יישוב פרהיסטורי ענק מלפני 9,000 שנה, הגדול בישראל ואחד מהגדולים בעולם, נחשף ליד ירושלים. היישוב נחשף במהלך חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות, בכביש 1, סמוך לסיבוב מוצא שליד ירושלים. הממצאים התגלו במסגרת סלילת כביש 16.
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
מדובר ביישוב מהתקופה הניאוליתית, "הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת האבן החדשה ואחד מהגדולים בעולם" כך מציינים ברשות העתיקות, "בין השאר, התגלו באתר אלפי ראשי חץ, תכשיטים ופסלונים שעיצבו הקדמונים".
היישוב הפרהיסטורי, סמוך לכביש 1 (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
האתר ממוקם כ-5 ק"מ מערבית לירושלים, על גדת נחל שורק, ליד מעיינות ובסמוך לעמק פורה ולדרך הקדומה שהובילה מהשפלה לירושלים. "תנאים אופטימליים אלה, היוו גורם מרכזי להתיישבות ארוכת טווח באתר, כבר מהתקופה האפיפלאוליתית – לפני כ-20,00 שנים, ועד היום", אומרים ברשות העתיקות.
לדברי ד"ר חמודי חלאילה וד"ר קובי ורדי, מנהלי החפירה במוצא מטעם רשות העתיקות, "זו הפעם הראשונה שמתגלה בארץ יישוב בממדים כאלה, מהתקופה הניאוליתית – לפני 9,000 שנה. חיו כאן 3,000-2,000 תושבים לכל הפחות – סדר גודל המקביל לעיר בימינו".
החוקר ד"ר חמודי חלאילה (צילום: יניב ברמן רשות העתיקות)
בחפירות נחשפו מבנים גדולים, הכוללים חדרים ששימשו למגורים, וכן מתחמים ציבוריים ואזורי פולחן. בין המבנים נחשפו סמטאות, המעידות על תכנון מתקדם של היישוב. במבנים נעשה, לעתים, שימוש בטיח, ליצירת רצפות ולאיטום מתקנים.
"במקום שבו אנשים חיים, יש גם מתים", מוסרים החוקרים "באתר נחשפו קבורות בין הבתים ובתוכם, כאשר בחלקן הונחו מנחות קבורה שונות – חפצים שימושיים או יקרי ערך, אשר האמינו שישרתו את המת בעולם הבא. מנחות קבורה אלה מעידות שכבר בתקופה קדומה זו, יושבי האתר קיימו יחסי סחר עם מקומות רחוקים. בין היתר, נמצאו בקברים פריטים ייחודיים מאבן שמקורה לא ידוע, פריטי אובסידיאן (זכוכית געשית) מאנטוליה, וקונכיות שחלקן הובאו מהים התיכון וחלקן מהים האדום. בחפירה נמצאו צמידי אבן במספר סגנונות, אשר עוצבו ביד אמן. "על פי גודל הצמידים, אנו משערים שענדו אותם בעיקר בשלב הילדות", אומרים החוקרים. "כן מצאנו חרוזי בהט שעובדו בקפידה, ותליונים וצמידים שאותם הכינו מצדף אם הפנינה".
החוקר ד"ר קובי ורדי (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
בכל אזורי החפירה נחשפו כלי צור רבים שיוצרו באתר, בהם אלפי ראשי חץ ששימשו לציד ואולי גם ללחימה, גרזנים ששימשו לכריתת עצים, וסכינים מצור. בתוך היישוב נחשפו מחסנים בנויים, שהכילו כמות אדירה של קטניות, בהם בולטים זרעי עדשים. השתמרות הזרעים מעוררת השתאות לאור גיל האתר. ממצא זה, מלמד על עיסוק אינטנסיבי בחקלאות. בנוסף, ניתן להסיק שמהפכת הביות הגיעה לשיאה בשלב זה: עצמות בעלי החיים באתר, מעידות על כך שאנשי היישוב הלכו והתמחו ברעיית צאן, ומקומו של הציד בכלכלת הקיום הלך והצטמצם.
צלמית בצורת פני אדם (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
"חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת עניין גדול בעולם המדעי", מדגישים החוקרים, "והיא משנה את מה שהיה ידוע לגבי התקופה הניאוליתית באזור. עד כה, האמינו שאזור יהודה היה ריק, ושאתרים בסדר הגודל הזה התקיימו רק בעבר הירדן או בצפון הלבאנט. במקום חלל יישובי מתקופה זו, נמצא אתר מורכב, שבו כלכלת קיום מגוונת, וכל זה רק עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. כל הממצאים תועדו בטכנולוגית תלת-מימד חדשנית, כך שנוכל להמשיך ולחקור את האתר גם בסיום החפירה".
צלמית שור (צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
לדברי עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים של רשות העתיקות, "בצד ההתרגשות וחשיבות הממצאים, רשות העתיקות מודעת לצורך החיוני ביצירת כביש גישה נוסף לירושלים. לקראת שחרור השטח שנחפר, תועד האתר כולו בטכנולוגית תלת מימד מתקדמת שתאפשר לחקור כל פרט ופרט דרך המחשב. חשוב לדעת שאחוזים ניכרים מהאתר הפרהסטורי שסביב החפירה נשמרים. כמו כן, רשות העתיקות מתכננת לספר את סיפור האתר במקום בעזרת תצוגה ואמצעי המחשה. בתל מוצא, הסמוך לחפירה זו, משומרים בימים אלה לטובת הקהל הרחב שרידים ארכיאולוגים קדומים, ופעולות שימור והנגשה לחיבור הציבור למורשתו הקדומה, נעשות גם בתל בית שמש – בו הכביש צומצם משמעותית לטובת הארכיאולוגיה, ובתל ירמות שבשפלת יהודה".
צמידים, כנראה של ילדים (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
אלפי סכינים עשויים צור נמצאו באתר (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
לדברי המהנדס גלעד נאור, מנהל מחלקת פרויקטים בחברת נתיבי ישראל, "זוהי זכות גדולה עבורנו, כחברת תשתיות התחבורה הלאומית – נתיבי ישראל, כי באמצעות פרויקטי תשתיות התחבורה של 'המחר' מתאפשרים גילויים כה מיוחדים בהיסטוריה המפוארת".
- הלב נשבר: מותה העצוב של הילי בת ה-23
- היוזמה שיכולה להקל על הכיס שלנו: תשלום ארנונה דו חודשי
- הציר הראשי בכניסה לעיר סגור – עד לשנת 2023
חנית שנקברה לצד לוחם (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
העבודות באתר החפירות (צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
אתר עבודות החפירה (צילום רחפן: איל מרקו, רשות העתיקות)
אור
מדהים. כמה יפה לשמוע גם חדשות משמחות בארץ הזאת, ולא כל הזמן זוועות ושחיתויות.