80 שנה לכניעת גרמניה הנאצית וסיום מלחמת העולם השנייה, ולרגל ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה – הערב, רביעי, 23.4, ומחר, חמישי, 24.4 – מפרסמת הרשות לזכויות ניצולי השואה נתונים עדכניים על מצבם של ניצולי השואה החיים כיום בארץ. לפי הנתונים, בירושלים מתגוררים 7,677 שורדים החיים בעיר (מתוך 120,507 שורדי שואה, פליטי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית החיים בישראל) – העיר השנייה בארץ במספר השורדים שבה, אחרי חיפה, שבה חיים 8,118 שורדים.
40 אחוז מכלל שורדי השואה הירושלמי, כך על פי נתוני העירייה, מקבלים שירות פרטני באגף רווחה בעיריית ירושלים. בירושלים פועלים שלושה מרכזי פעילות ייעודיים לשורדי שואה, וכוללים מועדונים חברתיים לאוכלוסייה עצמאית בשפות עברית, יידיש, רוסית, אנגלית וצרפתית, קבוצות ומעגלי תמיכה בימות החול ובסופי שבוע. הפעילות כוללת גם טיפול באמנות ובתנועה והתעמלות מותאמת, אולפנים, סדנאות לשיפור זיכרון, ציון חגים ואירועים במעגל השנה וטיולים ברחבי הארץ.
עבור שורדים ושורדות עם צרכים מורכבים יותר, קיימים חמישה מועדוני מופ"ת בשכונות ברחבי העיר וקהילות תומכות בהם משתתפים מאות שורדים. לשורדי שואה נוספים בעיר, מוענקים טיפולים ופעילויות למרותקי בית באופן פרטני, הכוללים טיפולים שיקומיים פיזיים וקוגניטיביים באמצעות מתנדבים ואנשי מקצוע שונים. עשרות עובדים מאגף הרווחה עוסקים בזה יום יום. (למידע נוסף על השירותים המוצעים – לחצו כאן).
בשנים האחרונות תחת תכנית "בטוח בבית" העירייה גם התקינה ערכות בטיחות למניעת נפילות בבתיהם של 3,589 שורדים ושורדות בגיל ממוצע של 88. כ-2,000 מהם בודדים ובודדות.
לאורך כל ימות השנה המחלקה לתושבים ותיקים והמחלקות לשירותים חברתיים בעיר מקיימות קשר רציף עם עמותות וארגוני סיוע כמו הקרן לרווחת שורדי שואה, משקפיים ורודות, עמותת אביב, קרן סקורה ועוד, להנגשת סיוע בתמיכות לטיפולים רפואיים ומוצרי צריכה ובריאות, הסעות וליוויים ושירותים התנדבותיים נוספים.
"שורדי השואה הם זיכרון חי לתקופה אפלה לעם היהודי", מציין ראש העיר משה ליאון. "הסיוע להם, החיבוק, התמיכה והליווי היומיומי הוא חובתינו ובעיקר זכותינו. אנו כאן לאוזן קשבת, סיוע ופעילויות נוספות ורבות שתורמות לאיכות חייהם בכל המישורים. לאחר ששרדו את התופת הנוראית עלינו כחברה לשמור על הניצולים לסייע, לזכור ולא לשכוח. יהי זכרם של כל ששת המיליונים שנספו ברוך".
***
נושא יום הזיכרון השנה הוא "ממעמקים: כאב השחרור והצמיחה", לציון 80 שנה לכניעת גרמניה הנאצית. מדובר באחרוני העדים החיים בתוכנו, אשר שרדו את התופת, בנו כאן חיים חדשים, משפחות וקהילות – והותירו חותם עמוק בכל תחומי החיים במדינה.
לפי נתוני הרשות לזכויות הניצולים, מספרם של השורדים נמצא בירידה חדה. בעבר חיו בישראל כ-320 אלף שורדים, אך עשרות השנים שחלפו לא פסחו עליהם. כיום, ממוצע גיל השורדים והשורדות עומד על 87, כש-25 אחוז מהם כבר בשנות ה-90 לחייהם, וכאחוז אחד בני יותר מ-100. מהם 61 אחוז נשים, ויותר ממחצית אלמנים ואלמנות. המבוגרת ביותר נולדה בברית המועצות בשנת 1912, והיא בת 113.
פעילות חברתית לשורדי ושורדות שואה בירושלים (צילום: באדיבות עיריית ירושלים)
רוצים להישאר מעודכנים?
הרשות מספקת מענה תומך ומקיף לשלוש אוכלוסיות עיקריות: שורדי שואה, פליטי שואה ונפגעי התנכלות אנטישמית – לרבות יוצאי מרוקו, אלג'יריה ועיראק, שנפגעו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
עוד קבוצה קטנה וייחודית היא של נכי המלחמה בנאצים – כיום 125 בלבד – שלחמו במסגרת כוחות בעלות הברית או הפרטיזנים ונפצעו. גילם הממוצע קרוב ל-100.
תקציב הרשות עמד בשנה האחרונה על כ-5.3 מיליארד שקל, מתוכם שולמו 3.9 מיליארד שקל בתגמולים ומענקים, ועוד כ-1.4 מיליארד שקל הוקצו להטבות כמו מימון סיעוד, תרופות, טיפולים נפשיים ורגשיים, הבראה ועוד.
רונית רוזין, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה: "80 שנה חלפו מסיום המלחמה – סיום השואה, פרק אפל בהיסטוריה של העם היהודי. עם תום הלחימה, האסון הלאומי והאישי הפכו למציאות חייהם של השורדים והשנה הוחלט להתמקד בסיפורם, סיפור כאב השחרור והצמיחה. אנחנו ברשות ניצבים לצידם של השורדים בכל ימות השנה, וסיפורם הוא מנת חלקנו. כמי שאמונים על מתן מענה הוליסטי מכבד לשורדים, שמענו מהם כיצד הם איבדו את כל עולמם, ובכל זאת, בחרו לבנות מחדש – את חייהם, משפחותיהם ואת המדינה היקרה לנו. דווקא בצל הפצעים הפתוחים של ההווה, אנו למדים שוב על עוצמת הרוח שלהם, שהיו ועודם סמל לחוסן, ליכולת ההתחדשות ולניצחון הרוח. כמנהלת הרשות אני מתחייבת להמשיך ולפעול למען השורדים ללא לאות ושסיפורם ייזכר בזכות תקומתם ותרומת לבניין המדינה. זוהי חובתנו כמדינה, כחברה, וכבני אדם. נרכין ראשנו לזכר קורבנות השואה ונרים מבט בהוקרה והערכה אל השורדים".
אורי מקלב, סגן השר הממונה: "בימים אלו חיים בקרבנו יותר מ-120 אלף ניצולי שואה – כל אחד מהם הוא עולם ומלואו, עם סיפור חיים מלא תעצומות נפש, של תקומה, התגברות ובניית חיים מחדש. לכל שורד יש עבר שהוא עדות חיה לזוועות שעבר וכוח פנימי בלתי נתפס להקים משפחה, לבנות בית ולתרום לעם ישראל. המחויבות שלנו אליהם היא עמוקה ומוסרית – לעשות הכל, באופן אישי ומותאם, כדי להבטיח את איכות חייהם. הרשות לזכויות ניצולי השואה פועלת לאורך כל השנה למתן טיפול אישי לכל ניצול – בליווי רפואי, תמיכה כלכלית, סיוע נפשי וחברתי – תוך מעקב שוטף והתאמה לצרכים המשתנים של כל אחד ואחת. זוהי חובתנו, זו שליחותנו".
חיים
מדוע מקשים לשורדים בועדות הרפואיות