הפרויקט הלאומי לשיקום נחל קדרון והשבתו אל הטבע מתקדמת בקצב משביע רצון – כך מבשרים השבוע בחברת הגיחון (תאגיד המים של ירושלים). כידוע, כפי שפורסם לא אחת בעבר, מדי יום מוזרמים אל הנחל כ-50 אלף קוב של ביוב גולמי מירושלים וישובי הסביבה – כמות השווה בגודלה לכלל השפכים של ערים גדולות דוגמת באר שבע או נתניה.
מאז קודם המדינה לא ניסו ללא הצלחה גורמים שונים למצוא פתרון לנחל, שהוא אחד הגדולים והמרשימים בנחלי מדבר יהודה. במרוצת השנים נערמו בצידי הערוץ ובסביבתו פסולת בנין ואשפה המגיעה עם זרם הביוב, וזאת בנוסף על גדילת מיני צמחיה פולשת. משנת 2015 מובילים קבוצת חברות "הגיחון" את תכנון תוכנית העבודה לשיקום הנחל ויישומה בפועל. התוכנית, יש לציין, הוכנה בשיתוף רשות המים ותואמה עם עיריית ירושלים, מתאם הפעולות בשטחים, המנהל האזרחי משרדי ממשלה שונים ובהם משרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד הביטחון, המועצה לביטחון לאומי, רשות הטבע והגנים, פיקוד מרכז, מנהלת קשת צבעים ומנהלת גבולות ותפר, משטרת ישראל, מג"ב, כאשר חלקה מבוצע בשיתוף עם רשות לניקוז ים המלח. בשנת 2018 אושרה התוכנית הכוללת במשרד ראש הממשלה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
היעדים העיקריים של התוכנית הינם ראשית הסדרה מלאה של תשתית הביוב באגן ניקוז גדול ממדים המוגדר כנחל ארצי והסרת המפגע הסביבתי האדיר, שנית – השבת הנחל למצבו הטבעי – נחל אכזב שיטפוני ובסופו – שיפור מאזן המים בבקעת הירדן וצפון ים המלח. תוכנית העבודה חילקה את הפרויקט לשישה מקטעים אוטונומיים, בכל מקטע תוכננה תוכנית הנדסית ייחודית לו, על פי התוכנית הכוללת, תוך התאמה פרטנית לתנאי השטח המיוחדים והצרכים השונים.
עיקרי התוכנית הם יבוש הנחל באמצעות קליטת השפכים מכלל תורמי השפכים לתוך מאספי ביוב בקטרים רבי קוטר (800-1000 מ"מ) ובאורך מצטבר של למעלה מ 37 ק"מ בטופוגרפיה מורכבת ומאתגרת, בניית שני מתקני טיפול קדם: הראשון בתחום ירושלים הכולל בריכת וויסות, ויכלול טיפול קדם ברמת סינון של 1 מ"מ ושיקוע חול. השני – בלב מדבר יהודה לקליטת שפכים שיתכן ויזרמו בנחל. במוצא מאספי הביוב, השפכים יקלטו במכון טיהור אוג שם יטוהרו לקולחים שיופנו להשקיית גידולים שונים באזור צפון ים המלח ובקעת הירדן של חקלאים ישראלים ופלסטינים. לשם כך המכון יעבור שדרוג והגדלה לקליטת כלל כמות השפכים.
בחברת הגיחון מתגאים השבוע כי הפרויקט מתקדם בקצב משביע רצון, וכי לאחר כשנתיים וחצי מיום תחילת העבודות – התוכנית הסדורה נמצאת כיום באמצע הדרך.
אבי בלשניקוב, יו"ר תאגיד הגיחון וחברת מבט"י: "תאגיד הגיחון וחברת מבט"י – קבוצת חברות הגיחון – מנהלים בשנים האחרונות את אחד הפרויקטים הגדולים ביותר שנעשו בישראל ובמזרח התיכון בנושא שמירה והגנה על הסביבה. זוהי משימה לאומית שאנשינו שוקדים עליה, לילות כימים, בכל תחומי העשייה, בכל תנאי מזג האויר לטובת תושבי העיר ירושלים והסביבה, למען ערכי הטבע והמורשת, לטובת ארץ ישראל וכדור הארץ. שיקום נחל קדרון יסדיר באופן מלא את בעיית הזרמת השפכים באגן קדרון ומשרת את כל הישובים לאורך ערוץ הנחל. כך נחזיר לנחל הקדרון את ההוד וההדר הסביבתי, המורשתי, התיירותי וההיסטורי".
אז מה בוצע בשטח הנחל עד כה?
מקטע 1 – הנמצא בתחום שיפוט ירושלים: תוואי הנחל במקטע זה, יובש מזרימת ביוב גולמי עד סמוך גדר הביטחון. הנחת צינור זמני בקוטר 1,000 מ"מ ובאורך של 1,000 מטר לקליטת השפכים הזורמים בערוץ הנחל, פונו מתוואי הנחל כ-150 אלף מ"ק של עפר ופסולת ומויינו למרכיבים השונים, כאשר חלק מהעפר כבר נוצל לצרכי הפרויקט וכ-20 אלף טון פסולת פונתה לאתר הטמנה.
מקטע 2 – הינו אזור גדר הביטחון שמתחתיו חולף ערוץ נחל קדרון: בשיתוף רשות ניקוז ים המלח, הושלמה בניית מובל הניקוז, הסתיימה בניית מערך קירות תומכים לדרך הגישה למתקן הקדם, דרך הנסללת בתנאי שטח מורכבים. בנוסף תוואי הנחל הוסט מזרחה כדי לשחרר את תא השטח הצר בערוץ הנחל לטובת בניית מתקן טיפול הקדם. לאחרונה נבחר הקבלן אשר יבצע את הנחת מאספי הביוב הראשיים מירושלים ותשתיות תומכות ומתקן טיפול הקדם ובריכת הוויסות.
רוצים להישאר מעודכנים?
מקטע 3 – תחום שטחי הרשות הפלסטינית: מתקיים ממשק לביצוע התשתיות בתחום זה.
מקטע 4 – הינו שטח שמורת הטבע ההסכמית: במקטע זה הסתיימו כל העבודות על פי תוכנית העבודה, כולל הקמת מתקן תפיסת ביוב וסילוק מוצקים אשר בו ייקלטו שפכי הרשות הפלסטינית וכן ביוב שהוזרם לנחל. ממוצא מתקן התפיסה הונחו שני מאספי ביוב מקבילים בקוטר 800 מילימטרים כל אחד, עד בקעת הורקניה, כמתואר במקטע 5.
מקטע 5 – שטח קדרון המדברי: תוואי השטח במקטע זה קשה לגישה וערוץ הנחל חולף על פני נופים וערכי טבע ייחודיים, אתרים ארכיאולוגים ואתרי מורשת כגון קניון ומנזר מרסבא המרהיב, הבנוי ממש אל תוך ערוץ הנחל. במטרה שלא לפגוע בערכי הטבע הנדירים בקניון מרסבא תוך תיאום עם הכנסייה ורשות הטבע והגנים, הוסט תוואי מאספי הביוב מערוץ הנחל אל תוך מנהרת תשתיות שנכרתה בעומק של כ-60 מטרים, ברוחב של כ-6 מטרים ובאורך של כ – 1,200 מטרים, תחת אתגר הנדסי ולוגיסטי, בתוכה הונחו מאספי הביוב. סך הכל הונחו 16 ק"מ של מאספי ביוב בין מתקן התפיסה עד בקעת הורקניה (שני מאספים באורך 8 ק"מ כל אחד).
מקטע 6 האחרון – קדרון צפוני בין בקעת הורקניה למט"ש אוג: במקטע זה הושלמו כ-6 ק"מ בקוטר של 1,000 מ"מ (מתוך 16 ק"מ על פי תכנית העבודה) של הנחת צנרת להולכת שפכים מבקעת הורקניה למכון אוג. תשתית הולכת השפכים במקטע זה תוכננה כך שניתן יהיה ליצר חשמל הידרו אלקטרי מזרם השפכים. החשמל יסופק לצריכה עצמית על מט"ש אוג. בתיאום עם משרד הביטחון ופיקוד מרכז, עודפי עפר מתחום העבודות משמשים לשדרוג מערך המטווחים של בסיס נבי מוסא. עם התקדמות הפרויקט, עודפי עפר נוספים יועברו לטובת שדרוג שמורת הטבע עיינות צוקים.
מט"ש אוג – במסגרת תוכנית העבודה מט"ש האוג יעבור שדרוג כדי לטפל בכל כמות השפכים שתגיע אליו. בימים אלה נערך מכרז להגדלה ושדרוג מט"ש אוג.
עבודות התשתית האדירות של שיקום נחל הקדרון נמשכות ובימים אלה נכנסות העבודות לשלב השני עד לסיומו של הפרויקט בשנת 2025.
העסקה שחלמתם עליה מחכה כאן. היכנסו לזירת הנדל"ן של ירושלים
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
