פרשת קרקעות הכנסייה בירושלים (ולא רק) היא אחת המשמעותיות והחשובות ביותר בשנים האחרונות. היא אמנם לא "סקסית" או פוליטית כמו הפרשיות שמקבלות כבר שנים את הכותרות – אבל היא חשובה ומשמעותית למאות אלפי תושבים בירושלים ובישראל כולה – אשר נחשבים לחוכרי משנה בבתיהם.
כעת, בעקבות עתירת כ-200 חוכרים מטלביה, רחביה וניות, עיריית ירושלים הודיעה לבית המשפט כי היא תבחן את האפשרות להפקיע חלק מהקרקעות הללו. מדובר על שטחי ציבור ותשתיות כגון עמק המצלבה, גבעת התנ"ך וגן הפעמון כמו גם על שטחים בהם נבנו בתי ספר ומבנים לתועלת הציבור.
הקרקעות, כידוע, היו שייכות לפטריאריכה ולכנסייה, והן הוחכרו על ידי קק"ל. בעשורים האחרונים הצליחו יזמים לרכוש מהכנסייה שטחים לא מעטים בירושלים (ולא רק), כשחטיבת הקרקע המדוברת ביותר נמצאת כיום בידיים של היזם האמריקאי גארי ברנט. מדובר על כ-500 דונם הנמצאים בבעלותו ובהם כ-950 בתי מגורים, מבני ציבור רבים, מוסדות לאומיים ושטחי ציבור כגון עמק המצלבה, גבעת התנ"ך ועוד.
בעקבות העתירה שהגישו החוכרים – הגישה השבוע עיריית ירושלים את תשובתה – ובה מספר אמירות חשובות ומעניינות. ראשית, וכפי שכבר הצהירה בעבר – עיריית ירושלים דורשת לדאוג לחוכרי המשנה ולעתידם ואומרת במפורש כי לא תיתן את ידה ואת הסכמתה לתוכניות פיתוח בקרקעות המדוברות ללא הסכם כולל שישמור על החוכרים. "עיריית ירושלים תשקול בכובד ראש כל תוכנית בנייה על אדמות הכנסייה כל עוד עניינים של החוכרים לא יוסדר כראוי", לשון התגובה שהוגשה לבג"צ בנוגע לעתירת החוכרים.
בנוסף, בסעיפים 7-6 בתשובת העירייה לעתירה היא מוסיפה נדבך חדש – והוא אופציית הפקעת חלק מהקרקע, כשעל פי תשובת העירייה מתברר כי גם היא נחשבת לחוכרת משנה בקרקעות. לטענת העירייה, חלק מהקרקע – "שטחים המהווים תשתית עירונית לטובת הציבור" – היו אמורות להירשם על שם העירייה ומכיוון שלא נרשמו "תשקול העירייה להפעיל את סמכותה ותבחן את האפשרות להפקיעם".
כמו כן, באשר לקרקע שעליהן הקימה עיריית ירושלים מבנים המשמשים לפעילות עירונית וציבורית נטען כי הם הוחכרו לעירייה על ידי רשות מקרקעי ישראל לתקופה של 49 שנים עם אפשרות הארכה ל-49 שנים. על פי תגובת העירייה, "קרקעות אלו מוחכרות מרמ"י בדמי חכירה סמליים ועיריית ירושלים סבורה שמן הראוי לאפשר את חידוש החכירה באותם תנאים".
בהמשך מצוין באותו עניין כי "אין הוועדה המקומית (לתכנון, ר"ג) נוהגת להפקיע את המקרקעין לצורכי ציבור אלא לחוכרם מרמ"י. כך נהגה הוועדה המקומית במקרקעין של הכנסיות, שידוע היה כי הכנסיות אינן מוכרות את המקרקעית לבעלות פרטית אחרת (כך נהגו משך 1,000 שנים). משהתברר שהכנסייה מכרה את הבעלות בקרקע לבעלים פרטיים, בכוונת הוועדה המקומית לשנות את מדיניותה ותפעל להפקיע במסגרת תכנית בניין עיר עתידית את הבעלות בקרקע לצורכי ציבור ולא תסתפק בחכירה, אלא אם יוסכם כי החכירה תחודש בתשלום סמלי".
ומה אומרים בחברת אקסטל, הבעלים של הקרקע כיום? במענה לפניית "כל העיר" נמסר: "האם יש לעירייה תקציב מיותר? החברה כבר הביעה הסכמה עקרונית להעברת קרקעות ציבוריות נרחבות לבעלות הציבור ללא דרישה לקבלת שקל ציבורי, ולכן לא ברור מדוע העירייה שוקלת הפקעות יקרות מאוד שיעלו מיליארדים וחוקיותן מוטלת בספק במקום לסייע בפתרון הסוגיה. הדרך הנכונה, והמעשית היחידה, היא הסדר כולל ומאוזן שיבטיח פתרון win-win לכל הצדדים. הליכים משפטיים מיותרים לא יקדמו פתרון, ואנו בטוחים ומצפים שכלל הגורמים יפעלו באחריות לקידום ההסדר שכבר מונח על השולחן".





תגובות