היציאה ממשבר הקורונה: התוכנית העירונית של סיעת התעוררות

משבר הקורונה עדיין לא חלף, אבל נראה שהפנים של ירושלים (ובכלל) מביטות קדימה – אל ההווה לצד נגיף הקורונה. מאז סוף פברואר (אז התגלה החולה הראשון בקורונה בישראל) ועד היום חוותה המדינה, וירושלים בפרט, טלטלות עזות – כשבין השאר מדובר על שיעור החולים התחלואה הגבוה בעיר שהוא כמעט פי 2 מעל הממוצע הארצי, הסגר שהוטל על חלק מהשכונות ועוד.

במקביל, ניתן למנות דברים חיוביים רבים שקרו במהלך התקופה הזו, בעיקר בתחום ההתנדבות, הערבות ההדדית והעזרה לזולת. אינספור יוזמות הגיעו מהשטח – מתנועות נוער, מפעילים חברתיים, מנציגי ציבור ועוד, אשר נרתמו לסייע לאוכלוסיות מוחלשות ונזקקות.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 16"

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

חלק נכבד מהפעילות ההתנדבותית לקחה על עצמה סיעת התעוררות הן ברמה העירונית והן ברמה השכונתית. כעת, כשנראה שהתפטשות הקורונה נבלמה, בהתעוררות התפנו לתכנן אסטרטגיית יציאה עירונית מהמשבר. במסמך שחיבר חבר מועצת העירייה אלעד מלכה אשר מופנה לראש העיר מוצעים דרכי יציאה מהמשבר, כאשר בהתעוררות מתעתדים להגיש את המסמך לראש העיר משה ליאון.

ראשית, בהתעוררות, כמו שביקש ראש העיר מהממשלה לפני כחודש, מבקשים לדון על דרכי ההתמודדות עם שיעורי התחלואה ברמת השכונות, זאת בשל גודלה של ירושלים. במסמך מצוין, כפי שכולם כבר יודעים, כי מרבית החולים בירושלים מגיעים מהשכונות החרדיות. על כן, בהתעוררות מציעים להגביר את מספר בדיקות הקורונה שמבצועות בעיר בדגש על מיקוד ברמת השכונה. בנוסף, מוצע – כפי שבעירייה קראו לעשות לפנ זמן רב, לפנות חולי קורונה מאזורים צפופים.

מבחינת כלכלה, במסך של התעוררות מצוין כי "לפי הנחיות הממשלה ניתן להתחיל להחזיר חלק מהכלכלה המקומית לפעילות". בפילוח שביצע חבר המועצה מלכא עולה כי "סך העוסקים הירושלמים שיכולים לשוב לפעילות עומד על כ-171 אלף איש, שהם כ-50 אחוזים מהעובדים בעיר, לעומת כשישים אחוזים בממוצע ארצי".
בהתעוררות מציעים מספר דרכים כדי לסייע לעוד בעלי עסקים לחזור לפעילות. כך למשל, במסמך נכתב כי "המגזר הקמעונאי והסיטונאי עומד על כ- 10.4 אחוזים מכוח העבודה הירושלמי. חלק מסקטור זה יכול לשוב לפעילות וחלקו עדיין מושבת. בנוסף, מסעדות ובתי קפה צפויים גם הם להישאר תחת מגבלות לתקופה ארוכה. יש לעודד רכישה מרחוק באמצעות משלוחים".

באשר לענף ההסעדה (בתי קפה ומסעדות) נכתב כי "עם הכניסה לחודשי הקיץ ניתן לאפשר ישיבה בחוץ, תוך הקפדה על כללי המרחק הנדרשים. על עיריית ירושלים לפעול להקלות בתנאי הוצאות כסאות ושולחנות החוצה בחודשים הקרובים, ולאפשר ישיבה בחוץ תוך שמירה על הריחוק החברתי הנדרש. כמו כן, יש לבצע מיפוי אזורים בהם ישנם אזורים פתוחים המאפשרים פעילות. גביית אגרות ומיסים. נוסף על כל אלו, על עיריית ירושלים לבטל גביית אגרות ומיסים מעסקים אשר חויבו להפסיק פעילות על ידי המדינה למשך כל פרק הזמן בו חויבו להפסיק את הפעילות".

נושא נוסף שבו נוגעים בהתעוררות הוא נושא הארנונה – ובו הם מציעים לעיריית ירושלים לפעול למתן הנחות ופטורים מארנונה למגורים למובטלים שנוספו למשק מאז ה-12.3.2020. הכסף, כך מצוין במכתב, יגיע מקיצוץ משמעותי בהוצאות העירייה, כאשר בהתעוררות מבקשים קיצוץ של כ-15 אחוזים בהוצאות השכר של העירייה בין אם בפרישה מרצון, בקיצוץ או הקפאת תקנים ובין אם בקיצוץ שכר הבכירים בעירייה – כולל ראש העיר וסגני ראש העיר.

נושא נוסף שבו עוסק מסמך היציאה מהמשבר של התעוררות הוא התרבות והפנאי, כאשר מוצע "לקדם קרן סיוע לאמנים במצוקה, במודל דומה לזו שגיבשה עיריית תל אביב; אגף תרבות יקדם שיתופי פעולה בין אנשי הייטק ואמנים דיגיטליים לשאר גופי האומנות הגדולים והקטנים בעיר; הצורך להתקשר עם אמנים ירושלמים, וגופי הפקה ירושלמים מתחזק בעת הזו".

אלעד מלכא (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)

יצוין כי המסמך עוסק בנושאים נוספים כמו מבני דת (מקוואות ובתי כנסת), תחבורה ציבורית, אוכלוסיית הגיל השלישי ועוד.

לדברי מלכא, "כמו בעיצומו של מצב החירום, גם כעת אין לעיריית ירושלים תוכנית מסודרת לניהול היציאה המשבר. עיריית ירושלים בראשות ליאון נגררת, מגמגמת ומותירה תושבים מבולבלים, כלכלה קורסת ואוכלוסיות בסיכון ללא מענה. התעוררות בירושלים היא הראשונה להציג תוכנית יציאה מהסגר עבור העיר, תוכנית שתיגע בכלל התחומים בכלכלה ובכלל בניהול אורח החיים בשגרת הקורונה: חינוך, תחבורה, כלכלה, רווחה, תעסוקה, אכיפה, גיל שלישי ועוד. אנו קוראים לראש העיר לאמץ את התוכנית על מנת להאיץ את כלכלת העיר ויציאתה מהסגר לשגרה החדשה".