גדל בפסגת זאב – נפל בקרב בבית חנון: סיפורו של רס"ן דביר ציון רווח ז"ל

לפני כחודש, ב-7.1.2025, נפל קצין הנח"ל רס"ן דביר ציון רווח ז"ל בקרב בבית חנון שבצפון רצועת עזה. בן 28 בלבד בנופלו. ביום רביעי שעבר הגיעו בני משפחתו וחבריו של דביר ז"ל לבית הקברות הצבאי בהר הרצל, וציינו 30 למותו.

דביר, נולד וגדל בשכונת פסגת זאב, והוא עוד גיבור ירושלמי בעיר שמשלמת מחיר יקר בהגנה על המדינה. דביר היה מפקד פלוגת החוד של גדוד 932 של הנח"ל. הוא נהרג ממארב בבית בבית חנון. ביחד איתו נפל גם סגנו – סרן איתן ישראל שכנזי ז"ל מהיישוב עלי.

דביר הותיר אחריו את אישתו אור, הנמצאת בהיריון, את בנו בן השנתיים צור, זוג הורים – אברהם ועשירה, ושלושה אחים – תמיר, מור ועידו.

"יש לנו חור בלב, אבידה ענקית, הוא היה פשוט גיבור ישראל", אומר אברהם רווח בשיחה עם "כל העיר", ומוסיף בגאווה: "כשמסתכלים עליו רואים פנים של גיבור. הוא היה מנהיג מלידה, מפקד אמיץ ללא חת. לא עוד מפקד, הוא פשוט היה הראשון להסתער, הראשון בקרב, הוא סחף אחריו את חייליו וידע להרגיע מפקדים אחרים במהלך הקרב ברגעים קשים. הוא היה קצין מצטיין שקיבל שבחים רבים לאורך כל שירותו".

דביר ציון רווח ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)

מקור ההשראה – סבא יעקב

אבל הסיפור של דביר, לא התחיל בצבא. כילד, הוא למד בממ"ד תורני "חנן" בפסגת זאב, וכבוגר יותר למד באורט גבעת רם. הוא לא היה התלמיד הכי מצטיין, כך מעיד אביו, אבל תכונה אחת בולטת שלו בלטה מעל הכל – כשהוא היה מסמן מטרה אי אפשר היה לעצור אותו. "היה ילד שובב, מלא חן, ולא היה תלמיד מצטיין כי הוא לא השקיע הרבה בלימודים, אבל כשהוא רצה משהו הוא היה עושה הכל כדי להשיג וכך גם בלימודים. כשהבין שאולי יעיפו אותו מבית הספר הוא החל ללמוד, הפך להיות תלמיד טוב וסיים עם בגרות מלאה וציונים טובים. הוא לא סתם הלך ללמוד באורט גבעת רם – הוא רצה ללמוד חשמל בדיוק כמו סבא שלו שהיה מקור השראה עבורו".

סבו של דביר, הוא אולי הדמות שהשפיעה עליו יותר מכל. סבא יעקב סמוליאנסקי, הוא אביה של אימו של דביר עשירה, ואברהם מספר על הקשר ההדוק בין הסבא לנכדו:" סבא יעקב היה ניצול שואה, זה השפיע מאוד על דביר. הסבא גם למד חשמל ודביר רצה להיות כמוהו, הוא גם היה לוחם ביחידת חי"ר ודביר הושפע רבות והפך להיות לימים קצין לוחם בגללו. הוא ממש היווה עבורו מודל לחיקוי".

עד כך כל הקשר בין השניים היה חזק והסיפור הבא יעיד על כך. "יעקב נפצע והיה בתאונת עבודה וכחלק מהשיקום הוא היה לוקח את דביר שהיה קטן לטייל מאיזור שמואל הנביא שם התגורר ועד לבית תורג'מן", מספר אברהם, "מיותר כמעט לציין שהוא לקח מאוד קשה את נפילתו של דביר. היה ביניהם קשר מאוד הדוק. הוא היה קרוב אליו כל כך ודביר חיקה אותו ורצה להיות כמוהו".

התפילה שכתב רס"ן דביר ציון רווח ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)

דביר היה כאמור ילד נחוש וכשהוא רצה להשיג משהו – שום דבר לא היה עוצר בעדו. כנער בתיכון, דביר נסע למסע בפולין עם כיתתו ומהסיפורים של סבא יעקב, הוא הבין היכן הוא היה כילד בבית היתומים בזמן מלחמת העולם השניה. דביר רצה לבקר שם, לראות היכן סבא שלו היה בזמן השואה, בבית הספר התנגדו וסירבו לשלוח אותו לבד.  דביר לא ויתר כפי שכבר היה אפשר להבין והיה נחוש מאוד להשיג את מבוקשו, הוא "שיגע" את כל מי שהיה צריך עד שמקבלי ההחלטות נכנעו  לעיקשותו ובית הספר צירף לו מאבטח. דביר השלים משימתו, ביקר בבית היתומים שבו היה סבו, צילם תמונות במקום שהשפיע רבות על סבו.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

לפני כארבע שנים הוא התחתן עם אהובתו, אור, ועבר להתגורר עימה ברמת גן – בסמיכות לבית הוריה – כדי שיהיה להם קל יותר, במיוחד כשדביר נמצא הרבה בצבא. "הבן שלו שואל איפה אבא, מסתכל בתמונות בבית של אבא שלו הגיבור. עצוב שזה כך, הוא כבר לא יזכה לראות את אביו אבל יכיר אותו מהסיפורים שנספר לו עליו ואת אופיו הנחוש ואיך הוא הזיז מדרכו כל מכשול", אומר בכאב האב אברהם.

הנחישות של דביר לא עוצרת כאן ובנו עוד ילמד עליה רבות והנה עוד סיפור שמאפיין את קצין הנח"ל. הוא סבל מפריצת דיסק והיה יכול לבחור שלא להילחם או לעבור לתפקידים נוחים יותר – אבל הוא רצה לדבריו "להגן על עם ישראל". "הביקור בפולין השפיע עליו רבות", מציין האב אברהם, "הוא אמר כל הזמן שהשואה לא תחזור ושהוא יעשה כל שביכולתו למנוע את השואה הבאה. הוא נלחם מהיום הראשון של השבעה באוקטובר עם חטיבת הנח"ל ברצועת עזה ועד ליום נפילתו. האבסורד הוא שחטיבה יצאה לפני שבועיים מעזה והוא כבר לא יחזור".

אברהם, איזה מפקד הוא היה?
"מאוד תחבולן ויצירתי. כשהוא היה בשטח חייליו היו רגועים, הוא היה מסמן עם היד ודבריו היו מבוצעים, הכל בשקט עם כריזמה רגועה ובלי יותר מדי לדבר. הפוך לגמרי מהנער השובב שהיה בבית הספר. הוא היה מפקד נערץ וגיבור ישראל שלא פחד מכלום כשגם עם פציעה בגב הוא לחם בלי לחשוב פעמיים. גם באימונים בריצות ה-3,000 במסגרת הצבאית הוא היה ראשון וכל זה עם פריצה. כזה הוא היה – לא מוותר לעולם".

הסטיקר לזכרו של רס"ן דביר ציון רווח ז"ל (צילום: באדיבות המשפחה)

ביום רביעי האחרון המשפחה ציינה 30 יום למותו ועלתה לקברו ועכשיו משפחת רווח חושבים איך להנציח את בנם יקירם. "בעיריית רמת גן כבר החליטו שיקראו שם על שמו. כרמל שאמה כהן הבטיח לי. בנוסף, הוצאנו סטיקר שמאפיין אותו יותר מהכל – 'הראשון לפעול, הראשון לשנות'. הוא גם כתב תפילה עוד לפני המלחמה, תפילה שכל אחד צריך לשאת עימו. אנחנו כל הזמן עסוקים איך להנציח אותו – את גיבור ישראל".