אירוע "שישי בוקר של קבלת החלטת" של The Marker בשיתוף בנק הפועלים יצא לדרך בבוקר יום שישי, 8.6.18 במלון קראון פלזה בירושלים. את האירוע פתח פרופ' דן שכטמן, פרופ' מחקר (אמריטוס), הפקולטה למדע ולהנדסה של חומרים, הטכניון חיפה, זוכה פרס נובל לכימיה 2011 שערך שיחה עם מירב ארלוזורוב, פרשנית בכירה ב-The Marker. לאחר מכן פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, דיבר על דילמות פיננסיות לקראת המחצית השנייה של 2018. את האירוע חתמה ד"ר לירז מרגלית, ראש תחום מחקר התנהגותי בחברת קליקטייל ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה, בהרצאה שעסקה בשאלה: "באיזו מידה אנחנו שולטים בהחלטות שלנו?".
"החינוך זה הדבר הכי חשוב, שנועד לייצר אנשים משכילים"
פרופ' דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון בחיפה וזוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2011, בשיחה עם מירב ארלוזורוב, פרשנית בכירה בדה מרקר. ארלוזורוב פתחה את השיחה בשאלה: "מה לדעתך יותר חשוב לישראל, מסי או דני שכטמן?" והוא השיב: "החינוך זה הדבר הכי חשוב, שנועד לייצר אנשים משכילים".
במהלך השיחה מתח שכטמן ביקורת על מצב החינוך בישראל והצביע על כמה נקודות חולשה. "יש לנו בעיה בחינוך בישראל על פי מבחן התוצאה ואם נשווה את הישגינו למדינות ה-OECD נראה שאנחנו נמצאים במקום רע בסוף". לטענתו, אם המצב יימשך כך אנשים ימצאו את עצמם ללא עבודה: "חשוב מאוד שהדורות הבאים יהיו משכילים, כדי שימצאו את מקומם בשוק העבודה, במיוחד כאשר המכונות מחליפות בני אדם".
מירב ארלוזורוב, פרופ' דן שכטמן (צילום: שלומי כהן)
בנוסף, לטענתו הבעיה בחינוך טמונה באיכות המורים: "כיום יש בארץ 27 מכללות להוראה והן נלחמות על כל סטודנט, כיוון שהן מתוקצבות לפי מספר האנשים שלומדים אצלן. לכן, יש להן נטייה טבעית לקבל כל אחד גם בלי תעודת בגרות או פסיכומטרי, וזאת במקום להבין שהאנשים החשובים ביותר למדינה הם המורים". לכן, לדעתו המל"ג צריך לתקצב את המכללות על ידי איכות הסטודנטים, ולא הכמות שלהם, דבר אשר יגרום לעלייה ברף הקבלה ללימודים. בנוסף, לטענתו, יש להעלות את משכורות המורים.
פרופ' שכטמן הצביע על הקושי להתקדם בארץ: "הרבה יותר קל ליהודי לקבל פרס נובל בעולם מאשר בישראל, וזאת בגלל שבישראל אין את המכשור המתאים למחקרים, דבר אשר מצריך שיתופי פעולה עם גורמים בחו"ל". על בריחת המוחות הוא אמר: "בארץ זה לא מה שאתם חושבים, יש כאן 300 מרכזי מחקר של חברות גלובליות, ככה שישראלים גרים בארץ אך עובדים בשביל חברות זרות. בנוסף, הרבה ישראלים אחרי פוסט דוקטורט נשארים בחו"ל כיוון שיש מעט תקנים לפרופסורים באוניברסיטאות". לדעתו, דבר אשר יכול לפתור את הבעיה הוא הקמת שני מרכזי מחקר גדולים אשר יחזירו את אותם אנשים משכילים לארץ.
כאשר ארלוזורוב שאלה אותו על מיעוט הנשים באקדמיה, לעומת גברים, הוא השיב כי "מספר הנשים שלומדות מדעים לתארים גבוהים הוא עצום וכמעט זהה למספר הגברים. הבעיה היא שבשביל להשתלב באקדמיה בישראל חייבים לצאת לפוסט דוקטורט בחו"ל ולרוב המשפחה שלהן מקשה עליהן לעשות זאת".
למרות הכל, שכטמן נשאר אופטימי והצהיר כי יש סיכוי גדול שנראה עוד ישראלים זוכים בפרסי נובל בתחום המדעים: "השבוע הסתיים כנס '70 שנות כימיה בישראל' ובו היה ייצוג הולם של מדענים ישראלים שעושים עבודה מצוינת". עם זאת, הוא סייג ואמר: "השכבה של הישראלים המבריקים באקדמיה, בתעשייה וביזמות הטכנולוגית דקה מדי והפער בינה ליתר השכבות גדול מדי ואת זה צריך לתקן".
"צריך להתכונן לכך שהריביות יתחילו להעלות"
פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, דיבר על הדילמות הפיננסיות לקראת המחצית השנייה של שנת 2018. "שנת 2017 היתה פנטסטית מבחינת תשואות כמעט בכל אפיקי המחקר. בשנה זו תיק המניות הגלובלי עלה במונחים דולריים בכ-29% והנאסד"ק עלה ב28% במונחים דולריים. לכן, השנה צריך להנמיך ציפיות כיוון שיהיה קשה מאוד לשכפל ולחזור על תשואות דו ספרתיות אלו", אמר ליידרמן.
בנוסף הוא ציין כי בשנה הנוכחית ניתן לראות כי הכותרות בכלי התקשורת מצביעות על שינויים גאו פוליטיים אשר משפיעים גם הם על חוסר היציבות בכלכלה. "אנחנו במצב כיום שדווקא הבית הלבן, שאמור להיות המקור ליציבות פיננסית וכלכלית בעולם מעלה את האפשרות למלחמת סחר". בנוסף, טען פרופ' ליידרמו כי גם המצב הביטחוני בישראל תורם לכך: "אין לנו שקט בגבול עם עזה וישראל לא תוכל להשלים עם הנוכחות של הכוחות האירניים בסוריה".
פרופ' ליאו ליידרמן (צילום: שלומי כהן)
מלבד המצב הגיאופוליטי, הוא מסתכל גם על הנתונים בצד הריאלי: "כלכלת ישראל לא רחוקה משיעור צמיחה של 3.5%. אצלנו שוק העבודה מאוד חזק, שיעור האבטלה מאוד נמוך ויש ביקוש עצום לעובדים". הוא מוסיף ומזכיר גם את הפעילות שבה הוא עוסק בתפקידו בבנק הפועלים, "אנחנו במחלקה של בנק הפועלים רואים את המשך הצמיחה כאשר הצמיחה בישראל ממשיכה להיות מובלת על ידי צריכה פרטית. בנוסף, אנחנו מפרסמים את מדד אמון הצרכנים וניתן לראות שהוא נמצא בנקודת שיא של כל הזמנים. במובן מסוים זה משקף גם את שוק העבודה ונראה כי גם שכר העבודה במגמת עליה, כולל שכר המינימום".
הוא מתייחס גם לצד הפיננסי ונוגע בסוגיה הכי מעניינת – הריביות. "שאלת השאלות אשר משפיעה על הדילמות של כל אחד מאתנו היא מה יקרה לריביות, אשר מושפעות כיום בראש ובראשונה ממדיניות הבנקים המרכזיים בעולם. אנחנו יודעים שמאז המשבר הכלכלי בארה"ב, הלקחים נלמדו והבנקים נוקטים במדיניות של ייצוב המערכת ולכן כיום הריביות מאוד נמוכות ונכון להיום בנק ישראל משאיר את הריבית כפי שהיא".
למרות זאת, פרופ' ליידרמן נקט באופטימיות זהירה. "בהסתכלות על הדילמות הפיננסיות למחצית השנייה של השנה, אנו אופטימיים לגביה. להערכתנו, לרבע הראשון של השנה היתה חולשה מסוימת בעולם ובישראל בפרט ואנו צופים האצה מסוימת של הצמיחה במחצית השנייה של השנה, כאשר ארה"ב נמצאת במקום המוביל אבל גם בישראל אין לנו מה להתבייש בהקשר הזה. הריביות ימשיכו להיות נמוכות אבל צריך להתכונן לכך שהן יתחילו להעלות, אבל לא בצורה מוגזמת".
אירוע שישי – בוקר של קבלת החלטת" (צילום: שלומי כהן)
באיזו מידה אנו שולטים בהחלטות שלנו?
ד"ר לירז מרגלית, ראש תחום מחקר התנהגותי בחברת "קליקטייל" ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה, אשר מתמחה בקבלת החלטות, סיפרה בהרצאתה שהיא רוצה להפריך כמה מיתוסים לגבי אינטואיציה. לדבריה, אנשים רבים תופסים את האינטואיציה כחוש שישי, אך לא כך חושבים הפסיכולוגים. היא הסבירה כי אינטואיציה – התחושה שיש לנו לגבי דברים, מאפשרת לנו להגיב בצורה אוטומטית לאירועים בעקבות רמזים שהיו שתולים בסיטואציה קודם לכן. כיוון שאין לאדם תמיד זמן לחשוב באופן רציונלי, שכן מדובר בתהליך ארוך – האבולוציה פיתחה מנגנון לא מודע לקבלת החלטות, שהוא כאמור האינטואיציה.
ד"ר לירז מרגלית (צילום: שלומי כהן)
מרגלית הצביעה על שני תהליכים חשובים בקבלת החלטות – תהליך רגשי ותהליך רציונלי. היא הדגימה זאת באמצעות תהליך רכישת המוצר: "ישנם מוצרים שאנו רוכשים מתוך רגש, למשל שמלה שאני לא באמת זקוקה לה. לעומת זאת, ישנם מוצרים פונקציונליים שהם בדרך כלל דברים שלא באמת כיף לקנות אך חייבים". נראה כי אותו תהליך רגשי של קבלת החלטות מקושר בדרך כלל לאינטואיציה.
מקורה של אותה תגובה רגשית נמצאת במוח, ובעיקר בחומר המופרש דופמין, אשר מקושר לתחושות של עונג: "חוקר שחקר את מחלת הפרקינסון, אשר מלווה ברמות נמוכות של דופמין, השמיע לקופים צליל ולאחר מכן נתן להם מיץ תפוחים ממותק. בפעם הראשונה, רמות הדופמין עלו רק כשהם שתו את המיץ, אך בפעמים שלאחר מכן נוצרו אסוציאציות אצל הקופים ורמות הדופמין עלו עם השמעת הצליל". בעקבות ניסוי זה, נתגלה כי הדופמין קשור ליכולת הניבוי.
כך, לאדם קשה להתמודד עם הרבה גירויים, ולכן הוא מייצר אסוציאציות. כאשר הוא פועל על פיהן ומנבא נכון את הסיטואציה מופרש אצלו דופמין. לעומת זאת, כאשר האדם לא מצליח לנבא בצורה נכונה את המצב, רמות הדופמין יורדות, ואז ישנה תחושה לא נעימה וכך בעצם נוצרת אותה תחושה של אינטואיציה.
דבר מעניין נוסף עליו הצביעה מרגלית הוא שרמות הדופמין גבוהות יותר בעת ציפייה לדבר מה, מאשר בעת התרחשותו: "אנשים אוהבים יותר לתכנן טיול מאשר להיות בטיול עצמו. הם נהנים הרבה יותר מהפנטזיה של הקנייה מאשר הקנייה עצמה. בנוסף, בני האדם הם היחידים שיכולים לשמר רמות דופמין גבוהות בעקבות ציפייה לתגמולים שלא יגיעו בתקופת חייהם".
בנוסף, כאשר בני האדם נמצאים במצב של חוסר וודאות רמות הדופמין עולות. דבר זה בא לידי ביטוי בתקופה הנוכחית בצורה רחבה ביותר. "כיום יש אימיילים, וואטסאפ, אנו בודקים אותם כל הזמן, ברמה שאם לא שמענו נוטיפיקציה כמה שעות מתפתחת אצלנו חרדה. אנשים מתחילים לדמיין שיש רטט".
רוצים להישאר מעודכנים?
לדבריה, מה שמנבא הצלחה בחיים הוא דחיית סיפוקים, כוח רצון ונחישות – וזאת לעומת מבחני איי.קיו אשר לא מספקים זאת: "אנשים בעלי איי.קיו גבוה לא בהכרח יצליחו לקרוא מאמר מבלי להיכנס כל הזמן לפייסבוק אם אין להם את היכולת לדחות סיפוקים, ולכן הם לא יצליחו. ישנה חשיבות גבוהה ליכולת לווסת את הרגש והדחפים. חשוב להבין שיכולת זו היא אינה תכונה אלא אנרגיה שכאשר מכוונים אותה על משימה אחת, לא נשארת עוד אנרגיה למשימה נוספת".
