שלום גלעדי בן אהוב,
כותבת לך מכתב שלא נכתב עד היום. חצי יובל שנים עברו, עשרים וחמש שנים מאז נפרדנו לתמיד.
לפני עשרים וחמש שנים וארבעה חודשים תכננתם שרוני, אתה ודנדנ לעשות לנו הפתעה לרגל חצי יובל שנות נישואנו.
הכל היה מתוכנן, התרגשות, סקרנות וציפייה. שעתיים לפני האירוע נקראת לחזור לצבא. איני זוכרת מה היתה אז הסיבה. זו היתה אכזבה גדולה. ביקשת שנערוך את החגיגה בלעדיך, וכך עשינו. זה היה קדימון לעשרים וחמש השנים שבאו אחר כך.
כל ארוחת שישי, כל חג, כל אירוע משפחתי המשיכו להיערך ללא נוכחותך הפיזית.
אז לא ידענו שזה מה שיקרה. רוצה לספר לך שלמרות שאינך נוכח פיזית באירועים מתרחשים בחיים שהמשכנו, אתה נוכח וקיים אצלי, אצל אבא, אצל שרוני ודנדנ, אצל בני זוגם ואצל האחיינים שלך. אין ברכה שנכתבת מטעם המשפחה ששמך אינו מופיע בה, או ציון תאריך כלשהו שאתה אינך חלק מהם.
רשימת העולים למסוק – שמו של גלעד מישייקר ז"ל נכתב בטעות פעמיים (צילום: באדיבות המשפחה)
אתה זוכר שבבוקר הארבעה בפברואר שנת 97' לקחתי אותך בסביבות השעה 11 לתחנה המרכזית בירושלים? נתת לי נשיקה ויצאת מהאוטו, נתת לי עוד נשיקה ויצאת מהאוטו, ונתת לי עוד נשיקה, יצאת מהאוטו ואמרת לי אמא תשמרי על כולם.
זו היתה פרידה שונה מכולן.
ביחד נהרגתם שבעים ושלושה חיילים, מתוכם עשרים מהפלחה"ן ועשרה מהפלנ"ט של חטיבת הנח"ל. במסוק שלך היו רק שלושים ושישה לוחמים ואנשי צוות אוויר, כי שמך הופיע פעמיים ברשימת העולים למסוק, מספר 6 ומספר 19. כמה סמלי שבאותו שבוע היית אמור לקבל את תפקיד החובש הפלוגתי ושמך הכפול הציל חיי חייל אחר.
גלעד מישייקר ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)
אבא כתב שיר, שקרא לו "לשחקים" על האחד שנפל פעמיים:
"לשחקים" / יונתן מישייקר (מאי 2005)
לשחקים, לשחקים, השבעים ושלושה
בשתי ציפורי השמיים,
להט השמש דעך בענן
ושלג כיסה עפעפיים.על המסלול בשדה, בפאה,
שתי ציפורי השמיים
חיכו עד יינתן האות
לנסוק בשעת בין ערביים.שתי רשימות, רשימה ורשימה,
לשתי ציפורי השמיים;
בכל רשימה שלושים ושבעה
לוחמים בבסיס מחניים.הרשימה האחת נשלמה
לאחת מציפורי השמיים;
והרשימה השנייה אז פלטה
שם אחד, שחזר פעמיים.מן המיטב, שלושים ושבעה
נכנסו בציפור השמיים;
ובציפור השנייה, שלושים וששה
כי האחד נרשם כמו השניים.עוד רגע, על רקע כפור וקרה
שתי ציפורים לשמיים;
תיאום אחרון, בדיקה אחרונה,
להבים סובבים, השניים.הנה הן המריאו: ליל עלטה
מקיף ציפורי השמיים.
החיילים נלקחו רק פעם אחת –
האחד נחשב כפליים.יד אכזרית של אויב לא יכלה
לשתי ציפורי השמיים;
אך הן לא חזרו ולא נמלטו
מגורל שנגזר על השתיים.ברעש אדיר, פיצוץ לא נדע,
התנגשו ציפורי השמיים;
נפלו גיבורים, שבעים ושלושה,
וגיבור שנפל פעמיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
איני יודעת אם אתה זוכר, אך כחודשיים לפני העלייה השלישית והאחרונה ללבנון נכנסת לחדר השינה שלנו, היית גבוה ויפה, עם ג'ינס וטי שרט לבנה. הסתכלת בי ואמרת: אמא אם יקרה לי משהו בצבא, אני לא יכול להגיד לכם לא להיות עצובים אבל אני מבקש שתמשיכו לחיות.
אהבת את החיים.
השארת לי צוואה להמשיך לחיות ולשמור על כולם. גם אחרי עשרים וחמש שנים, חצי יובל של אינך אתה ישנך בכל עוצמתך.
אוהבת אותך הכי,
אמא
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
יגאל
רגיש ומצמרר