מחקר חדש חושף: אלה החסמים שמונעים התחדשות עירונית בחברה החרדית

בשל הצורך ב-10,000 יחידות דיור בשנה במגזר החרדי, בירושלים ובכלל הארץ, עולה השאלה המרכזית: האם דיני השכנים בהלכה היהודית מונעים את כניסת ההתחדשות העירונית לחברה החרדית? מחקר חדש מציע דרכים להתמודד עם חסם זה.

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מציגות מחקר מקיף ואינטגרטיבי בנושא התחדשות עירונית בקהילה החרדית. המחקר ניתח נתונים כמותיים שנאספו באמצעות סקרים וראיונות, במטרה להעמיק את ההבנה בחסמים העומדים בפני תהליכי התחדשות עירונית בקרב מגוון הזרמים בחברה החרדית ולאתר כלים להסרתם. המחקר התמקד במרחבים חרדיים ותיקים בירושלים, בני ברק ואשדוד.

המוטיבציה לביצוע המחקר נבעה מהפער הבולט בין הצורך המובהק של אוכלוסייה זו בהליכי התחדשות עירונית לבין המימוש הנמוך של תהליכי פינוי-בינוי בקרבה. עד היום, במרחבים המאוכלסים על ידי האוכלוסייה החרדית, מתבצעים תהליכי התחדשות עירונית בעיקר בדרך של התחדשות בניינית, לרוב באמצעות מסלול תמ"א 38/1 (חיזוק ועיבוי), בעוד שהליכי פינוי-בינוי נרחבים, כמקובל בירושלים, אינם מתבצעים כמעט כלל.

התוכנית האסטרטגית לדיור בחברה החרדית, שאומצה על ידי ממשלת ישראל באוגוסט 2016 (החלטת ממשלה מס' 1823), קבעה כי כ-5 אחוז מסך יחידות הדיור עבור החברה החרדית צריכות לקום במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית.

הגברת האמון

לאור המחסור החמור בדיור במגזר החרדי והמצב הפיזי המדאיג של מבנים רבים בשכונות החרדיות הוותיקות, המחקר מציע סדרת פתרונות מעשיים, ביניהם שיתוף פעולה הדוק עם רבנים ומובילי דעה, הסרת חסמים הלכתיים, התאמות חקיקה ייעודיות וקידום "סיפורי הצלחה" ראשונים, אשר יגבירו את אמון הציבור החרדי בתהליכי התחדשות עירונית.

"אנו מזהים פוטנציאל עצום, אף מעבר להיקף שהוצג בתוכנית האסטרטגית להתחדשות עירונית בשכונות החרדיות, שם הצורך בפתרונות דיור והחשיבות של חיזוק מבנים הוא קריטי במיוחד", אומר אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "המחקר מציג לראשונה, באופן מפורט ומבוסס, את החסמים המעכבים עד כה את יישומם של מיזמי פינוי-בינוי בריכוזים חרדיים, ומציב מפת דרכים ברורה להתמודדות עימם, תוך התחשבות בצרכים ההלכתיים, התרבותיים והקהילתיים. באמצעות הכלים שהמחקר מספק, ניתן לגבש מודל התחדשות עירונית שיתאים לחברה החרדית ויענה על הצרכים הקריטיים של הגדלת מלאי הדיור ושיפור איכות החיים בשכונות הוותיקות".

אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית (צילום: רז רוגובסקי)

פרופ' שי שטרן, ראש המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, מציין: "מצוקת הדיור בחברה החרדית חריפה עוד יותר מהמצוקה בחברה הישראלית הכללית. לפיכך, קיים צורך מיידי בהגדלת היצע הדיור, ואין לנו את הפריווילגיה לוותר על התחדשות עירונית. החוקרים שלנו יצאו לשטח, ראיינו מנהיגי קהילות חרדיות ומצאו את החסמים להתחדשות עירונית, אך חשוב מכך, הם מצאו גם את הדרכים לפתרון ולקידום הפרויקטים. בשיתוף פעולה הדוק עם הרשות להתחדשות עירונית, תוך הבנת צרכי ומגבלות החברה החרדית, אני מאמין שאפשר לקדם פרויקטים לרווחת הכלל".

המחקר מצא כי קיימת מודעות גבוהה בקרב החברה החרדית ליתרונות ההתחדשות העירונית, ואף רצון לקידומה, כאשר חששות תרבותיים, כלכליים והלכתיים מעכבים את יישומם של פרויקטים.

החסמים העיקריים

על פי ממצאי המחקר, את החסמים המרכזיים המעכבים התחדשות עירונית ניתן לאפיין בשלושה סוגים:

חסמים הלכתיים-דתיים – בפרט, דיני שכנים בהלכה, המקנים לכל דייר זכות וטו ביחס לקידום הפרויקט, וזאת בניגוד למציאות בציבור הכללי, שם דיני "דייר סרבן" מאפשרים לכפות את קידום הפרויקט על מיעוט מתנגד. לצד זאת, המחקר בחן את עמדות הציבור לעניין הגבלות הלכתיות על שימוש בטכנולוגיות חדשות בבניינים מודרניים, כגון מעליות שבת, ואת הצורך באישור רבני להוצאת הפרויקטים לפועל.

חסמים כלכליים-תכנוניים – פערי מודעות והכרה בתהליכי התחדשות עירונית, גדולים יותר מאלה הקיימים במגזר הכללי, מקשים על השגת הסכמות בין הדיירים. בנוסף, בנייה לא מוסדרת במגזר החרדי מקשה על קידום הפרויקטים.

חסמים תרבותיים-קהילתיים – החשש משינוי צביון השכונה וכניסת אוכלוסייה שאינה שומרת על אורח חיים חרדי מחמיר. חסם נוסף הוא הקושי בעזיבה זמנית מהשכונה בעת ביצוע פרויקטים של פינוי-בינוי, בעיקר מסיבות קהילתיות ומאלה הנוגעות למערכות החינוך השכונתיות.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

במסגרת המחקר, בוצע לראשונה סקר רחב היקף בקרב 1,612 תושבים (גברים ונשים) מהחברה החרדית, בגילאים 18 ומעלה, המתגוררים בירושלים, אשדוד ובני ברק. הסקר בחן את עמדות הציבור ביחס לסוגיות שונות בהתחדשות עירונית. על פי ממצאי הסקר, נראה כי בקרב התושבים יש מוטיבציה לפינוי-בינוי, באזורים בהם יש פוטנציאל לכך. 57 אחוז מהנשאלים (ציבור חרדי המתגורר בירושלים, בני ברק ואשדוד) ציינו כי הם מעדיפים קידום תוכנית לפינוי בינוי על פני קידום תוכניות אחרות, 24 אחוז מעדיפים תמ"א 38 או חלופותיה, ו-19 אחוז ציינו שהם לא מעוניינים בקידום תוכנית להתחדשות עירונית.

נתון מעניין נוסף שעלה בסקר, הראה כי כ-67 אחוז מהמשיבים מסכימים שתוכנית פינוי-בינוי, המסייעת לבעלי הדירות במתן מענה למצוקת הדיור בחברה החרדית, היא דבר חיובי. 90 אחוז מהנשאלים הסכימו שתוכנית כזו הכרחית לצורך היערכות לרעידות אדמה, וכ-80 אחוז הסכימו שתוכנית כזו מסייעת בשיפור תשתיות השכונה.

המחקר מציע מספר דרכים מרכזיות להתמודדות עם החסמים המונעים קידום משמעותי של תהליכי התחדשות עירונית במרחב החרדי. בין ההמלצות המרכזיות:

יצירת "סיפורי הצלחה" במרחבים חרדיים ותיקים, כדי להנכיח תוכניות אלה במרחב החרדי, וכך ליצור אפקט דומינו שישפיע על תפיסת תוכניות אלה כחלק ממנהג המדינה.

בחירה של עשרה מתחמים במרחבים החרדיים על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כאשר הרשות תשמש כגורם המתכנן והמקדם של התוכניות, או כגורם המסייע ליזמים פרטיים בכל הקשור להפחתת רגולציה בכל הנוגע לחסמים תכנוניים וכלכליים.

יצירת ערוצי תקשורת בין גופים ציבוריים לבין רבנים ומשפיעים קהילתיים. יצירת ערוצי תקשורת בין גורמי מקצוע לרבנים עשויה לצמצם פערי המידע, להפחית את החששות הנובעים מהיעדר היכרות, ולחזק את תחושת השותפות בהוצאתן אל הפועל של תוכניות פינוי ובינוי.

הנגשת הידע על תוכניות התחדשות עירונית, באמצעות התאמת המידע לשפה המקובלת, הרחבת מעגלי שיתוף ציבור יזומים בקרב קהילות חרדיות, ופרסום באמצעי תקשורת הפונים לאוכלוסייה החרדית.

חיזוק המעורבות של יזמים פרטיים המכירים את החברה החרדית, אשר יוכלו להציע פתרונות נקודתיים המותאמים לאתגרים הייחודיים העולים במהלך קידום הפרויקט, ולרתום הן את התושבים והן את הרבנים טוב יותר מגוף ציבורי או מיזמים פרטיים שאינם מכירים את החברה החרדית.

גמישות תכנונית ויישומית, תוך העמקת ההיכרות עם הקהילות שאליהן משתייכים הדיירים במתחם, והגברת היכולת לפעול בגמישות יחסית, לדוגמה, בכל הקשור לסיוע הרשויות ליזמים פרטיים בתכנון ובקידום של תוכניות בהתאם למתרחש בשטח.

קידום חקיקה להקלת השגה של הסכמות, שתאפשר ליזמים להגיש תביעת דייר סרבן, כדי לפתור את הקושי של שכנים חרדים להגיש תביעות מסוג זה נגד שכניהם.