נראה כי ירושלים בדרך להפוך למעצמת הקולנוע והאנימציה של ישראל – ומדובר בתעשייה שמגלגלת מיליונים ותורמת באופן משמעותי להכנסותיה של העיר. עם בתי הספר מהמובילים בתחום, כדוגמת ‘סם שפיגל’, ‘מעלה’ ו’בצלאל’, לצד הפעילות הענפה של המיזם לקולנוע וטלוויזיה ירושלים, שבונה קהילת יוצרים ירושלמית יש מאין, ומממן יצירה ירושלמית, חדשנית ואחרת בתחומים של קולנוע, טלוויזיה, אנימציה וגיימינג. יחד עם זאת, לצד קצב הצמיחה המואץ, עדיין יש לומר כי חלק גדול מהשחקנים המוערכים בארץ, ואנשי הקולנוע והטלוויזיה עדיין גרים במרכז הארץ.
"מכתוב" (צילום: עידן מילמן)
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- מספרות מומלצות בירושלים – 7 מספרות שכדאי להכיר
המיזם לקולנוע וטלוויזיה ירושלים, הוקם במטרה להשאיר את האמנים הצעירים בעיר ולהציג את ירושלים על כל רבדיה, ולא כפי שהיא עלולה להיתפס בעיני קהלים רבים כעיר מיושנת וחרדית. המיזם פועל במספר חזיתות: תמיכה בהפקות סרטים וטלוויזיה ישראליים ובינלאומיים, שבעלילתם ובמיקומם שזורה העיר ירושלים, תמיכה בהפקות אנימציה מישראל ומחו”ל, ויצירת קהילת אנימטורים ויוצרים על ידי הכשרת כוח אדם, מפגשים, הדרכות והטמעת מערכת אקוסיסטם, ולאחרונה נכנס המיזם לתחום חדש: עולם הגיימינג שמשלב טכנולוגיה ותוכן.
לפי נתוני המפיצים והמפיקים, המדווחים ל”התאחדות ענף בתי הקולנוע”, יותר מ־30 אחוזים מכרטיסי הקולנוע שנרכשו ב־2016 היו עבור סרטים שזכו לתמיכת משרד ירושלים ומורשת, דרך המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים. “ישמח חתני”, “הסודות” ו”אבוללה” היו שלושת הלהיטים הגדולים, שלושתם הופקו וצולמו בירושלים.
סרט האנימציה "אגדת המלך שלמה" (צילום: אולפני סנובול ירושלים)
ירושלים הפכה למרכז הפעילות הישראלי בתחום האנימציה, עם ארבעה סרטים ישראליים ושש סדרות סדרות בינלאומיות, בהן הפקות של דיסני וברבי שנערכות בימים אלה בעיר, ומעסיקות למעלה מ־200 אנימטורים. בשלוש השנים האחרונות הושקעו רק בהפקות אנימציה יותר מעשרה מיליון שקלים, שתורגמו לעבודות בעיר בהיקף 30 מיליון שקלים. המיזם לקולנוע ולטלוויזיה מתווך בין פיצ’רים מקומיים לחברות מעבר לים, ומארח מנטורים מהחברות המובילות בעולם כגון סוני אנימיישן, מאטל ודיסני. על פי ההערכות, התעשייה צפויה לפתוח כ־500 משרות בתחום האנימציה בירושלים לבדה ולהכניס לעיר מאות מיליוני שקלים בחמש השנים הקרובות.
המיזם לקולנוע וטלוויזיה ירושלים, שהוקם ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים וקרן ירושלים, וממומן על ידם ועל ידי עיריית ירושלים, השקיע מהקמתו ב־2008 ועד סוף 2015 בהפקת 44 סרטי קולנוע, 15 סדרות טלוויזיה, 8 הפקות בינלאומיות ובפיתוח של 84 סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה. בין ההפקות הבולטות של המיזם ניתן למצוא את “מכתוב” בכיכובם של גיא עמיר וחנן סביון (במאי עודד רז), “החטאים” (במאי אבי נשר), “ישמח חתני” (במאי אמיל בן שמעון), “סיפור על אהבה וחושך” (במאית נטלי פורטמן), סדרות הטלוויזיה “שטיסל” (במאי אלון זינגמן), “עספור” (במאי רני סער), סרט האנימציה “אגדת המלך שלמה” (סרטו של חנן קמינסקי ואולפני סנובול ירושלים) ועוד סרטים וסדרות רבות וטובות.
המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים
שיא הפעילות של המיזם לקולנוע וטלוויזיה ירושלים נרשם השבוע במסגרת AniNation – פסטיבל האנימציה הבינלאומי ירושלים שבו יוקרנו בסינמטק ירושלים סרטי אנימציה מהארץ ומהעולם. במסגרת הפסטיבל יתקיימו סדנאות אמן עם יוצרים ישראלים מובילים, פאנלים מקצועיים עם בכירים בתעשייה בארץ ובעולם, ועוד.
“המיזם לקולנוע וטלוויזיה ירושלים מעניק תמיכה בסרטים שמעלים למסך ירושלים אחרת רעננה וצעירה ולא כמו הסטריאוטיפ”. מספר מנהל המיזם לקולנוע וטלוויזיה ירושלים, יורם הוניג, ומפרט: “בנוסף אנחנו עושים פעילות בתוך העיר כדי לתמוך ביוצרים המקומיים ולתת אופק תעשייתי וכלכלי ולסטודנטים שלומדים בעיר ועל מנת להשאיר אותם בעיר על ידי זה שאנחנו נותנים להם אופציה לעבודה וליצירה שלא היה פה עד לפני 10 שנים”.
יורם הוניג (צילום: עמית ברלוביץ)
איך אתה מסביר את הצמיחה בשנים האחרונות בתעשיית הקולנוע והאנימציה בירושלים?
“יש לנו תמיכה ישירה בהפקות, לכן הרבה מהן משנות את התסריט ועולות לירושלים. לאורך השנים למדנו לכוון לפרויקטים שלא רק יצטלמו בירושלים אלא שה־DNA של ירושלים יהיה בסרטים, כמו ‘מכתוב’, שמחובר בנשמה לירושלים. בהתחלה היו סרטים שהיו יכולים להתרחש ברמת גן או בכל מקום אחר ולאו דווקא בירושלים. בנוסף, אנחנו תומכים בהקמת אולפנים בעיר שיספקו תעסוקה, ובהבאת הפקות ענק מחו”ל. שלושת הדברים הללו מצליחים לבסס את התעשייה בעיר. היום יש כ־150 אנימטורים שעובדים יום-יום בעיר, ויש שבעה אולפנים ברחבי העיר. אנחנו רואים שיותר מבוגרי בצלאל נשארים לגור בעיר כי פה יש את העבודה. בדרך כלל בשנה ב’ הסטודנטים היו חוזרים לשפלה והיום עיקר העבודה נמצאת בירושלים”.
"סיפור על אהבה וחושך" (צילום: רון מנדלסון)
כל ההפקות מכניסות כסף לעיר. כיצד זה מתבטא?
“המטרה שלנו כירושלמים, היא לא רק תרבותית אלא גם כלכלית. בהפקות אנימציה בינלאומית, על כל שקל שהמיזם נותן, החברות מחו”ל צריכות להביא יותר. אז אם תמכנו עד עכשיו ביותר מ־15 מיליון שקל בהפקות אנימציה, זה אומר שנכנסו לעיר 45 מיליון שקלים, שהופנו לפיתוח אולפנים, ולהעסקת עובדים. זאת תרומה מדהימה לעיר ולמעמד היצירתי. בהפקת קולנוע יש 20-15 ימי צילום ואז מפסיקים, אין פה משהו קבוע אז אנחנו מנסים לעשות רצף הפקות כדאי שתהיה עבודה לאנשי צוות ויוצרים ירושלמים ולאחרונה התחלנו לתמרץ מפיקים”.
רוצים להישאר מעודכנים?
מהן התוכניות של המיזם לשנים הקרובות?
“אנחנו נכנסים לתחום חדש שעדיין לא מפותח בארץ, עולם הגיימיניג, שזה תחום שמתאים בדיוק לארץ כי זה שילוב של טכנולוגיה, יצירתיות ועיצוב. בנוסף, אנחנו ניתן תמיכה מסיבית להקמת אולפני צילום בירושלים שיהיו הכי חדשניים בארץ ומהטובים בעולם כדי להביא הפקות ישראליות ובינלאומיות, דבר שיוצר עוד 300 או 400 מקומות עבודה קבועים. והתחלנו להתמקד במה שאנחנו קוראים לו האקוסיסטם הירושלמי – סביבה אקולוגית כלכלית שבה אנשים מהתחום מכירים אחד את השני. לדוגמא, לחבר בין אולפן אנימציה קטן לאנימטור. אנחנו עושים מפגשים בשביל לחבר בין יוצרים משכבות גיל שונות החל מהתיכון ועד ליוצרים וותיקים. אנחנו גם עוזרים לסטודנטים שסיימו ללמוד, לפתח את הפרויקטים שלהם”.
"ישמח חתני" (צילום: איתאל ציון)
איך אתם מעודדים הגעה של הפקות בינלאומיות?
“אנחנו הקרן היחידה בארץ שמעודדת הפקות בינלאומיות לצלם בירושלים וזה מתחיל למשוך אנשים. בתוך העיר אנחנו מאורגנים לקלוט את ההפקות האלה כי זה הפקות של 30 משאיות ענקיות עם ציוד ו־300 אנשי צוות. הצלחנו בעבר עם הפקות ממש גדולות לדוגמת ההפקה של נטלי פורטמן”.
איזה פרויקטים אתם מאשרים?
“אנחנו מחפשים את החדשנות, והיצירתיות. אנחנו רוצים להיות מהירים ועתידניים יותר. אנחנו מחפשים סרטים של מעמד יצירתי; שחקנים יוצרים, רקדנים, אמנים, מוזיקאים מתחומים שעוד לא נראו על המסך, בשכונות, במועדונים”.
מי מאשר כל הפקה?
“כל הגשה קוראים שני יועצים חיצוניים ואני. אני מגבש החלטה על בסיס ההמלצות, במה לתמוך, ואז זה עובר לאישור ועדה ציבורית שמורכבת ממנהלי בית הספר לקולנוע בעיר (סם שפיגל, מעלות ובצלאל) ונציג הציבור, העירייה והממשלה והמנכ”לים של הרשות לפיתוח ירושלים”.
מהי ההפקה שאתה יכול לסמן אותה כמוצלחת ביותר?
“הסרט הראשון והאחרון שגם יש 70 סרטים באמצע. הראשון היה ‘הערת שוליים’ של הבמאי יוסף סידר שהעלה למסך ירושלים אחרת. מי חשב לעשות סרט על שני חוקרי תלמוד באוניברסיטה העברית, וזה סיפור בינלאומי מועמד לאוסקר, והסרט האחרון שיצא לאקרנים זה ‘מכתוב’ שיש לו הצלחה מטורפת. בפחות מחודש למעלה מ־300 אלף אנשים ראו את הסרט. בדרך כלל סרט טוב רואים 100 אלף איש בשלושה חודשים”.
מאיפה הכסף? לדברי סמנכ”ל כספים ופיתוח עסקי ברשות לפיתוח ירושלים ואחראי על המיזם לקולנוע וטלוויזיה, אודי בן דרור, “מרבית התקציב מגיע מהממשלה: המשרד לירושלים ומורשת, שמסייע לנו לעודד תעסוקה איכותית בעיר ולהשאיר את הסטודנטים מהתחום בירושלים. גם משרדי ממשלה אחרים ועיריית ירושלים מסייעים תקציבית”.
"הערת שוליים" (צילום: רון מנדלסון)
כמה כסף המיזם השקיע בהפקות בשנים האחרונות?
“בחומש הקודם התקציב עמד על כ־40 מיליון שקלים. לשם השוואה, התקציב לחומש הבא עומד על כ־80 מיליון שקלים שמיועדים לעידוד הפקות, הקמת אולפנים, בניית אקוסיסטם של קולנוע, טלוויזיה ואנימציה, שמחברת בין התעשייה, האקדמיה, היוצרים, אנשי המקצוע בתחום, ואפילו בתי הספר התיכוניים, ומעודדת את הסינרגיה בין הגורמים השונים הפועלים בעיר. תוך שלוש שנים מהקמת המיזם הבאנו לכך שכשליש מהסרטים בישראל מופקים בירושלים, ואז עברנו למשוך הפקות בינלאומיות. קיימים שני סוגים של הפקות בינלאומיות שמתרחשות כיום בעיר: הפקות קולנוע וטלוויזיה שעוזרות להעלות את ירושלים על המסכים בעולם ומעודדות את התעשייה בעיר, והפקות אנימציה שמספקות מקומות עבודה רבים בעיר. כיום מפיקים פרויקטים באנימציה בירושלים עבור דיסני ומאטל, שאלו החברות גדולות והמובילות בעולם, וגם יצירות ירושלמיות וישראליות מקוריות. הפקות שנוצרו בירושלים מגיעות למסכים בכל העולם”.
מה הצפי להכנסות לעיר השנים הקרובות?
“אנו צופים שבחמש השנים הקרובות ייכנסו לעיר כ־400 מיליון שקלים. היעד שלנו הוא לייצר 1,500 משרות בירושלים בתעשיית הקולנוע, האנימציה והתוכן הממוחשב. אנחנו כבר רואים הצלחות כי עד לפני שלוש שנים לא היתה תעשייה של הפקת סרטים וסדרות טלוויזיה באנימציה בארץ. הקמנו בירושלים תעשייה מאפס, וכיום עובדים בערך 200 עובדים בתחום, וקמו אולפני אנימציה ירושלמיים מצליחים. המטרה שלנו לעזור לתעשייה לגדול ולהתפתח ואנחנו רואים שאנחנו בדרך הנכונה”.
גילי דולב, אנימטור ושותף בחברת קנדי בר הפקות שיצרו את הסדרה הבינלאומית ז’אק וקוואק ומנטור ב”קפיצה המשולשת” מספר: “הפלטפורמה ‘קפיצה משולשת’ מאפשרת לאנימטורים חשיפה למפיקים, יוצרים וחברות מחו”ל שיכולות למנף באופן מאוד משמעותי את מה שנעשה בארץ ובירושלים. זה פותח שער ליצירה ירושלמית וישראלית, ומאפשר ליוצרים לעבוד עם החברות הכי מובילות בתחום. אנחנו רואים פריחה של חברות אינמציה שנפתחות ועובדות בירושלים”.
למה לסרט אנימציה יש פוטנציאל כלכלי גבוה יותר מסרט רגיל?
“ההבדל בין סדרות אנימציה לילדים לסרטים של לייב אקשן עם שחקנים הוא במסחור. לסדרות וסרטי אנימציה יותר קל למכור צעצועים ומוצרים נלווים של הדמויות, מדובר על מיליארדים רבים. חוץ מזה שדיבוב יותר קל לעשות, מאשר סרטים רגילים. האנימציה חוצה יותר גבולות מסרטים כי ברגע שמצלמים במקום מסוים, אז זה מצולם במקום מסוים. סדרת האנימציה, כמו ‘בוב ספוג’ למשל ממוקמת בתוך המים, אבל זה יכול להיות בכל מקום. זה חסר לאום, האפיל של זה יותר רחב ומדבר לכל אדם ולכל ילד ולא משנה איפה הוא. זה היופי של אנימציה. הדבר הכי טוב שירושלים יכולה לאחל לעצמה בתחום האנימציה הוא לייצר חברות שיהיו מגה ברנדים בעולם האנימציה".
"ירושלים הופכת להיות מעצמת קולנוע ואנימציה", מסכם ומדגיש מחזיק תיק התרבות סגן ראש העיר עופר ברקוביץ (התעוררות). "בעקבות השקעות ממשלתיות חשובות ופעילות איכותית של יורם הוניג ברשות לפיתוח ירושלים. עשרות סרטים מובילים הופקו בעיר וירושלים מופיעה על מסכים רבים בישראל ובעולם. נדמה לי שירושלים שמהווה עיר של השראה עם מגוון אנושי ומגוון תרבויות כל כך רחב היא בדיוק המקום הנכון לתעשיית קולנוע ואנימציה. הדבר החשוב באמת הוא הפיכת הסקסיות של העיר לפוטנציאל תעסוקתי משמעותי. יש צורך לבנות כאן cluster שלם של טלויזיה קולנוע ופרסום, ולייצר משרות בתחומים הללו כדי להשאיר צעירים בעיר. אני פועל היום כדי למשוך לכאן את תעשיית פרסום, שהיא התעשייה החזקה ביותר בתוך מכלול התחומים. אנחנו בקשר קרוב עם ראשי התעשייה, בקרוב ייפתח קטן שלוחה של 'הבצפר' לפרסום בבית אליאנס, ובהמשך נעלה לעיר שלוחות של משרדי פרסום גדולים".
