אימו של סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל: "השנה בצפירה אנחנו נהיה עם ליאל בבית, בגופנו ובנשמתנו"

את ליל הסדר האחרון ציינו אלי ומזל גדעוני בביתם שבקטמון ללא המשפחה המורחבת, בהתאם להגבלות הקורונה. תמונתו הגדולה של בנם, סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל, היתה מונחת על שולחן החג, לצד תמונות נוספות של המשפחה. גם ביום הזיכרון הקרוב לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, ההורים יעמדו בצפירה בביתם – מול תמונתו של בנם הצעיר, שנקטף לפני שש שנים ברפיח, בעת מבצע צוק איתן, כשהוא רק בן 20. השנה הם החליטו, בעקבות ההנחיות שאוסרות על הגעה לבתי העלמין הצבאיים, שלא לעלות לקברו של בנם בהר הרצל ביום הזיכרון, אלא יום לפני – ביום שני בבוקר.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 16"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

"התחושות הן מאוד מאוד קשות", מתארת בשיחה עם "כל העיר" מזל גדעוני, אמו של סמ"ר ליאל גדעוני. "התחושות הן מאתגרות, מורכבות. וזה שאנחנו לא פוגשים את המשפחה המורחבת, את הנכדות שלי, זה לא מקל. את ליל הסדר עברנו לבד, וגם את יום הזיכרון נעבור לבד. לא יהיה את המפגש עם החברים, הצוות, המשפחה, כולם שמגיעים אלינו הביתה ליום הפתוח, מחבקים, זוכרים ומעלים חוויות. כל זה נותן כוח עד לפעם הבאה – אם זה אזכרה, יום הולדת, הפנינג, וכל ההרצאות והטקסים. שם אנחנו מרגישים את החיבוק ואת ההנצחה והזיכרון שנותנים איכשהו כוח וחיזוק. ועכשיו אין את זה וזה יחסר מאוד".

שולחן ליל הסדר בבית משפחת גדעוני (צילום: באדיבות המשפחה)

סמ"ר ליאל גדעוני נפל ביום 1 באוגוסט 2014, יומו האחרון של מבצע צוק איתן, שנודע גם בשם 'יום שישי השחור'. סמ"ר גדעוני ז"ל, לוחם גבעתי בן ה-20, נהרג לצד מפקדו סרן בניה שראל ולצד סרן הדר גולדין בקרב מול מחבלים בסמטאות רפיח. ליאל גדעוני ז"ל הותיר אחריו הורים – מזל ואלי, ושלושה אחים – ציון, ניר ואור.

השנה החליטו חבריו של סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל להנציח את זכרו באמצעות חלוקת סלי מזון לנזקקים, במטרה לשמור על הדרך שאפיינה אותו ולעלות חיוך לאנשים. כמו כן, בית חב"ד הוציא השנה מסכות מגן עם תמונתו של סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל, שעליה כתוב בגדול "תחייכו".

סמ"ר ליאל גדעוני ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)

מזל גדעוני מוסיפה ומספרת על ההחלטה שלא להגיע לבית העלמין ביום הזיכרון. "יחסר לא להיות ביחד עם ליאל ביום הזיכרון, אבל קודם כל אנחנו אנשי חוק שמכבדים את מה שהמדינה קובעת", אומרת גדעוני. "וגם אנחנו לא רוצים להרגיש אי נעימות, לא רוצים להתעמת מול אנשי כוחות הביטחון, שבסך הכל עושים את עבודתם. נכון שזה המקום שהכי היינו רוצים להיות בו בזמן הצפירה, להתייחד עם ליאל. אנחנו נעלה ביום שני לליאל וביום הזיכרון נהיה לבד בבית".

משפחת גדעוני – (מימין) אור, אלי, מזל, ליאל ז"ל, ציון ורעייתו הילה (צילום: באדיבות המשפחה)

"התגובה שלי הראשונית היתה דומה למשפחות שמתכוונות לעלות להר הרצל", מציינת מזל גדעוני. "'מי יעצור אותי מלהגיע לבן שלי ביום הזה', אבל אחרי מחשבה הבנתי שאני מגיעה המון לליאל, כמעט כל יום, זה המקום שאני מרגישה הכי קרובה אליו פיזית, ובתקופת הקורונה – הפעמים היחידות שיצאתי מהבית בחודש האחרון זה היה להר הרצל כשהייתי איתו לבד. בגלל המחשבה שבעצם יום הזיכרון זה החיבוק והמפגש עם כולם, כי בשבילנו זה החיבוק והמפגש עם כולם, בשבילנו המשפחות יום הזיכרון הוא כל יום, כל שעה וכל שנייה. אין רגע שליאל לא בראש שלי, בנשמתי, בגופי, אין שנייה שהוא לא שם".

אלי גדעוני, ליאל גדעוני ז"ל ומזל גדעוני (צילום: באדיבות המשפחה)

"חינכתי את הילדים שלי להיות ישרים ולהישמע לכל החוקים", אומרת גדעוני, "אז יש חוק כרגע לא לעלות, ואני אכבד את זה. אני לא מוכנה לעבור עימות מול כוחות הביטחון", היא מדגישה, "לא רוצה להגיע לליאל ככה, שאמא שלו תעבור על החוק, בזמן שאני חינכתי אותו כל חייו לשמור חוק. ליד הקבר שלו אני אסביר לו שהשנה בצפירה אנחנו נהיה איתו בבית, בגופנו ובנשמתנו".