טננבאום: "ההתאוששות מחצבת היא קשה. גם אלו שמחלימים יכולים לספר על ימים, שבועות וחודשים של עייפות, חולשה, כאב, דאון שמתמשך המון זמן. בנוסף, חצבת יש סיפור שיכול להופיע שנים אחרי – הידרדרות הדרגתית של מערכת העצבים, מדכאת וסוערת נורא, שאין לה טיפול. מחלה קשה.
"הסכנה היא שלא מתחסנים. אולי בעקבות הקורונה שיש דיסאינפורמציה לכל נושא החיסונים ואנחנו חוששים שההתחסנות לא ממש יעילה".
תגובות