ירושלים מלחמה: המחאה נגד המחאה, והקולות מהצד השני

שבת שעברה, השעה 12:00 בצהריים, רחוב עזה חסום לתנועה לכל אורכו – מצומת הרצוג-עזה ועד צומת מטודלה. כבר לא מדובר על מחסומי משטרה ועל ניידת ששומרת על הסדר, אלא על מחסומי ענק המקובעים לאדמה עם קדיחות וחפירות ומה לא.

שוב – שבת, 12:00 בצהרים. ולמי שלא הבין – 0 מפגינים מול בית ראש הממשלה. 0 מפגינים בכלל בירושלים. אבל את החסימה הזו ברחוב עזה נראה שאף אחד לא הולך לבטל.

השבוע, כך נראה, המפגינים נגד הממשלה עברו את הגבול. לפחות מבחינת תושבי רחביה. אחרת קשה להסביר את ההתארגנות, שלא לומר התקוממות, שהחלה צוברת תאוצה. והיא סופר לגיטימית. קולם חייב להישמע. חייהם הפכו לגיהנום.

"מרכז העיר ורחוב עזה במצור", נכתב בקבוצות הוואטסאפ של התארגנות המחאה שנפתחו השבוע וכבר מכילות כ-3,000 ירושלמים וירושלמיות. "העירייה, המשטרה ומערכות השלטון לא עושות דבר לעצור את הפגיעה בתושבי ירושלים. אנחנו, התושבים, נטפל בבעיה".

לקבוצה הם קוראים "ירושלמים נגד אנרכיה", וחבריה מבקשים לטפל בתופעת חסימות הכבישים, הרעש מחריש האוזניים והסגירה התמידית של רחוב עזה. "אנחנו מרגישים אזרחים סוג ב'. הזכויות שלנו נפגעות בשם חופש הביטוי. המערכת כולה – החל מהפרקליטות ובתי המשפט דרך המשטרה ועד העירייה פוגעת בנו", אומר בשיחה עם "כל העיר" טל, ממובילי ההתארגנות.

אתם בעצם מתארגנים להפגין נגד ההפגנות. לעשות עוד מאותו הדבר.
"זה נכון, אבל אין לנו ברירה אחרת. יש ברחוב עזה משמרות מחאה כמעט סביב השעון. יושבת קבוצה של 10 עד 20 איש לכל היותר ומרעישה עולמות, עם מגפונים, עם זמבורות, עם תופים. הם צריכים להבין – מתגוררים באזור הזה אנשים, יש פה ילדים קטנים, יש קשישים. אבל לא איכפת להם. אז החלטנו לעשות מעשה. החלטנו להפסיק לשתוק".

"תפגינו בכנסת, לכו לקריית הממשלה"

בינתיים, הפעילות הזו החלה להניב פרי. כך למשל, אתמול, חמישי, בזמן שברחוב עזה התקיימה משמרת מחאה של כמה עשרות – קבוצת של תושבים מתנדבים הגיעה לעמוד מנגד. הם עשו רעש, הם צילמו את המפגינים, ניסו לדבר איתם, ביקשו מהם להפסיק להטריד אותם. המפגינים גם הפעילו לחץ על השוטרים במקום והוכיחו בפניהם כי החלטת בית המשפט אוסרת להפגין בין 14:00 ל-16:00 ברחוב עזה – וזה עבד. המשטרה אכפה את החלטת בית המשפט, ההפגנה נרגעה ואחר כך פוזרה. התושבים מרגישים שניצחו בקרב הראשון במלחמה הארוכה, וזה נותן להם אנרגיה גדולה.

טל, מהן הטענות שלכם ולי הן מופנות?
"הטענות שלנו הן נגד כולם – החל מהפרקליטות ובתי המשפט שמאפשרים את ההפגנות הללו בתוך שכונת מגורים, דרך המשטרה שחוסמת רחוב שלם במשך עשרה ימים – כולל בשבת – גם אם אין מפגינים, ועד עיריית ירושלים שבניגוד לעיריות אחרות – לא תומכת בתושבים ולא הולכת לבית המשפט בעצמה כדי לעצור את ההפגנות הללו. איפה הזכויות שלנו? אנחנו תושבי ירושלים ונראה שעיריית ירושלים מעדיפה לתת זכויות לאלו שלא מתגוררים בעיר על חשבוננו".

עולה נגדכם טענה שאתם רוצים לסתום פיות, שאתם משרתים את הממשלה.
"אנחנו לא קשורים לאף אחד, ואין לנו בעיה נגד הפגנות. זו זכות של כל אחד להפגין – אבל לכו תפגינו כנסת, לכו לקרית הממשלה. לכו תפגינו היכן שהשרים וחברי הכנסת נמצאים. להפגין בתוך שכונת מגורים עם אלפי תושבים בהם ילדים וקשישים – זה לא דמוקרטי. לחסום כבישים למאות אלפי ירושלמים זה לא דמוקרטי, זה פגיעה בחופש שלנו. אז בבקשה – תפגינו ליד הכנסת, תדרשו מהעירייה שתפתח את גן הוורדים ותפגינו שם. זה המקום של סמלי השלטון, לא הבית שלנו".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

"החלטנו לקחת את גורלנו בידינו", מוספיה ת', שהצטרפה למחאה המתפתחת. "אנחנו נקיים הפגנות מול ההפגנות, נבהיר למפגינים שהם לא רצויים ברחביה, נסביר להם שלחסום כביש זה לא דמוקרטי בניגוד למה שהם חושבים. אנחנו גם מתכננים הפגנות מול בית ראש העיר ומול בית מנכ"ל העירייה. שיבינו גם הם מה אנחנו חווים ושיפעלו איתנו ביחד – עם תושבי העיר שלהם".

"ליבנו עם תושבי רחביה"

אל מול ההתקוממות הזו של תושבים מכל רחבי ירושלים, ישנם גם את המפגינים נגד הממשלה. גם הם ירושלמים לא פחות. אייל גור הוא אחד ממובילי המחאה הירושלמית נגד הממשלה. הוא ממוביל ארגון 'שומרים ושומרות על הבית המשותף". ארגון מחאה ירושלמי שפועל ומפגין בעיר כבר למעלה מ-3 שנים – מאז החלה המהפכה/רפורמה משפטית של הממשלה הנוכחית.

לדברי גור, "ליבנו עם תושבי רחביה, זה באמת לא פשוט. הבטן מתהפכת. אבל אין לנו מקום אחר להפגין בו. ירושלים זו עיר הבירה. כאן נמצאים מוסדות השלטון, פה נמצאים ראש הממשלה והנשיא, פה נמצאת הכנסת. חשוב לומר – כל עיר בירה בעולם היא מוקד של הפגנות".

אבל למה להפגין בתוך שכונת מגורים?
"הבעיה בירושלים היא שאין כיכר עיר להפגין בה. היה את גן הוורדים, אבל הוא חסום במשך למעלה משנה בגלל העירייה והממשלה, וזו שערורייה בפני עצמה. אבל גן הוורדים הוא לא הפתרון. צריך כיכר עיר שתהיה המקום להפגנות, כמו שקורה בכל העולם.

"מעבר לכך", ממשיך ואומר גור, "חשוב גם לומר – ההפגנות לא היו ברחוב עזה אם ראש הממשלה היה מתגורר במעון הרשמי שלו. יש פה מציאות מוטרפת שבה במשך שנתיים ואפילו למעלה מכך – המעון הרשמי שומם. ראש הממשלה בחר שלא לחיות במעון הרשמי. ראש הממשלה בחר לחיות בשכונת מגורים עם מגן אנושי בדמות תושבי השכונה. את הטענות צריך להפנות אליו".

אתה מודאג ממה שקורה כיום, מההתארגנות הנגדית הזו?
"זה מורכב. אנחנו מבינים לליבם, אבל יש גם מי שמתסיס, יש גורמים שונים שמשתמשים באלימות של ממש – בעיקר מילולית אבל גם פיזית. אז כן, ההתארגנות הזו לקמפיין, שעד כמה שאני יודע היא פוליטית, מדאיגה".

פוליטית או לא – בסוף ההשפעה עליהם גדולה. אתה לא יכול להבין אותם?
"זה בהחלט לא נעים. המתח הזה מול תושבי השכונה, בוודאי לירושלמים שבינינו, הוא באמת אירוע לא פשוט. אבל אנחנו חיים במציאות לא פשוטה".