פרופ' זאב רוטשטיין (צילום: ארנון בוסאני)
פרופ' זאב רוטשטיין (צילום: ארנון בוסאני)

לא נבהל מהביקורות: מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין בלי חשבון

מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין מדבר בראיון יוצא דופן ל"כל העיר" על הצפיפות, על החצבת, על הטענות לקדימות לשומרי שבת, על הביקורת ליחס מועדף למפורסמים ועל הבעיות במערכת הבריאות

פורסם בתאריך: 6.6.19 08:07

מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה פרופ' זאב רוטשטיין מגדיר את אחת הבעיות הקשות במערכת הבריאות בארץ – הצפיפות בבתי החולים כ'רעה חולה'. כידוע, בשנים האחרונות נרשמים עומסים בלתי סבירים בחדרי המיון, שמתבטאים במחסור במיטות ובאשפוזים במסדרונות, עד שגם בהם נגמר המקום.

"בעיית הצפיפות בהדסה היא חדשה יחסית. אנחנו הצטרפנו לבעיית העומס, מכיוון שזכינו חזרה לאמון המטופלים שלנו שבאים אלינו", אומר פרופ' רוטשטיין בראיון מיוחד ל"כל העיר". "אנחנו מתחילים כל בוקר ב-30 חולים שאין לנו מיטות לשים אותם, לכן אנחנו שמים אותם במחלקה אחרת. למשל, חולה אונקולוגי שמים באורולוגיה וכו'. ואז הרופאים רצים לחפש את החולים שלהם בכל בוקר".

כיצד אתה פועל לפתור את הבעיה?

"זו בעיה לאומית", מדגיש רוטשטיין, "ולכן הפתרון הוא לאומי, צריך להכיר בזה. במערכת שלנו יש כאוס גדול. בכל פעם אנחנו מעידים שרמת הרפואה כאן היא בין הטובות בעולם, אבל מערכת הבריאות היא בין הירודות. זו לא המערכת שהיינו רוצים לראות".

לפני חודשיים דורגה הדסה במקום השני ברשימת בתי החולים המזוהמים ביותר בארץ. איך מטופל יכול להרגיש בטוח להגיע להדסה?

"לא ניתן להסתמך על הפרמטרים של משרד הבריאות", כך טוען פרופ' רוטשטיין ותוקף את שיטת המדידה של משרד הבריאות, לדבריו, "חולים מגיעים עם זיהומים מבחוץ – הנושא שאנו כן רוצים לבדוק אותו יותר מכל דבר אחר זה כמות החולים שמזדהמים בתוך בית החולים, מעבר לקו מסוים שאותו אי אפשר למנוע. זאת אומרת, אנחנו במקום יחסית טוב – הסיפור של זיהומים בבתי חולים הוא כואב. אנחנו הכרזנו מלחמה ב-2018 על זיהומים והורדנו אותה ב-50 אחוזים באמצעות ימי עיון וקמפיינים".



כבר שלוש שנים וחצי מכהן פרופ' זאב רוטשטיין, בן ה-69, כמנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, אחרי 12 שנה כמנכ"ל שיבא תל השומר. במשרדו, שממוקם בקומה השלישית בבניין הישן בהדסה עין כרם, הוא מספר ל"כל העיר" על השינויים שהוא ביצע ועוד מתכוון לבצע בבית החולים, ומגיב על השערוריות האחרונות.

אך עוד לפני הסקנדלים – פרופ' רוטשטיין מתייחס לסכנת התפשטות החצבת, שהשנה הגיעה לממדים עצומים ומעוררי דאגה. כפי שפורסם לא מעט ב"כל העיר" – ירושלים נחשבת לשיאנית במספר מקרי החצבת – מנתוני משרד הבריאות עולה כי למעלה מ-1,403 בני אדם חלו בחצבת בירושלים. מדובר במספר נדבקים גבוה מאוד, כאשר הנתון הארצי עומד על 4,115 חולי חצבת.

כיצד אתם ערוכים ופועלים בהדסה בעניין סכנת התפשטות החצבת?

"קודם כל, האחריות על מתן חיסונים היא של משרד הבריאות ושל לשכות הבריאות. אחד הדברים שהכי מפחידים אותנו שמישהו יבוא מבחוץ עם חצבת, ייכנס לפגייה או לחדר היולדות או לאונקולוגיה ועוד. אנחנו משתדלים מאוד לתת התראות מתאימות. אנחנו הפכנו להיות מחסן לאומי — אנחנו לא שואלים שאלות, פשוט מחסנים את כל מי שמבקש, על מנת ליצור אוכלוסייה שתעצור את ההתפשטות של הנגיף. זו המחויבות שלנו – לאתר, לחסן ולבודד".

מה דעתך על הורים שלא מחסנים את הילדים שלהם?

"בחיסונים כמו חצבת, הכי טוב לבן אדם שכולם יתחסנו חוץ ממנו. ככה הוא לא יהיה חשוף לסיכונים של החיסון, אבל זה יוצר כשל שוק – ככל שיהיו יותר מחוסנים ככה לאש יהיה קשה להתפשט. אם הייתי יכול לשמור את ילדיי ונכדיי לא מחוסנים, כשכולם מחוסנים – זה הכי טוב, אבל איפה האחריות הציבורית שלנו? בשורה התחתונה: צריך להתחסן. אם משרד הבריאות מפרסם הנחיות – צריך לשמוע בקול ההנחיות כי מדובר באנשים מאוד מקצוענים העושים עבודתם נאמנה".


השר יעקב ליצמן (צילום: מרק ישראל סלם)

סגן השר יעקב ליצמן (צילום: מרק ישראל סלם)


עשרות אלפים של מטופלים ומבקרים פוקדים את בתי החולים הדסה עין כרם והר הצופים מדי חודש. אחת הביקורות החריפות שהתפרסמו על הדסה היתה מתן פרוטקציה למטופלים ידוענים. בפברואר 2018 פורסם בכלי התקשורת כי בהדסה עין כרם פונו שלושה חדרים עבור אשפוזו של האדמו"ר מגור ופמלייתו. לפי הדיווחים מטופלים פונו מחדרי אשפוז. לאדמו"ר, הרב יעקב אלתר, אף הוצמדו רופא ואח, כך לפי הפרסומים. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, השייך לחסידות, נכח במקום בעת פינוי החדרים, והמהלך זכה לשיתוף פעולה מלא של פרופ' רוטשטיין, שלא מסתיר כי בבית החולים ישנו יחס מועדף למטופלים מפורסמים, תורמים ולנבחרי ציבור.

"קודם כל, אני בין הבודדים בארץ שלא מתכחש לתופעה של טיפול ב-VIP ובתורמים. אני אומר את זה בצורה ברורה".

אתה לא מתבייש לומר בקול רם שמפורסמים מקבלים יחס מועדף? איזה טיפול אתה מעניק להם שמישהו אחר לא מקבל אותו?

"אני לא מתבייש, אני בעיקר משתדל להטיב בנושא של תנאים, מבחינת הרפואה היא אותה רפואה בדיוק. אם היה מגיע ראש הממשלה והיו סוגרים לו חצי קומה זה היה מובן? לא היו אומרים על כך כלום".

זה משיקולי אבטחה. מטופל שלא צריך אבטחה – למה צריך לסגור רק בשבילו חדרים שלמים?

"טיפול ב-VIP ובשועי עולם היה קיים עוד מימי בן גוריון, שקיבל גם חדר לבד בתל השומר בזמן שהיתה מחלקה עם 24 חולים בתוך חדר אחד. לתת כבוד לאוכלוסייה מיוחדת תמיד היה לי, אבל איפה הקו המפריד? הקו המפריד שזה לא יהיה אף פעם על חשבון האוכלוסייה האחרת".

"וזה לא סתם רב", מבהיר פרופ' רוטשטיין, "יש לו נהג, שומרי ראש. זה הרבי מגור. זה אדמו"ר שיש לו אוכלוסייה של אוהדים והוא מורם מעם".

יש לו חצר וקהילה מאוד רחבה וגם בסיס קולות פוליטי מאוד רחב, אבל עדיין הוא בן אדם כמוני, כמוך וכמו כולם.

"אני חושב שהוא יותר ממני. יצא לי לטפל גם ברב שך הפוסק הגדול, ובעוד רבנים גדולים. אני גם אתן דוגמא של אישיות לא מהתחום התורני – למשל איש הרוח עמוס עוז. אם הוא היה מגיע נראה לך שהייתי שם אותו כמו ששמו את אלי הורביץ בחדר עם עוד שני חולים?", הוא מציין ומתייחס לביקורת שהשמיעה משפחתו של הורביץ, מייסד חברת טבע, לאחר שאושפז בתל השומר, בתקופה שבה שימש פרופ' רוטשטיין מנכ"ל שיבא – "אני באתי למשפחתו והתנצלתי. אם הייתי שם זה לא היה קורה, אני שכבתי בניתוח באותו זמן ולא הייתי עושה את זה. לא עם אלי הורביץ, לא עם עמוס עוז ולא עם התורמים שלי. למשל, אם לב לבייב היה מגיע והוא היה צריך טיפול רפואי – הייתי הולך אליו אישית כי הוא תרם מכיסו הפרטי את כל מרכז הלב בהדסה שמטפל במאות אנשים בשנה. יש לי הערכה אליו, יש לי הערכה מיוחדת לתורמים ולאנשים שבולטים ברמה הפוליטית, ברמה התורנית וכו', ואני עושה את זה בלי לפגוע באיש".

"בהדסה יש לי יתרון עצום", ממשיך ואומר פרופ' רוטשטיין, "יש לי שר"פ (שירותי רפואה פרטיים) חוקי אחרי שעות העבודה. לכן, אני יכול להבטיח למטופל טיפול של רופא, ולא על חשבון מישהו אחר. אני יכול לעשות את זה אחרי שעות העבודה ואני לא פוגע באף אחד כי אני עושה את זה מעבר לשעות. בנוסף, יש לי אפשרות לאשפז חולים בחדרים בודדים – זאת אומרת אני יכול לתת חדר בודד לחולה, וזה בדרך כלל מה שאנחנו נותנים".

אתה יכול להבין שמי שקורא את הדברים האלו זה עלול לצרום לו באוזן?

"אנחנו לא בורחים מזה. תמיד בחברה זה ככה, אין דבר כזה שכולם יקבלו את אותו היחס. הבולשביזם מת מזמן, המודל הזה לא הצליח. אז אנחנו מתרפקים עליו? אני אומר את האמת. בוודאי שיש אפליה של טיפול משופר, אך אף אחד לא נתן לי הוראות מה לעשות, יש לי קו ברור, ושוב אני לא פוגע בזולת".


המרכז הרפואי הדסה עין כרם (צילום: אבי חיון)

המרכז הרפואי הדסה עין כרם (צילום: אבי חיון)


מלבד היחס המועדף ותנאים נוחים למפורסמים ולתורמים, פרופ' רוטשטיין אומר כי הוא אינו רואה בעיה בלהעניק קדימות למטופלים שומרי שבת בחדרי המיון ביום שישי, על מנת שאלה יספיקו להגיע לביתם לפני כניסת השבת.

האם מטופלים שאינם שומרי שבת יכולים להרגיש בנוח להגיע להדסה, ולא להרגיש שהם נמצאים נמוך בסדר העדיפויות ביום שישי? זה תקין בעיניך שמטופל דתי יקבל עדיפות על פני מטופל חילוני כי יש לו שבת?

"אם את עומדת בחדר מיון, ולידך יש מישהו חרדי, שמסתכל כל הזמן על השעון – את יודעת שלא יקרה כלום אם תיסעי ב-18:30 והוא ב-18:10, ואם לא הוא יצטרך להישאר תקוע בהדסה כל השבת. לא תגידי לו 'בוא תיכנס לפני כדי שתעשה שבת בבית?'".

זה מקרה נקודתי. באופן כללי אתם לא מקפידים על התור ועל הסדר?

"התור זה הדבר היחידי שאין. חדר המיון מקבל מטופל על פי קדימות רפואית בלבד", מדגיש פרופ' רוטשטיין. "אף אחד לא יגיד 'אני באתי לפני ארבע שעות, אני קודם'. אדם מטופל לפי מצבו הרפואי. ככה זה צריך להיות, ואלו ההנחיות של ההנהלה. יותר מכך, אם אפשר וזה לא פוגע בזולת, אנחנו מתחשבים בצרכים של אוכלוסייה מיוחדת, מכל המגזרים. אני אעזור לו. אם רב הדסה פנה לאחות ושאל אותה האם צריך להכין סידורים לשבת לזוג שפנה אליו, הוא פשוט רצה להבין אם הם נתקעים בבית החולים".

"כולנו משפחות שונות, כל אחת עם האמונות שלה, יש כאלה שקוראות 'הארץ' ויש את 'ישראל היום'. אני לא פוסל לא את אלה ולא אלה. אני אומר בצורה ברורה כמנהל המוסד הזה – הקדימות היא תמיד רפואית. אחר כך, אם אפשר להתחשב בצרכים של אוכלוסייה מיוחדת – נעשה את זה. נאפשר לכל אחד לחגוג את השבת כפי שהוא רוצה. אנחנו לא מענישים אף אחד".


פרופ' זאב רוטשטיין (צילום: ארנון בוסאני)

פרופ' זאב רוטשטיין (צילום: ארנון בוסאני)


הדסה מתמודד שנים רבות עם השלכות של משבר פיננסי, שהחל עוד בעשור הקודם, וכיום כבר חמש שנים שבהן המרכז הרפואי פועל במסגרת תוכנית הבראה. אך נדמה כי הקרקע לא בדיוק יציבה כשכל כמה חודשים נרשמים איומים בשביתות. רק בחודש פברואר השנה פורסם כי הרופאים והרופאות תכננו לשבות ללא הגבלת זמן, וזאת על רקע טענתם כי הנהלת בית החולים הדסה הפסיקה לכבד את הסכם השכר הקיבוצי ועצרה את קליטת המתמחים החדשים לבית החולים.

"בהדסה היה שקט יחסי. בתקופה שאני פה היו שלושה ימי שביתה – בממוצע ארצי זה נראה לי סביר לגמרי", מציין פרופ' רוטשטיין, "אבל צריך לזכור שהבעיות בתוך הדסה הן עצומות. כשמדינת ישראל סוגרת חובות של בתי חולים אחרים כל שנה, סכומים שעוברים את השני מיליארד שקלים, הדסה לא מקבלת כסף. מנסים לשים פלסטרים על הבורות, במקום לעשות רפורמה מקיפה. אני זה שמעדיף לעשות טיפול שורש אמיתי ולא לעבוד בשיטת הפלסטרים. הדסה היום הוא בין בתי החולים היעילים ביותר במדינה מבחינת תוצאות הכנסות והיצע של בית החולים, ונשות הדסה תורמות לכך. אי אפשר לבוא בטענות, לא לצוות של הדסה ולא להנהלה".

האם עובדי הדסה צריכים לחשוש מעוד פיטורים וצמצומים?

"אף אחד לא פוטר מהיום שאני כאן. המשימה שלי היתה להגיע ליעילות כלכלית על ידי הגברת הפעילות באותו כוח אדם, ולהימנע מפיטורים. הסכם ההבראה דיבר על פיטורים של למעלה מ-500 עובדים בתחילת התהליך. לשמחתי, אני הגעתי לאחר שהם פוטרו. הדבר השני זה יציבות – כשאני הגעתי אנשים לא ידעו אם הם יקבלו משכורות בזמן. עד סוף 2020 אין חשש שבית החולים הזה יתפרק. היום אני עובד יד ביד עם משרד האוצר על תוכנית עבודה 2025-2021. אני אחתום על תוכנית העבודה הזו עוד ב-2019, ויהיה שקט מבחינת היכולת של בית החולים להתמודד עם כל מה שצריך עד סופה של שנת 2025, בהנחה שלא יפלו עלינו פצצות".

הפצצות האלה יכולות להיות שר אוצר אחר, כשבחירות נוספות לפנינו?

"שר האוצר הבא צריך להיות אדם שיש לו גם תפיסה חברתית במדינה שלנו, למרות שזה לא פופולרי. בסדר העדיפויות שלנו קודם כל ביטחון, ביטחון פנים, חינוך, ואז בריאות ורווחה – לא גבוה. אני כבר עברתי 16 שרי בריאות, ולא ראיתי מאף אחד התלהבות גדולה לכהן כשר בריאות. גם מי שכיהן כשר בריאות, היה למעשה סגן שר. אז סדר העדיפויות הנמוך אצל הממשלה והשליטה האבסולוטית של האוצר במערכת הבריאות – כל אלה יוצרים את התחושה שלא תהיה רפורמה שתוביל למערכת בריאות טובה כמו המערכת האירופאית".

***

"סך הכל עשינו שינו עצום בהדסה", מסכם פרופ' רוטשטיין, "מבית חולים גוסס כלכלית, שלא נמצא תחת ביקוש הציבור, הפכנו לבית חולים נדרש ברמה איכותית ושירותית מאוד. הפכנו את רמת השירות ומיתגנו אותו כ'הדסה חדשה'".

לסיום, איך אתה רואה את רפואת העתיד בעוד עשר שנים? האם מהדסה תצא בשורת הסייבורגים?

"היום הדסה היא דיגיטלית, ומהדיגיטל עוברים לרובוטיקה – לניתוח הדיגיטלי. הרופאים שלנו מנתחים עם רובוטים עשרות שנים. אנחנו מתקרבים לכך שהרובוט יבצע, והרופא ייתן את התכנית. יהיה חדר ניתוח בלי רופאים, אבל תמיד תהיה השגחה ומישהו יקבל החלטות".

"עד כה שינינו טכנולוגיות והתקדמנו, אני יכול לומר היום שהדסה היא בירת הרפואה הישראלית".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. אחשורוש

    לא נשכח ולא נסלח על הפקרת הילדים האומללים מאונקולוגיה ילדים-רק עבור בצע כסף….

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר