דעה | טומנת את ראשה בחול

עם השלמת המחזור הלפני אחרון של העונה הסדירה, נראה שכמעט כל מה שנותר לשחקני הפועל ירושלים הוא לבדוק את טמפרטורת המים בחופים השונים. פער 8 הנקודות ממקום 13 אמור להספיק לפלייאוף תחתון רגוע ושקט.
כיוון שזה המצב, וכיוון שמוקדם מידי לדבר על ההכנות לעונה הבאה, הרי שברצוני לחזור ולדון על אירועי הדרבי שעדיין דוקרים כסכין בלב, והרעש סביבם מסרב להעלם ובצדק. עד זמן כתיבת הטור נראה שהנהלת בית"ר החליטה לטמון את ראשה בחול ולהתעלם לחלוטין מהאירועים המזעזעים שנראו ביציעים ומחוץ לאצטדיון, וזאת למרות הרעש והזעזוע שעוררו.
ההתעלמות מלמדת על בעיה קשה מאוד שקיימת בבית"ר ירושלים. כאוהד ותיק של האדומים, לא זרה לי השנאה ליריבה העירונית והשמחה לאיד לכישלונותיה, ההפסד של בית"ר להפועל תל אביב והפסד האליפות שהגיע בעקבותיו, זכורים לי כאחד מזיכרונות הנעורים השמחים ביותר בחיי.
יחד עם זאת, תמיד זכרתי, וכך גם חברי אוהדי בית"ר, שהשנאה היא "שנאה ספורטיבית", שנגמרת במגרשים ובהקנטות הדדיות ולא בשנאה תהומית שגולשת לחיים עצמם.
עם השנים, גם השנאה הספורטיבית שלי לבית"ר התעמעמה במידה מסוימת, עדיין נהניתי לראות אותה מפסידה, אבל בצורה מתונה הרבה יותר. בית"ר היתה בעיני קבוצה אותנטית, שאמנם כבר מייצגת הרבה פחות את הירושלמים, עקב גידול רב באוהדיה מחוץ לעיר, אך עדיין קבוצה לגיטימית שרוב אוהדיה נורמטיביים ורק חלק קטן הינו עברייני וגזעני ששטוף בשנאה חולנית לכל מי שהוא לא הוא.
זכורים לי ויכוחים רבים עם חברי ליציע האדום שטענו שאני תמים וכבר מזמן הקומץ האלים השתלט ובלע את בית"ר – והם היחידים ששולטים ביציע ובנעשה בו.
לצערי העמוק נראה שהם צדקו ואני טעיתי. סירובה של הנהלת בית"ר ובעליה להתייחס למקרה המזעזע של אוהדים שסימנו בשמחה ושנאה מוטרפת על ידו הקטועה של הירש (השם יקום דמו) – מלמדת מי שולט במועדון.
אין קל מלגנות את המעשה המזוויע ולהרחיק לצמיתות את האוהד שזוהה בוודאות בסרטון הוידאו שפורסם, ולא קשה למצוא את שאר האוהדים רעולי הפנים שעשו את אותה תנועה ביציע ולהרחיקם יחד איתו.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ההתעלמות המוחלטת מלמדת הכל, אין להנהלת בית"ר את היכולת להתמודד עם העשב השוטה שגדל ביציעים וסופו שהשתלט על כל חלקה טובה. כל המעשים היפים שעשה אברמוב ובית"ר מאז תחילת המלחמה (והם בהחלט עשו הרבה ויפה) – לא שווים ברגע שהחליטו להתעלם מהמעשה הנורא שכולנו, כולל הרבה אוהדי בית"ר – הזדעזענו לראות.
פני הקבוצה של בית"ר הפכו לפרצופו המכוער של האוהד הנבזה ששמו התפרסם וכולם יודעים מי הוא.
כאוהד הפועל, אני מרגיש צער ובושה על מה שהפך המועדון המפואר לשעבר – ואוהדי בית"ר ההגונים צריכים להתבייש עוד יותר. לא מאוחר מידי. כדאי שתמצאו את האומץ והמוסר להתמודד עם הגידול שצמח אצלכם ביציע. כולי תקווה שנחזור לשנאה ספורטיבית וטהורה כמו שזכור לירושלמים הוותיקים, אך לשם כך נדרשת פעולה ולא התעלמות.