באסרו חג הפסח נחגג חג המימונה של בני ובנות העדה המרוקאית, אך גם חג הסהרנה – של העדה הכורדית. בשנות ה-70 הוזז הסהרנה לחול המועד סוכות, מטעמים פוליטיים, לאחר שהתנגש עם המימונה. כעת, המיזם הלאומי הלו"ז העברי, שייסדה חלי טביבי ברקת, פעל להחזיר את הסהרנה למועד המקורי, אסרו חג הפסח.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מתוך חגיגת הסהרנה שנערה במתחם התחנה ב-2019 (צילום: באדיבות המיזם הלאומי הלו"ז העברי)
מדובר בחג שבו בני הקהילה היהודית בכורדיסטאן עזבו את בתיהם, כזכר ליציאת מצרים, התיישבו במתחמי חוץ וחגגו בתפילות ובטקסי הכנסת ספרי תורה. היציאה של העדה אל הטבע באופן משמח בתקופת האביב מסמלת את ההתחדשות ואת ביסוס הקשרים בין חברי וחברות הקהילה. השם סהרנה נגזר מן המילה הערבית 'סייר', שפירושה – סיור, הליכה, טיול; המילה הכורדית 'סיירן' שפירושה – פיקניק; והמילה הארמית 'סהר' – ירח, במשמעות שמחה הנמשכת כל הלילה.
היציאה אל הטבע בתקופת האביב מסמלת התחדשות, ומתיישבת עם המנהג לברך את ברכת האילנות בחודש ניסן: 'שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם'. הברכה שנאמרת ליד שני אילנות מלבלבים, נועדה להודות על היופי והשפע בעולם.
טביבי ברקת, תושבת פסגת זאב, מייסדת "הלו"ז העברי", מוסרת ל"כל העיר" כי "בישראל בשנת 1972 התקבלה החלטה פוליטית להעביר את חגיגות הסהרנה מחג הפסח האביבי – חג והגדת לבנך ולבתך לחול המועד סוכות. לפני שנתיים החזרנו את החגיגות לחול המועד פסח ולאיסרו החג. שבעים נפש ירדו מצרימה משפחה אחת – בסהרנה היחס לכל המשתתפים הוא יחס של משפחה. כך רואים נשים וגברים שומרי מצוות על הרצף אוחזים יד ביד כתף לכתף ורוקדים את ריקוד צ'ופי המסורתי בקצב אחיד, בתנועות זהות ומדודות רוקדים ריקוד חוזר עד לתנועתיות במצב 'אוטומט'. בראש המעגלים מוביל רוקד אנרגטי שמנופף במטפחת ומכניס את כולם למקצב אחיד. ממקום של שמחה פשוטה ועמוקה יש לכולם חלק במעגל הפתוח שמתרחב בפתיחת יד – אחדות במלא הדרה".
חלי טביבי ברקת (צילום: יוסי גמזו לטובה)
מחר, ראשון, 4.4, החל מהשעה 17:00, צפויות חגיגות סהרנה במתחם התחנה בירושלים ביוזמת עיריית ירושלים וראשי הארגון הארצי של יהודי כורדיסתאן בישראל, בהשתתפות ליאור עמדי, הדסה ישורון, אייל ימין, אבי מוטרו, בצלאל דוד, אילן דוד, משה חוג'ה, טריו עובדיה ולהקות פולקלור כורדי דהולה וזורנה צדיק זכריה; ניהול מוסיקלי – תומר עג'ם.
חבר המועצה יהודה בן יוסף, תושב ארמון הנציב, ממארגני חגיגות הסהרנה בירושלים, מוסיף ואומר ל"כל העיר" כי "העדה הכורדית חוגגת פעמיים בשנה את חג הסהרנא, פעת אחת באביב, באסרו חג פסח כפי שחגגו בכורדיסטאן, חג שבו שמסמל את בוא האביב, את היציאה למעיינות, ושמארחים את בני העם, חגיגה גדולה מאוד, בזמן שעלינו הביתה, לארץ ישראל, אבותינו העבירו את החג לסוכות, ולכן חוגגים אותו גם במהלך חג הסוכות, אבל הסהרנא לא מתנגשת עם המימונה, כי את האביב חוגגים בכל העולם, והשנה החלטנו לחבר את העדות".
יהודה בן יוסף (צילום: פרטי)
"אנחנו בארץ ישראל והנושא השבטי לאט לאט מתרחק", מדגיש בן יוסף, "ואנחנו מתערבבים ומתחתנים אחד עם השני, ולכן השנה נעשה אירוע אירוע שבו הסהרנא תארח את המימונה שיתקיים במתחם התחנה, נארח את אתי לוי, ישי בן הרוש, זמרים מרוקאים יחד עם להקות מחול כורדיות, הולכת להיות חגיגה מאוד יפה".
הלהקה הכורדית גוננים ירושלים (צילום: הלהקה הכורדית גוננים ירושלים)
חלי טביבי ברקת עוד תביא את השלום בעם ישראל. ראיון
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת6"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר"[email protected]
נתי
לא ברור איך ולמה התנגשו המנהגים האלה
מסורות כאלה חשוב שימשיכו…
שושנה
אין על העדה הכורדית, אוכל טעים, שמחה והכי חשוב:אנשים טובים. שיהיה לכם חג סהרנה שמח! ממני שגרה בצפון הרחוק..
יוסי
מנסים לרקוד על הגב של המרוקאים…
באר שבעי
"מסים לרקוד על הגב של המרוקאים" הם תמיד חגגו את זה בצאת פסח, רק לאחר העלייה הם שינו כדי שיוכלו לפנות מקום לעדה גדולה יותר לא היו צריכים לשנות מלכתחילה גם ככה מדובר בחגים הם מקורות פגאניים (האחד ברברי השני אשורי)