נתחיל מהסוף: הפועל ירושלים עמדה בצורה מרשימה במבחן הראשון המשמעותי שלה בשרשרת משחקים, שבה, על פניו, היא יכולה לשחק בהילוך נמוך יותר. אשדוד היתה צריכה את הנקודות הרבה יותר, ובהתאם גם תקפה וסיכנה יותר את השער, אך נאלצה להסתפק בנקודה שהורידה אותה מתחת לקו האדום.
המחצית הראשונה היתה מהנה לצפייה מבחינת אוהדי הפועל, עם הנעת כדור פשוטה ואפקטיבית לצד רעב ורצון של השחקנים להוכיח גם כשאין ממש על מה לשחק. הזדמנויות רבות לא היו, אבל איזה כיף שיש חלוץ טבעי שיכול לנצל טעויות ולכבוש גם מחוץ לרחבה. שאפו גדול לאילון אלמוג ו-100 אחוז להפועל מהשדה בהפסקה.
אשדוד הוסיפה מחץ להתקפה במחצית השנייה ובאה על שכרה בחלוף שש דקות. צריך להיות הוגנים ולהודות כשחמודי כנעאן נכנס לזון בהתקפה, גם לקבוצות חזקות יותר מהפועל אין תשובה לביצועיו המלוטשים. מנגד, לא ברור מה היה לו דחוף לשחרר ראבונה שחצנית במקום לקרוע את הרשת כשקבוצתו נלחמת על חייה ושכחה מתי ניצחה בבית, אבל כשהפועל מרוויחה מהעניין, אין לנו טענות.
אז אשדוד ניצחה 1:2 בקורות והפועל 1:2 בהתמודדות, אבל כיאה לצוות שיפוט בליגה הבכירה מודל 2025 שאף מגובה בצוות VAR, מישהו שם החליט שבמהלך המבצע הנחוש של ינאי דיסטלפלד, שעשה גול מכלום ובלם בגופו הרחקה לא טובה של שחקן יריב, הכדור ליטף את אחת השערות בידו השמאלית ופסל את השער. מביך ביותר.
לא נעים, לא נורא, נקודה. פער 10 הנקודות מהקו האדום נשאר, כמו גם השאיפה להכריע את קרית שמונה בקרב הגורלי על ראשות הפלייאוף התחתון, מה שיוצג בבוא היום – אם וכאשר – כהישג מרשים בעונה שכבר זכתה לכינוי האדיש 'לא בשר, לא חלב'.
אוטוטו (בתקווה) מבטיחים מתמטית עוד עונה בליגת העל. יאללה הפועל.
תגובות