"על תבונה ורגישות" הוא שמו של רומן מופת מאת ג'ין אוסטין וסרט מופלא לא פחות בכיכובן של אמה תומפסון וקייט וינסלוט – אבל אלו הן גם מילים שיכלו למנוע הרבה מאוד מבוכה מעיריית ירושלים.
ובשורה התחתונה: בעקבות הפרסום ב"כל העיר" – מאהל המחאה של משפחות נרצחי הנובה בכיכר אגרנט לא יפונה, למרות התראת הפינוי והקנס שקיבלו אתמול המשפחות המוחות. כאמור – תבונה ורגישות היו מונעים את אי הנעימות, ולא בפעם הראשונה.
ל"כל העיר" נודע כי במקום פינוי – בעיריית ירושלים יסייעו להורים השכולים להוציא היתר מתוקן למאהל המחאה, זאת לאחר חריגה מההיתר שניתן להם.
כזכור, כפי שפורסם בכלי התקשורת השונים, כולל ב"כל העיר", אין זו הפעם הראשונה שהפיקוח בעיריית ירושלים "נופל" בטיפול מול משפחות החטופים וההורים השכולים. זה קרה בעבר עם הוראות פינוי בגן סאקר, בגן העצמאות ובאזור בלפור. גם המאהל שהוקם מול הכנסת לא עבר חלק.
כמעט בכל הפעמים, בעקבות הפרסומים ולאחר שנגרמה עוגמת הנפש, הבינו בכיכר ספרא את "הטעות" שעשו. לא מבחינה חוקית – אלא, כאמור, בפן של התבונה והרגישות.
כזכור, אמש, רביעי, פורסם ב"כל העיר" כי פקחי עיריית ירושלים, מלווים בשוטרים, הגיעו הערב, שלישי, רגע לפני כניסת יום השואה והגבורה, למאהל מחאה של הורים שכולים לנרצחי הנובה ודרשו מהם לפנות את המאהל עד מחר (רביעי) – אחרת יגיעו הפקחים בשנית ויפרקו אותו. המשפחות השכולות התרעמו והראו לפקחי העירייה את האישורים שניתנו להם להקמת המאהל – אולם נטען בפניהם כי הם חרגו מהאישורים שניתנו. לפנים משורת הדין – קיבלו המשפחות עד שעות הצהריים מחר להסדיר מחדש את ההיתר.
יצוין כי בני משפחות הנרצחים ממסיבת הנובה הודיעו מוקדם יותר על שביתת רעב עד לפיטוריו של ראש השב"כ רונן בר. במהלך היום הם אף זכו לביקור של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מנגד, בעירייה טענו כי המאהל הוקם תוך חריגה מההיתר שניתן – מאהל בגודל 3 על 3 מטר – ובמקום הוקם מאהל גדול יותר. כפי שכבר נכתב לעיל – עם קצת תבונה ורגישות אפשר היה למנוע את המבוכה. חוקית העירייה אולי צודקת, אבל אפשר היה לעשות זאת בדרך אחרת.
תגובות