בזכות הרופא מהדסה - ג'ניפר לופז הישראלית ילדה בן בריא וניצלה מסכנת חיים

ג'ניפר לופז, המתגוררת עם משפחתה בשכונת פסגת זאב, לא האמינה למשמע אוזניה כשהרופאים שטיפלו בה בישרו לה שלא תוכל להרות כדי לא לסכן את חייה. הצעירה בת ה-29 שנולדה באקוודור ועלתה לישראל לפני 13 שנים, הכירה בישראל את מי שהפך לימים לבעלה וילדה את בתה הראשונה.

המייל האדום של "כל העיר" [email protected]

לפני כשנתיים עברה ג'ניפר אירוע מוחי וחייה ניצלו. בעקבותיו הבהירו לה רופאיה שהריון נוסף יסכן את חייה, אך הרצון להרחיב את המשפחה היה גדול והיא ובעלה נותרו אובדי עצות. "הייתי בדיוק בעבודה כשהתחלתי להרגיש רע", מספרת ג'ניפר. "לקחתי את הפלאפון כדי לענות להודעות והפלאפון נפל לי מהיד, הרמתי אותו והוא שוב נפל, בפעם השלישית הבנתי שמשהו מוזר קורה. עבר לי בראש שאני חווה אירוע מוחי, אבל עדיין שכנעתי את עצמי שאין סיכוי, אני צעירה! מה פתאום אירוע מוחי? כשהתרוממתי לקום מהכיסא בעבודה הרגשתי שהרגל השמאלית רדומה וגררתי אותה. הרמתי טלפן לאמא שלי – היא אחות במקצועה, וסיפרתי לה מה קרה לי והיא אמרה לי לגשת מיד להיבדק.

"אני לא יודעת למה משכתי את הזמן, כנראה שבאמת לא האמנתי שאני באמת עוברת אירוע מוחי. אמרתי לעצמי – "לי זה לא יקרה" ולכן לא מיהרתי ורק כעבור כמה שעות הגעתי למוקד טרם. משם הכל כבר התרחש במהירות, וכמה דקות אחרי כבר הובהלתי באמבולנס להדסה עין כרם.

"בבית החולים טיפלו בי במקצועיות רבה, ערכו לי בדיקות שונות ושם התברר לי לראשונה שאני באמת עוברת אירוע מוחי וגם גיליתי שאני בתחילת הריון שלצערי היה מחוץ לרחם. בשלב הזה פגשתי לראשונה את פרופ' חוסה כהן, מנהל יחידת צנתורי המוח שביצע את הצנתור שלי באופן מיידי ולאחריו אושפזתי לצורך בדיקות שונות בהן ניסו להבין מה הגורם לאירוע. הזמן עבר ועשו לי MRI נוסף וצנתורים נוספים והגורם למצבי נשאר עלום. הרופאים העלו סברה מסוימת שזה קשור להריון מאחר ולא ראו שום דבר אחר".

"עברו חודשים מאז האירוע ושוב פעם הצורך להגדיל את המשפחה ולהביא אח או אחות לבתנו", משתפת ג'ניפר. 'בהתייעצות עם נוירולוגים שונים, הם הבהירו שהריון יביא לסכנת חיים וחששתי בהחלט. ראיתי לנגד עיניי את הבת שלי וחשבתי שאני צריכה לשמור על עצמי בשבילה, בוודאי לאור כל התחזיות הקשות".

"ואז הגעתי לביקורת אצל פרופ' כהן", היא מספרת בחיוך. "בהתייעצות איתו – הייתה זו הפעם הראשונה שבה לא שמעתי על הקטסטרופות שצפויות לי. הסברנו לו שאנחנו מאוד רוצים להביא ילד נוסף ומאוד קשה לנו לקבל שזה סוף הסיפור. פרופ' כהן הבין את המצב. הוא הסביר לי באופן מפורט מהן החששות של הרופאים, מהן ההתלבטויות ומהם הסיכונים שיכולים להיווצר אבל יחד עם זאת לא שכח לומר את העובדה החשובה, שיכול להיות שהכל יעבור בשלום! שיכול להיות שההריון שהוחמץ לא באמת קשור לאירוע שעברתי, והבטיח שילווה אותי בכל החלטה שאקח. הדילמה הייתה גדולה אבל בטחתי בו ואחראי התייעצות עם בעלי החלטנו לצאת לדרך".

"אנחנו פועלים בתקופה של רפואה מתגוננת, זה לא סוד", אומר פרופ' כהן. "ישנם הרבה מצבים בהם מטופלת בהריון סובלת מבעיות רפואיות שונות והיא מקבלת כחלק מההמלצות הרפואיות לעשות הפלה או לא להיכנס להריון בכלל. מבחינתי, לוותר על ילד זה לוותר על חלום, ואני לא תמיד מסכים עם ההמלצה הזו, כי מדובר במחיר גבוה מאוד".

"אני מאמין במחקר, במדע ובתוצאותיו וחלק מהפעמים ההמלצה לבצע הפלה נעשית בגלל תחושת בטן ולא בגלל עדויות רפואיות מחקריות", הוא מדגיש ומבקש להסביר: "הגיל בו נמצאות נשים בתקפות שיא הפוריות שלהן, הוא גם הגיל בו יש שיא במחלות אחרות. AVM – מום עורקי ורידי נפוץ בגילאי 20-40, שזהו גם הגיל בו מרבית הנשים נכנסות להריון, אז כאשר מגיעה אליי בחורה עם AVM והיא במקרה בהריון – האם אני יכול להאשים את ההיריון? או שזה סתם צירוף מקרים? אני לא יכול לדעת אם יש בוודאות קשר או שזה פשוט צירוף מקרים ובספרות המחקרית אין מספיק מידע על הנושא וברוב הפעמים אין לנו מספיק עדויות להצביע בצורה מדויקת שההיריון הוא הגורם למחלה. זה המוטיב שתמיד מנחה אותי אלא אם כן אני יודע בוודאות אחרת.

"כשג'ניפר ובעלה הגיעו אליי הבנתי שהם מאוד מאוד רוצים ילד. בדקתי וסקרתי את כל הספרות וחיפשתי מצב דומה למה שהיה לה ולא מצאתי משהו שמקשר בהכרח בין הריון לאירוע מוחי. ישבתי איתה ועם בעלה ופרסתי בפניהם את כל מה שאני יודע וגם מה שלא. ראיתי שהיא מבינה את הסיכונים וגם מבינה שיכול להיות שהכל יעבור בשלום.

"ליוויתי אותה כמו שהבטחתי לאורך כל הדרך, היא הייתה אצלי במעקב קפדני והייתי בקשר עם הרופא הגניקולוג שלה וגם עם הרופא המיילד שלה על מנת לדאוג שההריון יעבור בשלום ואז גם הלידה ולשמחתי כך היה. לג'ניפר ובעלה נולד בן מקסים ואני שמח שהיה לי חלק בשמחה הגדולה שלהם".

"לפרופ' כהן תמיד היו את התשובות ואת המילים הנכונות עבורנו", אומרת ג'ניפר בהתרגשות, כשהיא חובקת את בנה בידיה. "הוא היה בטוח בעצמו ובי ובזכותו הייתי בטוחה עם ההחלטה שלקחתי. פגשתי רופא שתמך, הכיל והוביל, שדאג לשוחח איתי בגובה העיניים ולתת לי לקבל החלטה מושכלת בעצמי ולא לבטל אותי ואת הרגשות שלי ובזכותו יש לנו היום בן. הבת שלנו זכתה באח שתמיד חלמה עליו".