מעצבות את המחר – המנהיגות הקהילתיות של ירושלים

ביום שבת, ה-8.3, יצוין ברחבי הגלובוס יום האישה הבינלאומי. היום המיוחד הזה מצוין במגוון אירועים השמים את הנשים במרכז, בדגש על עוצמה נשית, קידום נשים ושוויון מגדרי.

בירושלים, כמו בישראל כולה, מספרן של הנשים המובילות הולך ועולה, אך מספיק להסתכל על מספר חברות מועצת העירייה – 6 נשים מתוך 31 חברי מועצה, סגנית ראש עיר אחת מתוך 8, כדי להבין שהמצב אינו שוויני. ושלא יובן – כפי שכבר נאמר – המצב ברמה הארצית אינו שונה, לא במגזר הציבורי (מישהו יודע כמה מנכ"ליות יש במשרדי הממשלה?) ולא במגזר הפרטי – שם נשים עדיין לא זוכות לייצוג שוויוני בעמדות המפתח כפי מספרן באוכלוסייה.

אבל המצב הולך ומשתפר, והנשים המובילות מפלסות את דרכן אט-אט לעמדות המפתח. ברמה המקומית – מתוך 24 יו"רים של מנהלים קהילתיים, שש הן נשים. לקראת יום האישה הבינלאומי, שוחח איתן "כל העיר" על הדרך שעברו, על האתגרים שעיצבו אותן כמנהיגות ועל החזון שלהן לעתיד הקהילות השכונתיות בירושלים. אז קבלו את הנשים שמשנות את ירושלים מבפנים – מארמון הנציב בדרום העיר ועד לרמות אלון בצפונה. כך נראית מנהיגות נשית-קהילתית בירושלים.

"התחלתי מתוך צורך אישי – וזה הפך לשליחות"

ויקה אלקין (46), נשואה למיכאל ואם לנועה, הלל ואבנר, יו"ר מינהל קהילתי תלפ"ז (ארמון הנציב) וארנונה הצעירה (כ-20,000 תושבים ותושבות) בשלוש השנים האחרונות, דוברת כללית מחוז ירושלים

מה הוביל אותך לקחת תפקיד מנהיגותי בירושלים, ואיך הדרך האישית שלך משתקפת בעשייה?

"הגעתי לשכונת ארמון הנציב לפני 15 שנים, כשבתי הבכורה עמדה לעלות לכיתה א'. חיפשתי מסגרת חינוכית משלבת, כזו ששואבת ממקורות יהודיים אך מאפשרת אורח חיים מסורתי-פתוח. כשלא מצאתי, החלטתי, יחד עם קבוצת חברות-שכנות – איילה וול, רותי בן חיים, שירה כהן בק ועוד – להקים מסגרת כזו בעצמנו.

"היוזמה הצליחה, ומשם הדרך להובלה קהילתית היתה טבעית. יחד עם חברותיי הקמתי את שבט הצופים החילוני 'אמיר', שנקרא על שמו של רב-סרן (במיל') אמיר זוהר, שהיה מנהל המינהל הקהילתי בשכונה ונפל בקרב בהיאחזות נח"ל אלישע שבמבואות יריחו בשנת 2000. רתמנו את עיריית ירושלים, הנהגת הצופים וקרן ירושלים – והשאר היסטוריה.

"כשהבנתי שלתושבת מן השורה יש כוח לשנות מציאות, נשאבתי לחלוטין. בחרתי להעמיק את המעורבות שלי ולהיבחר להנהלת המנהל הקהילתי".

ויקה אלקין (צילום: ארנון בוסאני)

איך את רואה את קהילת השכונה בעוד עשור, ומה את עושה היום כדי להפוך את החזון למציאות?

"כיום, ארמון הנציב היא שכונה בצמיחה אדירה, עם השקעה משמעותית מצד ראש העיר משה ליאון. רואים את זה בתשתיות חדשות, בפארקים, בפיתוח ריאות ירוקות ובריבוד הכבישים. לצד אלו, הקהילה פורחת עם יוזמות תרבותיות ייחודיות כמו פסטיבל "סגול בארמון", קיר הטיפוס הראשון מסוגו בירושלים והפאב הקהילתי "בארמון" – מוקד מפגש חברתי ייחודי.

"לצד הפיתוח, ישנם אתגרים משמעותיים. השכונה היא שכונת תפר, וביטחון התושבים הוא עדיין אחד האתגרים המרכזיים."* בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", קמו שתי יוזמות ייחודיות בשכונה – 'משמר הארמון' ו'כיתת כוננות', שבהן משתתפים תושבים – נשים וגברים – שמתנדבים באופן יומיומי למען ביטחון הקהילה ותגובה מהירה לאירועים חריגים.

"אני פועלת יחד עם חברי ההנהלה להמשיך ולחזק את הביטחון, לשפר את הנגישות התחבורתית ולפתח את מערכת החינוך כך שתתאים לכל תושבי השכונה. בעוד עשור, אני רוצה שארמון הנציב תהיה הבחירה הטבעית של משפחות בירושלים – בזכות אופייה הפלורליסטי, איכות החיים והביטחון שהיא תספק לתושביה".

איזה מסר יש לך לנשים צעירות שחולמות להנהיג ולהוביל בירושלים?

"מנהיגות היא לא רק תפקיד, אלא אחריות ויכולת ליצור מציאות טובה יותר. אל תחכו להזדמנות – צרו אותה. ירושלים זקוקה לנשים חזקות שיובילו שינוי, והדרך להתחיל היא פשוט לקום ולפעול. יש בעירייה, בחברה למתנ"סים ובשכונה שותפים נהדרים, אנשי מקצוע וקהילה תומכת. אם את רואה משהו שצריך להשתנות – קומי ותשני אותו".

איך לדעתך ניתן למשוך עוד נשים לתפקידי מנהיגות קהילתית?

"הדרך הטובה ביותר למשוך נשים לתפקידי מנהיגות היא לתת להן מקום ולהראות להן שזה אפשרי. 'הארון בארמון' – חנות יד שנייה קהילתית, 'הלביאות' – קבוצת נשות המילואימניקים, 'גרגר' – יוזמה ירוקה למסירת חפצים בקהילה – כולן דוגמאות ליוזמות שקמו בזכות נשים חזקות מהשכונה שלקחו אחריות.

"לצד הצוות המקצועי של המנהל הקהילתי, עיריית ירושלים והחברה למתנ"סים, יש לנו את כל הכלים להמשיך ולבנות הנהגה נשית חזקה בשכונות העיר. נשים לא צריכות להמתין שייתנו להן מקום – הן צריכות לקחת אותו".

"קהילה היא כוח – ואני כאן כדי לחזק אותה"

הילה רונן – דבי (47), נשואה ואם לשלושה, יו"ר מינהל קהילתי בית הכרם (כ- כ-19,000 תושבים ותושבות), מנכ"לית חברת 'משב מחקר יישומי'. 

מה הוביל אותך לקחת תפקיד מנהיגותי בירושלים, ואיך הדרך האישית שלך משתקפת בעשייה?

"הייתי פעילה בוועדי הורים, התנדבתי בארגונים עירוניים כמו 'אם לאם', ובשלב מסוים הבנתי שאני רוצה להשפיע בקנה מידה רחב יותר – על עתיד השכונה, על חיזוק הקהילתיות ועל שיפור חיי התושבים. התמודדתי בבחירות להנהלת השכונה, מתוך אמונה עמוקה בכוחה של קהילה. אני רואה בקהילה מקור כוח ונחמה, ורציתי לקחת חלק בשימורה וחיזוקה".

איך את רואה את קהילת השכונה בעוד עשור, ומה את עושה היום כדי להפוך את החזון למציאות?

"בית הכרם צריכה לשמר את אופייה כשכונה ירוקה, ליברלית וקהילתית. אני רוצה שהמרקם הקהילתי ימשיך לשגשג, שהשכונה תציע מענים מותאמים לכלל תושביה ותושבותיה, ושהחיבור בין הקהילות המרכיבות אותה ימשיך להתחזק ולהתעבות.

"אנו מובילים כיום גיבוש חזון וצביון לשכונה, שישמש כמצפן לעבודת ההנהלה וצוות המנהל הקהילתי. מדובר בתהליך אסטרטגי שהחל להתגבש בהנהלה באמצע 2024, וכעת אנו יוצאים לשלב של שיתוף ציבור ודיוק הצביון. זה יסייע בקבלת החלטות, בקידום יוזמות, ובעיקר – בהבטחת עתידה של השכונה בהתאם לערכים ולצרכים שלה".

הילה רונן דבי

איזה מסר יש לך לנשים צעירות שחולמות להנהיג ולהוביל בירושלים?

"לנשים יש ערך מוסף משמעותי בהובלה קהילתית, ולכן אל תחששו מלקחת תפקידים מנהיגותיים. אל תפחדו מהאחריות, אל תירתעו מהעומס – זה לא פשוט, אבל אפשרי. ובעיקר – זה חשוב. העיר והשכונות זקוקות לנשים חזקות ומובילות. מי שרוצה להנהיג ולהוביל צריכה לבנות רשת של קשרים ויחסי עבודה טובים – זה כלי עבודה קריטי".

איך לדעתך ניתן למשוך עוד נשים לתפקידי מנהיגות קהילתית?

"הדרך להגדלת ייצוג נשי במנהיגות קהילתית מורכבת מכמה אלמנטים: ראשית, נשים צריכות לראות ולשמוע מנהיגות קהילתיות ועירוניות – דוגמה אישית היא כוח אדיר.

"חשוב לספק ליווי ומנטורינג לנשים בשלבי הכניסה למנהיגות, כדי לעזור להן לצלוח את הקשיים שבתחילת הדרך. לצערי, אנחנו עדיין רחוקים מייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת ההחלטות, אבל אני מאמינה שככל שנראה יותר נשים בתפקידים בכירים, כך הדרך תיפתח לעוד ועוד מנהיגות חדשות.

"אם אתן חולמות להוביל – תעשו את הצעד הראשון. ירושלים והשכונות שלה זקוקות לכן".

"המעורבות הקהילתית שלי היא שליחות – וגם מסר לבנות שלי"

טלי בן חמו, נשואה לשי ואם לחמש בנות – שיראל, אוריה, אביגיל, הלל רחל ותפארת חנה, יו"ר מינהל קהילתי רמות אלון (כ-60,000 תושבים ותושבות), דוברת ורמ"ט מנכ"לית קרן היסוד

מה הוביל אותך לקחת תפקיד מנהיגותי בירושלים, ואיך הדרך האישית שלך משתקפת בעשייה?

"הדבר המרכזי שהוביל אותי לתפקיד הזה הוא האימהות שלי. מאז שהבנות שלי היו קטנות, המעורבות שלי בחיים השכונתיים הייתה טבעית – החל מוועדי הורים, דרך יוזמות קהילתיות כמו פעילות לאימהות ובנות, ועד סיירת ההורים השכונתית.

"המעורבות הזו הלכה והעמיקה עם השנים. היו לנו אתגרים רבים בנוגע לצביון השכונתי – בגנים, בבתי הספר ובתנועות הנוער של הבנות – מה שהוביל אותי לקחת חלק פעיל יותר במאבקים שכונתיים. עם הזמן, האחריות שלי לא נשארה רק ברמה האישית, אלא הפכה לשליחות רחבה יותר למען הקהילה כולה. עבורי, זו לא רק שליחות ציבורית, אלא גם מסר לבנות שלי – שהן יגדלו למציאות שבה נשים מובילות, משפיעות ומשנות את המרחב שבו הן חיות".

טלי בן חמו

איך את רואה את קהילת השכונה בעוד עשור, ומה את עושה היום כדי להפוך את החזון למציאות?

"רמות היא אחת השכונות המורכבות והמגוונות בירושלים, אך אני רואה בכך יתרון. אני מאמינה ששכונת רמות יכולה להיות מודל לשכונה שבה כל קהילה יכולה לשמור על זהותה ולחיות בכבוד הדדי – לא מתוך ויתור, אלא מתוך הבנה שהמגוון הוא מקור לעוצמה.

"הדבר בא לידי ביטוי גם במינהל. הוועד המנהל כיום משקף טוב יותר את הפסיפס השכונתי, והדגש הוא על יצירת שיח שמחבר במקום שמפריד. אנחנו לא מחכים שהדברים יקרו מעצמם – אנחנו יוזמים ויוצרים פלטפורמות שמקרבות בין התושבים. זה מתבטא בפרויקטים קיימים בשכונה כמו מועדון לגיל השלישי ופעילויות לנוער, ובפרויקטים חדשים כמו קורס פעילים למבוגרים ולצעירים, שנועד לחבר אנשים מרקעים שונים ולעודד מעורבות אמיתית. בעזרת ראש העיר, המנהל הקהילתי שלנו עומד לעבור שיפוץ מסיבי, שיאפשר פתיחה של מרחבים חדשים לנוער, למשפחות ולאוכלוסיות נוספות.

"אני רוצה שבעוד עשור רמות תהיה שכונה שבה התושבים לא רק חיים זה לצד זה, אלא גם מרגישים מחויבות אמיתית לקהילה שלהם – מתוך הבנה שדווקא החיבורים בינינו הם הכוח שלנו".

איזה מסר יש לך לנשים צעירות שחולמות להנהיג ולהוביל בירושלים?

"אם את חולמת להנהיג – תתחילי. תצטרפי למועצת הורים, תובילי פרויקט קהילתי, תשתתפי בפורומים ציבוריים. ההנהגה מתחילה מהשטח, מהמקומות שבהם את מזהה צורך ולא מוכנה להישאר אדישה.

"כשהתחלתי להיות מעורבת בקהילה, לא תכננתי להנהיג. פשוט היו דברים שהפריעו לי ורציתי לשנות – וזה הוביל אותי צעד אחרי צעד קדימה. בירושלים יש מקום לנשים שיובילו, ויש צורך בנקודות מבט חדשות ובקולות רעננים".

איך לדעתך ניתן למשוך עוד נשים לתפקידי מנהיגות קהילתית?

"ליצור עבורן מרחב שבו הן יכולות לפתח את הכישורים שלהן ולהתחבר לקהילה תומכת. נשים רבות כבר עוסקות בעשייה קהילתית דרך חינוך, התנדבות וניהול משפחה, אך לא תמיד עושות את המעבר להנהגה פורמלית. אם ניתן להן כלים מקצועיים, נציע ליווי אישי וניצור רשתות תמיכה לנשים מנהיגות – נוכל לראות יותר ויותר נשים לוקחות חלק בהחלטות הקהילתיות.

"זו הזדמנות להודות לנשים המדהימות שמסייעות לי רבות בתפקידי כיו"ר – הצוות המקצועי שלנו מורכב ברובו מנשים מוכשרות, כל אחת מובילה בתחומה ובמקצועיות שלה. תודה מיוחדת לסגניתי בוועד המנהל, רותם נפש-ממן, שאין שנייה לה".

הילה רונן-דבי (למעלה משמאל עם כיוון השעון), גלית רג'ואן, עינת לוי, שושנה שה-לבן הירש, ויקה אלקין, טלי בן חמו (צילום: עדן מירן)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

"ירושלים היא המקום שבו אני יכולה לחבר בין המציאות של חיים משותפים לחלומות שלי לחברה בישראל"

עינת לוי (45), נשואה לניר ואם לרותם, מעין ועומר, יו"ר מינהל קהילתי הגבעה הצרפתית. בראש תחום גיוון בתעסוקה במרכז אקורד, באוניברסיטה העברית

 מה הוביל אותך לקחת תפקיד מנהיגותי בירושלים, ואיך הדרך האישית שלך משתקפת בעשייה?

"כשניר ואני בחרנו לחזור לגבעה הצרפתית, הרגשתי שאני לא יכולה להישאר רק במקום של ייעוץ, אלא צריכה לפעול בשטח – עבור המשפחה שלי ועבור הקהילה כולה. התחלתי דרך תחומים שבהם היה לי ערך מוסף, העדפתי להתמקד ביצירה – בפיתוח מענים חדשים ועדכניים לכלל הציבור בשכונה, במקום להילחם נגד שינויים.

"אחת התחנות המשמעותיות היתה כהונה כיו"ר הנהגת ההורים של בית הספר יאנוש קורצ'אק. זה היה אחד התפקידים הכי משמעותיים לפיתוח המנהיגות שלי. למדתי איך להתמודד עם כישלונות, איך לחלום בגדול ולרתום אחרים לחלום איתי, ובעיקר – איך לא לוותר לעצמי ולאחרים על חתירה להישגים. החזון של פיתוח שכונה אוניברסיטאית עם מערכת חינוך חדשנית הפך למציאות, עם תוכנית אסטרטגית עירונית בנושא, שיתופי פעולה עם האוניברסיטה העברית, ותיכון אוניברסיטאי פורץ דרך – "בעברית", שהוא התגשמות חלום.

"ידעתי שהמעבר למינהל הקהילתי יהיה כרוך במחירים אישיים, הבנתי שאם אני רוצה לנסות להשפיע באמת על עתיד האזור כולו – אני חייבת לעמוד בראש המנהל יחד עם מנהיגים קהילתיים נוספים".

עינת לוי

איך את רואה את קהילת השכונה בעוד עשור, ומה את עושה היום כדי להפוך את החזון למציאות?

"הגבעה הצרפתית כמוקד של ריבוי קהילות – השכונה המגוונת ביותר בירושלים. המגוון הזה יישמר, משום שהשכונה מושכת אליה אנשים בעלי זיקה להשכלה גבוהה, למחקר ולמדע – בין אם כחלק מקהילת האוניברסיטה והדסה, ובין אם כתושבים עם עניין אקדמי עמוק. אנשים כאלה קיימים בכל הקבוצות החברתיות בישראל, ולכן השכונה תמשיך להיות מקום שמזמין אליו קהילות מכל הסוגים.

"החזון הוא חיזוק שיתופי הפעולה עם האוניברסיטה בתחומי תרבות, חינוך וקהילה, לצד שמירה על המרחב השכונתי ככזה שמאפשר לכל הקבוצות להשתלב בו בכבוד הדדי. לא רק מתוך מחשבה על העתיד, אלא גם כדי להפוך את ההווה למיטיב עבור כולם".

איזה מסר יש לך לנשים צעירות שחולמות להנהיג ולהוביל בירושלים?

"אל תחלמי להנהיג. תנהיגי. ואז החלומות יתגשמו. תיקחי חלק בוועדי הורים, תובילי פרויקטים קהילתיים, תצטרפי לפורומים ציבוריים, ותחברי לשותפים לדרך – ההנהגה מתחילה ברגע שאת מזהה צורך ולא מוכנה להישאר אדישה".

איך לדעתך ניתן למשוך עוד נשים לתפקידי מנהיגות קהילתית?

"אסור לוותר על המושג 'מנהיגות' – לא להקטין אותו ולא להצניע אותו. זו עמדה תודעתית חשובה.

יש חשיבות ליצירת תפקידים שדורשים לקיחת אחריות של ממש. התנדבות שלא כוללת אחריות ציבורית – ולו הצנועה ביותר – לא מפתחת מנהיגות".

"וכן, הילדים שלך אולי יכעסו על עוד ערב שבו את מחוץ לבית, אבל הם גם ילמדו ממך מהי מנהיגות – וזו מתנה לכל החיים".

"מאמינה בעשייה, בהקשבה ובהובלה באחריות"

גלית רג'ואן, נשואה לאילן, אמא לגיא, שרון ואורן, חמות למאי ומריו, וסבתא לאימרי, יו"ר מינהל קהילתי בקעה רבתי (כ-35,000 תושבים ותושבות)

מה הוביל אותך לקחת תפקיד מנהיגותי בירושלים, ואיך הדרך האישית שלך משתקפת בעשייה?

"המעורבות הציבורית החלה כשהייתי פעילה בוועדי הורים, ובהמשך התרחבה לתחומים רבים נוספים – כולל תשע שנים כחברת הנהלה במינהל הקהילתי. כחברת הנהלה הובלתי תהליכים ופרויקטים רבים בשכונה, ולמדתי עד כמה אפשר להשפיע מבפנים.

"בשנת 2020, לאחר פניות רבות מתושבים ומחברי הנהלה, התמודדתי מחדש – הפעם גם על תפקיד היו"ר. עשיתי זאת מתוך תחושת שליחות, אהבת העיר ואמונה ביכולותיי להוביל, להשפיע וליצור שינוי".

"אני משתדלת תמיד לראות את הטוב ולחשוב בצורה חיובית", היא אומרת. גם כשאני ניצבת בפני החלטות מורכבות, אני מסתכלת על התמונה הרחבה ופועלת באחריות. אני מכבדת כל אדם באשר הוא, מאמינה מאוד בשיתופי פעולה, ורואה בהם מפתח להצלחה".

לדבריה, "אני טוטאלית בעשייה שלי, מחוברת לצוות המנהל ולתושבים, ומתמודדת עם אתגרים רבים לצד ההצלחות. לא תמיד הכל מצליח, אבל אני לא מתייאשת – אני לומדת מטעויות, מחפשת פתרונות וממשיכה קדימה".

גלית רג׳ואן

איך את רואה את קהילת השכונה בעוד עשור, ומה את עושה היום כדי להפוך את החזון למציאות?

"ירושלים עוברת תנופת בנייה והתחדשות אדירה, ואנחנו במנהל פועלים כדי לשמור על הצביון הייחודי של השכונות שלנו בתוך השינויים הגדולים. המרחב הקהילתי שלנו חייב להישאר נגיש, ירוק ומזמין, תוך חיזוק החוסן החברתי וחיבור בין הקהילות המגוונות שחיות כאן.

"המינהל עוסק רבות בחיזוק הקהילה ובהרחבת המעגלים החברתיים, בין היתר דרך *פרויקט 'מובילי קהילות' העירוני, שמטרתו לעודד יוזמות קהילתיות ולחזק את תחושת השייכות והערבות ההדדית. זהו אחד הכלים המשמעותיים ביותר שלנו להעצים תושבים ולהעניק להם את הכלים להשפיע על סביבתם".

עוד היא מוסיפה: "במהלך מגפת הקורונה, ראינו עד כמה הקהילה חזקה ומלוכדת. פגשנו אנשים רבים שרק רצו לסייע ולעשות טוב – זו היתה תזכורת מדהימה לכוח של קהילה. גם ברגעים הקשים ביותר, התושבים שלנו הוכיחו כמה הקהילה שלנו מחוברת, תומכת וחזקה".

איזה מסר יש לך לנשים צעירות שחולמות להנהיג ולהוביל בירושלים?

"תמיד תשאפו ותחלמו! תיזמו ותהיו מעורבות, תאמינו בעצמכן וביכולת שלכן לשנות ולשפר – ירושלים מחכה בדיוק לכן.

"אני מאמינה שכדי למשוך עוד נשים למנהיגות קהילתית, יש צורך ליצור עבורן מרחבים מתאימים. חשוב ליזום פעילויות, סדנאות, קורסים והרצאות, לצרף נשים לקבוצות וקהילות ולחשוף אותן לסיפורי השראה של נשים מובילות. ברגע שהן ירגישו מעורבות, הן ירצו לקחת חלק".

את דבריה היא מסכמת בציטוט של וולט דיסני שמנחה אותה בעשייה: "אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה".

"עשייה קהילתית היא חלק ממני"

שושנה הירש שה-לבן (62), נשואה, יו"ר מינהל קהילתי הרובע היהודי ושכונות העוטף (כ-8,000 תושבים ותושבות). מנהלת משרד בישיבת הכותל

מה הוביל אותך לקחת תפקיד מנהיגותי בירושלים, ואיך הדרך האישית שלך משתקפת בעשייה?

"אני באה ממשפחה של עשייה קהילתית – אבא שלי היה פעיל בארגונים שונים, ודודתי כיהנה כראש עיר בקליפורניה. גדלתי עם הידיעה שאיני מוגבלת בהיותי אישה.

"כשהגענו לרובע היהודי הצטרפתי לפעילות ציבורית מתוך אמונה עמוקה בקהילה ובכוחה של עשייה משותפת. אם אני מזהה בעיה, אני לא מחכה – אני מנסה למצוא לה פתרון, ובדרך גם מכניסה עוד תושבים למעגל העשייה".

עוד היא מוסיפה: "גדלתי בארצות הברית, שם כולנו היינו יהודים וזה היה ברור שכולנו פועלים יחד לטובת הכלל. כאן יש הרבה מאבקי כוח, וקשה לאנשים להבין שאפשר להיות ביחד בלי לשנות אחד את השני".

שושנה שה לבן הירש

איך את רואה את קהילת השכונה בעוד עשור, ומה את עושה היום כדי להפוך את החזון למציאות? 

"האתגר הגדול ביותר שעומד כיום בפני הקהילה ברובע היהודי הוא אובדן תושביה הקבועים. אם המגמה לא תשתנה, עתידה של השכונה כקהילה נמצא בסכנה. דירות הרפאים – דירות שבעליהן אינם מתגוררים בהן דרך קבע – הפכו לתופעה משמעותית שמרוקנת את הרובע מיושביו. לכך מצטרפת עליית מחירי השכירות, שהופכת את המגורים בשכונה לבלתי אפשריים. אי אפשר לבנות קהילה בלי תושבים קבועים שאכפת להם מהסביבה. אנחנו מקווים שהחברה לפיתוח הרובע תסייע לנו לעצור את התהליך. העירייה תומכת באופן משמעותי במינהל הקהילתי, הן מבחינת פעילויות והן בתקנים שמטרתם לקדם את השכונה. בעזרת ה', נעשה ונצליח".

איזה מסר יש לך לנשים צעירות שחולמות להנהיג ולהוביל בירושלים?

"לנשים יש יכולת לראות את המציאות בצורה שונה מגברים. הצד האימהי, שרוצה בטובת הסביבה בלי מאבקי כוח, הוא יתרון אדיר לקהילה. נשים צריכות להעז, לקחת חלק פעיל ולהשפיע על המציאות. תיכנסו לעובי הקורה, תצטרפו לוועדות, תציפו את העירייה בבעיות שאתן רואות – אתן יכולות לחולל שינוי.

"מעורבות נשית בעשייה ציבורית אינה רק עניין חברתי, אלא גם דוגמה אישית חשובה. זה מסר אדיר לילדים כשהם רואים אמא פעילה שמשפיעה על הסביבה. הבן שלי, שתמיד התלונן על הזמן שהקדשתי לשכונה, הפך לסגן ראש המועצה של הגולן. גאוות השבט".

איך לדעתך ניתן למשוך עוד נשים לתפקידי מנהיגות קהילתית?

"רק בכוח השכנוע. כך אני נכנסתי לתחום – שכנה שלי, אמא ל-13 ילדים וממקימות ארגון 'מלב"ב', התקשרה אליי וביקשה שאגיש מועמדות לנציגות התושבים. איך אפשר היה לסרב לאישה כזו?

"המפתח הוא לזהות נשים עם רוח עשייה ולמשוך אותן פנימה. עזרה לקהילה זה דבר ממכר. כל הצלחה קטנה נותנת כוח להמשיך ומחזקת את האמונה שאפשר לשנות".