בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל ערעור, שהגישה המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, והרשיע קצין בילוש במרחב מוריה בתקיפת עצורים. בהחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר, הורשע הקצין בכך שתקף את העצורים בתחנת המשטרה, כשהם אזוקים ופניהם מופנים לקיר וזאת לעיני פקודיו שהיו במקום וצפו במתרחש.
המקרה התרחש לפני כשלוש שנים, ביום 6.1.2016, בשעות הערב הגיעו בלשי תחנת מוריה לבצע ביקורת מעצר בית של עצור המרצה את מעצרו בישיבה בגבעת שאול בירושלים. בהגיעם לישיבה התגודדו סביב הבלשים מספר בחורים ונעלו אותם בתוך הישיבה. בשלב מסוים הצליחו הבלשים להיחלץ מהישיבה ונכנסו לניידת. מספר בחורים התקהלו סביב הניידת, בעטו בדלתות ולא נתנו לבלשים לנסוע מהמקום. למקום הגיעו בלשים נוספים שניסו לפזר את ההתקהלות והותקפו בדחיפות וקללות. בעקבות זאת נעצרו ארבעה מבחורי הישיבה ונלקחו לתחנת מוריה. מאוחר יותר כאשר הגיע הנאשם לתחנה, ישבו העצורים על הרצפה, כשהם אזוקים ופניהם מופנים לקיר. בשלב זה, הנאשם התקדם לעברם, בעט בכל אחד מהם בגבו ואף השליך כיסא לכיוונו של אחד מהם, תוך שאמר להם: 'מי נגע בילדים שלי, הבלשים הם כמו הילדים שלי', וזאת לעיני פקודיו שהיו במקום וצפו במתרחש.
בית משפט השלום בירושלים קבע כי הקצין עבר עבירת תקיפה, אולם החליט להימנע מהרשעתו וגזר עליו שירות לתועלת הציבור. מח"ש הגישה ערעור על ההחלטה, וטענה כי לא ניתן משקל להיותו של הנאשם קצין במשטרת ישראל שעשה מעשה אלימות לעיני פקודיו, ועל כן הימנעות מהרשעת הקצין עלולה להתפרש כקריצת עין ביחס למותר ולאסור במסגרת עבודת המשטרה. עוד נטען בהודעת הערעור כי "ככל שיוחלט על פיטורי הקצין הרי שמדובר בפועל יוצא מהתנהלותו. שכן אין זה מתקבל על הדעת שדווקא שוטר יזכה בהתחשבות מפליגה".
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בירושלים – רבקה פרידמן-פלדמן, אלי אברבנאל וחיה זנברג, קיבל את עמדת מח"ש וקבע כי מדובר במעשה חמור, על אחת כמה וכמה כאשר הדברים נעשים מול פקודיו של הקצין. "אכן, קיימת אפשרות שהרשעתו של המשיב תביא לפיטוריו מן המשטרה, אולם מדובר בתוצאה הנובעת ממעשיו של הנאשם, קצין משטרה אשר נהג באלימות כלפי עצורים. בהתחשב במעמדו ותפקידו של המשיב, האינטרס הציבורי במיגור אלימות אנשי משטרה גובר במקרה זה ומצדיק הרשעה, גם אם יהיה בה כדי לפגוע במשיב".
