אני אגיד לכם מה אני זוכר. את אבא שלי ממלא את כיסיו גרעינים. כיס אחד לשחורים ואחד לאבטיח. עוטה ג'קט קל, חובש את הכיפה ויוצא בשבת ירושלמית של סוף החורף למשחק של בית"ר בימק"א. משהו כמו 40 דקות הליכה מהבית שלנו. לאט-לאט עוד ועוד אנשים היו זורמים מהבניינים הסמוכים ויוצאים צפונה דרך רחוב בן זכאי אל עמק רפאים לכיוון רחוב לינקולן. ברי המזל שבין הילדים בשכונה, היו זוכים להצטרף להורים שלהם למשחק, אלו שפחות, ואני ביניהם, נשארו בשכונה, יושבים על הגדר בחניה וממתינים ששירים ושערים יתחיל. חלק מהשכנים היו דואגים להדליק את הרדיו על ווליום פלילי וכולם בשכונה, בין אם ובין רצו ואם לא, היו שומעים את הבום של הגול ואת דני דבורין מקבל איתות על שער.
יש המון יתרונות למשחקים בסופ"ש אחר הצהריים. ואני בכוונה כותב סופ"ש ולא שבת, כי כבר ראינו העונה שאפשר לשחק כדורגל בליגת העל, גם בימי שישי. כל מי שמגיע למשחקים האלו, ישר מרגיש את השינוי באווירה באצטדיון. את הקהילתיות, את הילדים שרצים במדרגות שבין היציעים ואת הפגישה בהפתעה עם השכנים שהגיעו עם הילדים למשחק, לחלקם זו פעם ראשונה. בנוסף, בגלל ריבוי המשפחות והילדים יש הרבה פחות אלימות וקללות. ככה אמור להיראות כדורגל. בסקירה של משחקי הפלייאוף העליון והתחתון שנותרו, אף אחד מהם לא מתוכנן לשבת אחר הצהריים.
אבל עזבו רגע את הנוסטלגיה והדעות הפרטיות שלי. הנה, מספרים, עובדות. שמוכיחות שאוהדי הכדורגל בליגה ובייחוד פה בעיר, נפגעים מהמשחקים בשעות ההזויות של הערב:
נתחיל מהיריבה העירונית שהקהל שלה נהנה יותר ממשחקים בשבת, אולי זה יפתיע אתכם ואולי לא, יותר מכל קבוצה אחרת בליגה. לבית"ר היו 3 משחקים בשבת אחר-הצהריים העונה, אף אחד מהם לא היה נגד אחת מהקבוצות הגדולות אלא נגד הפועל חיפה, סכנין ובני ריינה. ממוצע הקהל בשלושת המשחקים האלו – כ-20,000 אוהדים. זאת בזמן שממוצע הקהל הביתי של בית"ר העונה עומד על כ-15,000. במשחק נגד הפועל חיפה האוהדים של בית"ר הגיעו בהמוניהם ושברו שיא עונתי. למשחק הזה, הגיעה כמות גדולה יותר אפילו מהקהל שהגיע נגד משחק הצמרת מול הפועל באר שבע במחזור האחרון של הליגה הסדירה.
מבין שלושת המשחקים של בית"ר שנערכו בשבת, דווקא לזה מול סכנין הגיעו הכי פחות, לדעתי בגלל שמשפחות נמנעו מלהגיע למשחק הנפיץ הזה. בעונה שעברה היה לבית"ר משחק בודד בשבת ב-15:00 נגד חדרה (!) ולמרות העונה היחסית חלשה, הגיעו למשחק כ-15,000 אוהדים. 3,500 יותר מהממוצע העונתי.
רוצים להישאר מעודכנים?
להפועל היו העונה שלושה משחקים אחר הצהריים (נתניה, מכבי חיפה וקרית שמונה). ממוצע הקהל בשלושת המשחקים האלו עמד על 3,100. שזה כמעט 1,000 אוהדים יותר מהממוצע העונתי. השיא העונתי נשבר במשחק מול מכבי נתניה (שבת ב-15:00) עם 4,120 אוהדים. בעונה שעברה, כמות הקהל הגדולה ביותר שהיתה להפועל (חוץ משני הדרבים) היתה במשחק היחידי שנערך בשבת ב-15:00, נגד הפועל פתח תקוה.
לסיכום, שתי הקבוצות מביאות בממוצע כ-35 אחוזים יותר אוהדים במשחקים בשישי-שבת אחר הצהריים מאשר ממשחקים ב-20:00 בערב.
אני יכול להבין את הטענה של אלו שאומרים שכדורגל בשבת מדיר את האוהדים שומרי השבת. אבל צריך לזכור שכדורגל בשעה 20:00 מדיר את הילדים והמשפחות מהמגרשים, וכפי שראינו, מדובר בהרבה יותר אוהדים. בנוסף, הקבוצות, גם בית"ר וגם הפועל, מציעות פתרונות לאוהדים דתיים בשבת כמו שער ידני, כרטיסים מודפסים, רשימות מוכנות מראש ואפילו גוי של שבת שבודק את הכרטיסים. זה אמנם לא מתאים לכל האוהדים הדתיים, אבל זה עדיין מספיק לחלק גדול מהם, עובדה שרואים לא מעט חובשי כיפות במשחקים האלו.
מנהלת הליגות צריכה להבין שאם היא רוצה להגביר את התפוצה של המוצר הזה שנקרא כדורגל ישראלי, חייבים להיות יותר משחקים בשישי ובשבת אחר הצהריים. המצב של הקהל בארץ הוא רע. יש בליגה שלנו רק 5-4 קבוצות שמצליחות להביא יותר מ-2,000 אוהדים בממוצע למשחק. וכפי שכבר ראינו, משחקים בשעות סבירות מגדילים את כמות האוהדים ומפחיתים את רמת האלימות במגרשים. ובכך מעלים את ההכנסות ואת האטרקטיביות של הכדורגל הישראלי.
בינתיים, אבא שלי, עליו השלום, מסתכל עלינו מלמעלה ושואל את עצמו: איך לעזאזל נולד לי בן אוהד הפועל. אבל זה, כבר סיפור לטור אחר.
שכל המשחקים שלכם יהיו בשבת חוץ מדרבים
יופי, להפועל זה טוב לבית"ר פחות
עוד שבת של כדורגל
"כדורגל משחקים משבת לשבת"
שבת הוא יום המנוחה והמנוחה של האוהדים היא במגרש. אף אחד לא מדיר דתיים. דתיים שבוחרים לא ללכת לכדורגל בשבת, עושים זאת מבחירה שלהם. זכותם להעדיף בית כנסת על כדורגל, אבל לא צריכים בגלל זה למנוע את הבילוי המועדף בשבת, של רוב האוהדים. אי אפשר להשוות בילוי בשבת, למשחק שנערך בערב, כשאנשים עייפים אחרי יום עבודה.