האוניברסיטה העברית, פרופ' מרים שיף (צילומים: תמר הירדני, באדיבות האוניברסיטה העברית)
האוניברסיטה העברית, פרופ' מרים שיף (צילומים: תמר הירדני, באדיבות האוניברסיטה העברית)

מחקר באוניברסיטה העברית: עד כמה מצליחים הורים שכולים להתמודד עם האובדן?

מתוצאות מחקר שנערך על ידי פרופ' מרים שיף מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בשיתוף אגף הנצחה ומורשת במשרד הביטחון עולה כי הצמיחה של הורים שכולים ישראלים גבוה מזו שמדווחת באקדמיה הבינלאומית

פורסם בתאריך: 12.9.19 21:40

מחקר חדש בהובלת פרופ' מרים שיף מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בשיתוף עם אתי אהרוני, עידית ויסלר ושרית פרנס-גולדברגר מאגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון בחן התמודדות של הורים שכולים, ומצביע על צמיחה ותפקוד בשיעורים גבוהים בקרב ההורים.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


המחקר בחן גורמים מסייעים ומעכבים בהתמודדות עם שכול בקרב הורים שאיבדו את יקיריהם במסגרת שירות ביטחוני וכן בחן את התרומה של גורמים שונים להתמודדות עם שכול. ממצאי המחקר מראים שבנקודת הזמן בה נערך המחקר, בממוצע של 12 שנים לאחר אובדן הילד/ה, ההורים מבטאים מידה רבה של צמיחה ורמת מצוקה נמוכה. ממוצע הצמיחה שנמצא במחקר גבוה מזה המדווח בספרות האקדמית הבינלאומית.

על פי המחקר, בתפקוד היומיומי, כ-80 אחוזים מההורים מדווחים כי טוב להם בעבודה או בעיסוק יומיומי; 70 אחוזים מההורים מצליחים ליהנות מקשרים עם אנשים משמעותיים עבורם; מרבית ההורים גם סבורים כי הם מצליחים לחיות חיים מספקים ובעלי משמעות לצד האובדן; 60 אחוזים מהנבדקים במחקר מבצעים פעילות התנדבות או שהקימו פרויקט הנצחה לזכר בנם שנפל.

עוד נמצא כי הורים שאיבדו את בנם/בתם בנסיבות מבצעיות עסוקים בהנצחה יותר מהורים אחרים. בהקשר זה ניתן לומר כי משפחות שכולות זוכות לסיוע ממשרד הביטחון בהנצחה. הסיוע בא לידי ביטוי בטיפול בקבורת החלל, בסיוע בהקמה ואחזקה של אנדרטאות ואתרי הנצחה, בסיוע בעריכת טקסי זיכרון ממלכתיים וחייליים, במתן סיוע למשפחות בהוצאות שנתיות של טקסי אזכרה פרטיים, הסעות לבתי קברות, מענק הנצחה פרטית והשתתפות בהוצאות רכישת חלקת קבר ומצבה להורים ועוד.

המחקר אף בחן שורה של גורמים העשויים לסייע להתמודדות עם שכול. נמצא כי שני גורמים הם משמעותיים מאוד להתמודדות. האחד – קבלת החלטה להמשיך בחיים לצד האובדן. גורם זה סייע לכל אחד מממדי ההתמודדות עם שכול. הגורם השני הוא מציאת משמעות לאובדן ולחיים ללא הבן/ת.

המחקר בדק גם את טיב הקשר של המשפחות עם העובדים הסוציאליים ועובדי הרווחה במשרד הביטחון במחוז ירושלים. נמצאה איכות קשר טובה, ואיכות זו מסייעת להורים לצמיחה משכול.

ממצאי המחקר המקיף יסייעו לקבל החלטות על מדיניות הטיפול במשפחות על ידי גופים שונים ולזהות אוכלוסיות המתקשות יותר בהתמודדות עם השכול.

מובילת המחקר, פרופ' מרים שיף מציינת כי "אחד הדברים המשמעותיים ביותר במחקר, שהוא גם בבחינת חידוש בספרות בתחום הוא ההחלטה של ההורים להמשיך בחיים לצד האובדן כגורם מסייע מאוד בהתמודדות עם שכול. ההחלטה בדרך כלל משותפת לשני בני הזוג".

על פי הנתונים האחרונים של משרד הביטחון מיום הזיכרון האחרון, 23,741 חללים נפלו במערכות ישראל השונות, כשבשנה החולפת הצטרפו למניין הנופלים 56 חללים. בנוסף, 40 נכי צה"ל נפטרו במהלך השנה הקודמת והוכרו כחללי מערכות ישראל. מאז קום המדינה נרצחו 3,146 אזרחים בפעולות איבה ביניהם 120 אזרחים זרים שנהרגו בפיגועים בארץ, ו-100 ישראלים שנרצחו בחו"ל. פיגועי הטרור הותירו 3,196 יתומים, 819 אלמנים ואלמנות ו-897 הורים שכולים שחיים כיום.

משפחות שכולות זוכות לליווי מטעם היחידה הארצית לשירותים סוציאליים, כאשר הקשר עם העובדים הסוציאליים מתחיל ב"שבעה" וממשיך על פי רצון ההורים. לרשותם עומדות אפשרויות שונות לקבלת סיוע כמו התערבות טיפולית אינטנסיבית, קשר תמיכתי וליווי ומעקב תקופתיים.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בירושלים?

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר ירושלים" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר