העיסוק בחינוך מביא איתו אתגרים והזדמנויות. בעמותת "טנא ירושלמי", שפועלת בגבעה הצרפתית ובקרית היובל, הזדמנות אחת שאנחנו זוכים לה השנה, בתוכנית שלנו "המכינה הירושלמית", היא השתתפות של מכינאים מקסימים עם מוגבלות בתוכנית המכינה. זה קורה בזכות הליווי המקצועי של התהליך לאורך השנה על ידי צוות תוכנית "שיבולים", מבית מועצת המכינות הקדם צבאיות.
דבר מדהים הוא שנערים ונערות, בני 18, חיים ביחד, 24 שעות, עם לו"ז מבוקר עד לילה, עם המון אחריות והובלה שלהם, ועם חברויות שנרקמות והופכות לחברויות לחיים. וזה מצליח. כשבאמת רוצים ובאמת מסתכלים אחד לשני בעיניים החיבורים קורים.
הטור הזה יצר הזדמנות לביטוי למכינאים בתוכנית, ואני גאה לשתף בחוויה האישית של אחד מהם: "לפני כשבוע בן, ראש המכינה, אמר לי: "עוד שבוע יהיה היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות…'. אמרתי לו: 'סבבה, מה אני קשור לזה?". "זו הזדמנות שלך לספר על החוויה שלך במכינה, על איך זה להיות חלק מקבוצה שחיה ביחד 10 חודשים בירושלים, פועלת עם הילדים והנוער בבתי ספר ולומדת מהבוקר ועד הערב. זה ממש טור באתר. מה דעתך?'. עניתי: 'אני אלך על זה'".
"התחיל השבוע, יום ראשון. יצאנו לסדרת ירושלים", כך מתחיל לתאר המכינאי את חוויות השבוע. "הר הזיתים, אתרים היסטוריים, הר הבית, הכותל וכנסיית הקבר. אני מרגיש שאני קצת לא משתלב בקבוצה. קצת מאחור. אני משליך על המכינה את חוויית התיכון. מאבד כל מידה של תפיסת מציאות שפויה. כלפי חוץ קצת בדאון. אמרתי למדריכה שלי, טל: "אני מרגיש שאני לא במצב של לכתוב את זה. אני לא מרגיש שזה המסר שאני רוצה להעביר ואני לא רוצה שידעו עלי, מה גם שאני לחוץ'. היא אמרה לי שכדאי להפריד בין הדברים ולעשות סדר בראש, ובמקום לכתוב את הטור במקלדת הקטנה של האייפון שלי, דיברנו קצת על מה אני מרגיש. בהמשך שיתפתי גם את אחת מבנות הקבוצה".
"אז חזרנו מהמכינה עייפים לארוחת הערב", הוא ממשיך ומתאר. "אני עושה צחוקים עם החברים ובינתיים לא כותב את הטור. נהיה לי טוב על הלב. אני מבין שיש לי מקום בקבוצה ואני חלק ממשהו קטן מאוד, חזק, קסום, צעיר ואותנטי. אני מבין שאני זוכה פה לחיבור ולאושר עם האנשים. ב-20:00 יש משבצת ירושלים בכיתה. הדיון מעניין. מיד לאחר המשבצת יש עניין של צוות משק בית שצריך לפתור, עניין לוגיסטי, אבל קבוצתי. לאחר מכן אני מתקלח במים רותחים והשעה כמעט מאוחרת. אני נכנס למשרד מכינאים עם רעיון לכתיבת הטור. מתיישב על המחשב, הטור זורם ותכף אני מסיים, לוחץ 'שמור', ושולח במייל עם ניצוץ של צחוק ושמחה בעיניים. מסקנה: אפשר להיות ציניים ודעתניים, אך טוב להיות גם שמחים ועצובים. באהבה גדולה ותודה על הזכות הענקית של השתתפות במכינה".
הכותבת היא מנכ"לית עמותת "טנא ירושלמי", שבין השאר מפעילה למעלה מעשור בגבעה הצרפתית ובקרית היובל את המכינה הירושלמית למנהיגות וחברה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
הצטרפו לקבוצת הוואטאספ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת13"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
