הסיבוב הראשון של הפועל ירושלים בליגת העל הסתיים וזה זמן טוב לעריכת חשבון נפש.
נתחיל מהסוף – ברור שכשלנו.
אין דרך אחרת להגדיר 26 אחוזי הצלחה בלבד, 6 הפסדים, 2 ניצחונות, 5 תוצאות תיקו, 7 שערי זכות בלבד ומקום 13 בטבלה – שמוביל לירידת ליגה.
כשלנו כולנו, חרף הנסיבות המקילות – חבלי לידה, התמודדויות חדשות שהמועדון לא הכיר, קורונה, מבצע צבאי, פציעות קשות של שחקנים משמעותיים ועוד. השורה התחתונה ברורה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
ראשונים כשלו השחקנים – יש נטייה להתעלם מהגורם המשמעותי ביותר המביא את ההישגים ואחראי להצלחות ולכישלונות, דהיינו השחקנים עצמם – אשר לא הפגינו את היכולת שצופתה ומצופה מהם, ועל בסיסה הוחתמו או הוארך חוזה העסקתם בקבוצה, ואף שודרג חוזה העסקתם בזכות היכולת שהופגנה מצידם בעונה הקודמת.
כשלו גם האוהדים, אשר במקום להתמקד בעידוד מסיבי ותמיכה בלתי מסויגת בקבוצה ויצירת אווירה חיובית ביציע, היו עסוק לפרקים בסכסוכים פנימיים ויצרו ביציע אווירה עכורה. השיא הגיע בעימות בין חלק מהקהל ושחקן הקבוצה, אומנם ברור שלשחקן חלק נכבד ביצירת העימות והוא נענש בצדק על ידי המועדון, אולם הדבר אינו פוטר במאומה מחלקו של הקהל בעניין.
כשלו הוועד המנהל והמנכ”ל, שלא השכילו לתת בידי המנהל המקצועי תקציב גדול יותר, כדי שיוכל לבנות סגל שחקנים איכותי יותר (גילוי נאות – כותב שורות אלה כיהן בוועד המנהל בעת קביעת גובה התקציב וגם הוא אחראי לדבר).
כשל המנהל המקצועי, שלא השכיל לבנות סגל שחקנים איכותי יותר בתקציב שניתן בידו. כשל המאמן שלא השכיל להפיק יותר מסגל השחקנים.
בניגוד מוחלט לדעה הרווחת (וחסרת היסוד) שקיימת “ברחוב הספורטיבי”, כי כל כישלון מחייב “עריפת ראשים” – עם כל הצער והאכזבה – כישלון הינו בבחינת רע הכרחי. מכישלון לומדים, מפיקים לקחים, גדלים ומשתפרים. כך נעשה אצלנו במועדון, ורק בדרך זו נוכל להצליח.
אם נדע כולנו להתגייס למשימה ולבצע את תפקידנו – הקהל יתמקד בלעודד ולתמוך וליצור אווירה חיובית ביציע, הוועד והמנכ”ל ידאגו לתקציב ראוי לחיזוק בחלון ההעברות בינואר, המנהל המקצועי ישחרר את השחקנים הבלתי מתאימים ויצרף שחקנים מתאימים, המאמן ידע לעבוד קשה ולחבר את השחקנים לקבוצה – כי אז הכישלון יהפוך להצלחה מסחררת. נצליח לשרוד בליגה, ונזכה בהצלחה גדולה יותר. אשר לפעולות הנ”ל, אני יודע שהדברים נעשים, והאנשים האמונים עושים ימים כלילות שהדבר אכן יתממש, והם ראויים לכל תמיכה והוקרה על פועלם.
בעניין נוסף: עידן שמש שוב נמצא בלב הסערה המתחוללת בקרב הקהל, שברובו – גם אני אישית – לא מבין מדוע הוא אינו פותח בהרכב או לפחות משותף יותר. תיאוריות קונספירציה רבות “נזרקו” בעניין, לרבות ותיקה אל מול קטמון, מניעים אישיים ועוד. זיו אריה, רוצה להצליח יותר מכל אחד אחר, זה משלח ידו ואחרי שבגילו המתקדם הגיע לליגת העל בוודאי שלא יתן לשיקולים זרים לפגוע בהצלחתו, ולכן המסקנה היחידה שהחלטתו הינה מקצועית בלבד. ניסיונות לגרור את השיח למקומות של פילוג והתסיסה יש לדחות בשאט נפש.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
גימלאי
כשלון זו מילה כללית מאוד…מסכים איתך(בלי להכיר אותך אישית בגוף החדש של כותב כתבות בכל העיר ) הכשלון המקצועי זו לא סיבה לפיטורים (יש שחושבים אחרת)אני חושב שהכשלון של המועדון הזה הוא ברמת הערכים…איפהשהו הדרך הלכה לאיבוד …אולי זה מסביר את הסכסוך ביציע.בכל מקרה זה כבר לא אותו ילד…אתה יודע את זה לא פחות טוב ממני …אתם יודעים את זה…וזה גורם לתחושת מיאוס.אולי אני טועה אבל זה הכשלון האמתי.
במילים אחרות לא טובים מספיק
הפועל לא מספיק טובה לליגת העל. קשה לחפות על פער כזה בניסיון ובאיכות עם התקציב הזה. מה שפועל לטובת הפועל זה רק דבר אחד הקשור לגיל הצעיר וזה כושר גופני. מאוד בלט שפעמיים הפועל שיחקה עם עשרה שחקנים ובאשדוד ומול הפועל תל אביב לא קרסה . לכן הדרך של משחק הגנתי ולגנוב נצחונות הוא האסטרטגיה הריאלית היחידה להשאר עוד שנה בליגה . מבחינה זו עידן עם כושר מוגבל שייך לחצי שעה ראשונה או אחרונה של המשחק.