הדיון על מגדלי הענק במרכז ירושלים הפך סוער – ואז ראש העיר נכנס לחדר

באופן חריג – ראש העיר משה ליאון נכנס היום, רביעי, לדיון בוועדת התכנון העירונית והכריז כי המדיניות העירונית היא בעד בניית מגדלים בירושלים, כולל במרכז העיר, שזו היתה האג'נדה שאיתה הוא התמודד בבחירות – והוסיף גם איום מרומז כלפי החברים בוועדה כשאמר שאין חובה לתמוך במדיניות, אבל גם אין חובה להיות בקואליציה.

התוכנית שבמוקד היתה להקמת מגדלים במרכז ירושלים – ב'מתחם חסבון' – שבמקור דיברה על קומפלקס של שלושה מגדלי ענק בני 50 קומות ויותר, בשטח שבין רחוב המלך ג'ורג' לגן העצמאות.

לכניסתו של ליאון לחדר דיוני ועדת התכנון קדמה מיני סערה בדיון, כששמו של ראש העיר עלה יותר מפעם אחת כמי שלוחץ על קידום התוכנית. על פי גרסה אחת – יו"ר הוועדה אליעזר ראוכברגר טען כי הוא לא רצה לדון בתוכנית, אך ראש העיר הפעיל עליו לחץ, ועל פי גרסה אחרת – היה זה חבר הוועדה חביליו שציין כי יש להכניס לפרוטוקול טענה כי ליאון מפעיל לחץ.

"הדיון היה סוער והפך להיות לא ענייני", הסביר ליאון בשיחה עם "כל העיר". "יו"ר הוועדה ביקש שאבהיר מספר דברים, בעיקר מה אני חושב על הבנייה לגובה. אני לא הגעתי לדבר על תוכנית כזו או אחרת. אמרתי שזו המדיניות שלי, של העירייה ושל כל הקואליציה. זה היה תמיד על השולחן. לא לחצתי על אף אחד, וגם הדגשתי את זה. אמרתי שכל חבר ועדה יעשה מה שהוא רוצה".

הופעה חריגה בוועדת התכנון – משה ליאון (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)

המתנגדים, התומכים וההתהפכות

בסופה של הסערה, ועדת התכנון יצאה להפסקה קצרה, לאחריה אושרה התוכנית, לא לפני שיו"ר הוועדה אליעזר ראוכברגר מסביר את מה שהתחולל בהפסקה. לדברי ראוכברגר חברי הוועדה החרדים "לא רצו לתמוך בה מכמה סיבות. אנחנו לא אוהבים כל אך את התוכנית. את הגובה שלה. את הבומבסיטיות. אבל היום נפל פה דבר. כי הגיע ראש העיר. זה חריג מאוד. לא קורה כל יום".

ראוכברגר המשיך ואמר: "ראש העיר בא בשביל להביע את עמדתו, לתמוך בתוכנית. ביקש לתמוך בתוכנית. הוא אמר שהיא תואמת את המדיניות שלו. הוא ישב פה. ביקשתי את ההתייעצות הזו כי ראיתי את סדר הכוחות בוועדה. אם אנחנו (החרדים, ר"ג) היינו נשארים בעמדתנו ונמנעים – אין מספיק אצבעות בעד התוכנית".

יצוין כי בתוכנית תמך גם נציג 'התעוררות' אריאל בזיז (שהחליף את סגן ראש העיר אדיר שורץ אשר שוהה בחו"ל). בעמדת מיעוט – ברגע האחרון כאמור אחרי שהחרדים שינו את הצבעתם – סגן ראש העיר חביליו (האיחוד הירושלמי) כשגם חבר המועצה יהודה פרוידיגר (המפד"ל-הציונות הדתית) מצביע נגד התוכנית.

הדמיית מתחם חסבון (צילום הדמיה: MVRDV)

"אין גבול לחזירות על חשבון ירושלים", אומר סגן ראש העיר חביליו. "אחד הנכסים הגדולים של ירושלים שנשמרו במשך אלפי שנים זהו אגן העיר העתיקה. בתקופה האחרונה אנחנו רואים בנייה לגובה שהולכת ומתקרבת לעיר העתיקה. תוכנית חסבון שאושרה היום בוועדה המקומית מהווה את השיא. מגדלים של מעל 40 קומות בגן העצמאות.

"זוהי חריגה מכל כללי המדיניות שהיו נהוגים עד היום. המגדלים האלה שיראו מכל רחבי העיר יפגעו בצביון המיוחד של ירושלים ובעיר ההיסטורית. ירושלים היא אינה מיזם נדל"ן, היא עיר הקודש והנצח. לצערי, יש להודות, אני כמעט היחיד בוועדת התכנון בעירייה שמתנגד לבנייה חסרת רסן בבירת ישראל. ברגע שמאשרים חריגה אחת – נפרץ הסכר, ואני מרגיש כמו הילד ההולנדי. זה מתסכל, מאוד, אבל אשאר נאמן לעמדה זו – שכל כולה נובעת מדאגה כנה לירושלים ולירושלמים".

יוסי חביליו (צילום: ישראל כהן)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מנגד, סגן ראש העיר שורץ, שסיעתו התעוררות הצביעה כאמור בעד התוכנית, מסביר כי "התוכנית היא בשורה אדירה לירושלים. במקום עוד מתחם שלא נוכל לדעת אם הוא יהפוך לדירות רפאים או לא – העיר מקבלת כאן, לבקשתי, מעונות סטודנטים, דיור להשכרה לטווח ארוך, מועדון לילה, קאנטרי קלאב עירוני פתוח לציבור, שטח ציבורי פתוח אפקטיבי, שטחי מסחר בקומת הקרקע ושטחי תעסוקה. אנחנו מאמינים בעתיד של העיר הזאת, ויודעים שצריך לפתח ולטפח אותה ולהפוך אותה לאטרקטיבית לצעירים – זאת הדרך".

למרות דבריו של שורץ, בהחלטת הוועדה העירונית לא הוכנסו סעיפים על בניית מעונות סטודנטים קאנטרי ועוד.

אדיר שורץ (צילום: שרון גבאי)

פרטי התוכנית: מגדלים קהילתיים

אז מה אומרת התוכנית? ראשית יש לציין כי גובה הבינוי הופחת ביוזמת מהנדס העיר יואל אבן. אם במקור ביקש היזם 3 מגדלים בני 50 קומות ומעלה, ועדת התכנון העירונית אישרה בינוי של 2 מגדלים בני 43 קומות ועוד מגדל אחד בן 41 קומות.

מתחם חסבון משתרע על פני 4 רחובות – המלך ג'ורג', הלל, מבוא המתמיד ומאיר שחם. במסגרת הפרויקט יוקמו כ-950 יחידות דיור, לצד בניינים מרקמים לשימור, לשימושי מסחר, תעסוקה מלונאות, תרבות וחינוך. במסגרת הפרויקט יוקמו שטחים למבני ציבור עבור הקהל הירושלמי ובהם אולם ספורט לבית הספר הניסויי, בריכה ציבורית, ספריית ענק לשימוש בית הספר הניסויי והציבור הרחב ופעילויות רבות נוספות.

הפרויקט קובע שימור מחמיר של בניינים במתחם, יכלול משרדים עבור חלק ממשרדי הממשלה ויפעל לגיוון האוכלוסייה על ידי הקצאת כ-20 אחוז מכלל הדירות לדיור להשכרה ארוכת טווח. בנוסף, התכנית קובעת פיתוח ושדרוג גן שרמן (החלק המערבי מגן העצמאות). ייחודו של הפרויקט בהקצאת שטחים קהילתיים המשולבים בתוך קומות המגורים לשימושים שונים כגון בתי קפה, גינות וצמצום מסדרונות חשוכים.

"חברת אבן ישראל הבונה את מתחם חסבון תפעל יחד עם מהנדס העיר, אגף התכנון וסגן ראש העיר אדיר שורץ, להקצות חלק מהמשרדים במתחם לטובת מעונות סטודנטים ולתת מענה למיקום עבור המכללה האקדמאית בצלאל לאמנות אדריכלות ועיצוב", כך נמסר ל"כל העיר".

הפרויקט מתוכנן על ידי משרדי האדריכלים מהמצטיינים בעולם: MVRDV ומשרדו של יאן Gehl ממציא המדרחוב, והמשרד הישראלי אורבנוף.
סמנכ"ל התכנון של חברת אבן ישראל, אדריכל תמיר מנצור כרמל: "אנו מודים לחברי הוועדה המקומית וליו"ר הוועדה. אנו מודים למהנדס העיר ולאגף התכנון. נשים דגש בפרויקט על תכנון המרחב הציבורי וכירושלמים, אנו נפעל יחד עם המנהיגות העירונית כדי להפוך את מתחם חסבון לפרויקט קהילתי, ראשון מסוגו בישראל. בניינים המתוכננים בצורה מרקמית נכונה, מאפשרים לגוון את האוכלוסייה ולחזק את מרכז העיר. כך תכנון נכון יתקן את טעויות העבר- יחזיר את משרדי הממשלה למרכז העיר, יוסיף שימושים ויחזק את הקהילה".

הדמיית מתחם חסבון (צילום הדמיה: MVRDV)

הדמיית מתחם חסבון (צילום הדמיה: MVRDV)