ההכנות לפסטיבל הפנתרים השחורים במוסררה, ציור קיר-הפנתרים השחורים במוסררה (צילומים: מרכז קהילתי מורשה, יפעת ראובן)
ההכנות לפסטיבל הפנתרים השחורים במוסררה, ציור קיר-הפנתרים השחורים במוסררה (צילומים: מרכז קהילתי מורשה, יפעת ראובן)

דעה | רוח 'הפנתרים השחורים' עוד מנשבת בירושלים

השבוע יתקיים בשכונת מוסררה פסטיבל ייחודי לציון 50 שנה לפנתרים השחורים. מנכ"ל המינהל הקהילתי בשכונה אלדד וייל מספר על הפסטיבל, על חשיבתו ועל המהפך התודעתי שחוללו הפנתרים - אז וגם כיום | טור דעה

פורסם בתאריך: 20.6.22 10:41

כל בוקר יש לי את הזכות לפתוח את היום עם שמעון לוי, הקמב"צ הלא רשמי של "הפנתרים השחורים" ומי שלימים היה יו"ר שכונת מוסררה בתקופת טדי קולק ושיקום שכונות. אנו משוחחים על החיים, על אי-שוויון, משפחה, פוליטיקה, ניהול בית קנדה והשכונה ועוד שלל תובנות מניסיונו של שמעון.

ככה זה, כשמקום העבודה שלך זו שכונת מוסררה – וקוקו דרעי הגדול, אליעזר אברג'ל, ראובן אברג'ל, שרלי ליאני, רפי אוחיון, אבי מויאל ועוד ועוד הם הנופים הניבטים מחלון משרדך.

תנועת "הפנתרים השחורים" שפעלה בין השנים 1973-1971, לפני כ-50 שנה, שינתה את פני החברה הישראלית ואולם, כפי שאמר לנו קוקו דרעי, ממנהיגי הפנתרים הבולטים, היא לא זכתה להיכתב ולהיזכר בצורה זו בדפי ההיסטוריה. אילולי מלחמת יום כיפור, לא היתה המחאה נקטעת וגם לא עוצרת עד אשר היתה משחררת כל כבל של עוול ופגיעה על רקע מעמדי/עדתי/דתי במדינת ישראל. זו היתה הפעם הראשונה בתולדות מדינתנו הצעירה, שהשיחה על אי-שוויון הפכה לגל אדיר של זעקה. "לא צעקנו על מילקי", אמר לי שמעון. "יצאנו לרחובות כי היינו רעבים באמת". מחאה שבאה מהבטן, היא מחאה עמוקה ביסודה וכמעט ולא ניתן לעצור אותה, אלא אם כן, בא עליה איום קיומי גדול יותר, כפי שקרה ב-73'.


אלדד וייל עם חברי הפנתרים - לולו, שרלי ליאני, שמעון לוי, קוקו דרעי, אבי מויאל (צילום: קרן אדלר)

אלדד וייל עם חברי הפנתרים – לולו, שרלי ליאני, שמעון לוי, קוקו דרעי, אבי מויאל (צילום: קרן אדלר)


לכן אני מרגיש שהמחאה של הפנתרים מעולם לא הוכרעה או פסקה. היא מבעבעת מדי פעם מעל לפני השטח. פעם במחאת האתיופים, פעם במאבק הנכים (שקראו לעצמם "הפנתרים השחורים חוזרים"), פעם במחאה החברתית של 2011, פעם במאבק על נחל האסי ועוד ועוד. זו רוחם של הפנתרים, שעוד מנשבת כאן במוסררה ובמשק-כנפיים מנערת פעם בפעם את החברה הישראלית.


ציור קיר 'הפנתרים השחורים' בשכונת מוסררה (צילום: יפעת ראובן)

ציור קיר 'הפנתרים השחורים' בשכונת מוסררה (צילום: יפעת ראובן)


דווקא כבן להורים אירופאים שיש לו הזכות לפעול בשכונת מוסררה בשנים האחרונות, אני מרגיש עד כמה חשובה ההנצחה וחגיגת ציון הדרך הזה. לכן, השבוע אנו נקיים לאחר 50 שנה את פסטיבל "הפנתרים חוזרים למוסררה" – עם הפנינג משפחות ונוער, כנס אקטיביזם ירושלמי ומפגש מחזור של כל הפנתרים ותושבי מוסררה לדורותיהם. זו הדרך שלנו להסביר לנוער ולצעירים, את חשיבותה של אותה מחאה ואת אמיתות השאלות שנשאלו אז ועודן כל כך נכונות גם כיום.

 

 


ההכנות לפסטיבל הפנתרים השחורים במוסררה (צילום: מרכז קהילתי מורשה)

ההכנות לפסטיבל הפנתרים השחורים במוסררה (צילום: מרכז קהילתי מורשה)


מישהו חכם פעם אמר לי, שהשאלה אם מלחמה, מחאה או כל החלטה היסטורית מתבררות כהצלחה או כמשמעותיות הן לא שאלה של אז או מה בדיוק קרה עד הסוף, אלא שאלה של כאן ועכשיו וכיצד אנו בוחרים לזכור את העבר שלנו. אני מזמין אתכם להתהלך בסמטאות מוסררה, לשוחח עם אחד מוותיקי הפנתרים, להתדיין בשולחן עגול, ליצור בגרפיטי או לשמוע שירה מקומית ולכתוב יחד את דף ההיסטוריה.

  • הכותב הינו אלדד וייל, מנכ"ל מינהל קהילתי מוסררה ומרכז צעירים ירושלים, משמש גם כראש עדת-הצופים.

מחפשים דירת 4 חדרים בצפון העיר? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר